היי מה נשמע?👋ראשית כל תודה ענקית!! אני תלמידת תיכון בכיתה י"א ואני די בלחץ... יש לי כל כך הרבה דברים חשובים וזה דיי מלחיץ אותי.. להוציא ציונים טובים בלימודים להרוויח כסף(אני יודעת שזה לא הכי חשוב כרגע אבל אני רוצה להוציא רשיון נהיגה..) הדרכה.. ופשוט עומס.. אני קצת מרגישה מועקה כי יש מקצועות שאני פחות טובה בהם ( לדוגמא מתמטיקה) ואני לא מצליחה להביא את עצמי למצב של למידה...( יש לי מתכונת השבוע באחד המקצועות הקשים לי ובכלל לא למדתי😭) בגלל העבודה ובכלל אני מרגישה שנכנסתי לתוך עולם המבוגרים וזה קצת מפחיד אותי...אשמח להצע תודה רבההה
אני אוהבת מישהו, אהבה אמיתית, כבר קרוב לשנה וחצי😊הייתה לנו סיטואציה לא נעימה בעבר- הייתה לו חברה והוא שמע איכשהו שאני בקטע שלו. דברו עליי הרבה והפנו אלי הרבה מבטים כשהדבר התפרסם.לפני שלושה חודשים יזמנו שיחה ופשוט דברנו על הכל. החל מהשמועות שהוא חשב שהיו נכונות כמו ש״אני רוצה להפריד בינו לבין החברה שהייתה לו״ וכל עוד מיני כאלה.בשיחה הזו לא היה לי את האומץ לומר לו שהרגשות שלי עדיין קיימים וזה פשוט מתסכל אותי.איך אני אומר לו שהדבר הזה חשוב לי, שבאלי להיןת בקרבתו ..אני מן הסתם לא אשלח לו הודעה כי זה מביך אותי לעשות את זה בדרך הזו.בת 18
היי תודה רבה על הפרויקט הזה באמת זה עושה טוב שיש מקום לשאול ולברר וגם בלי שיגעו מי זה...אז השאלה שלי היא ככה - יש זמן מסוים שאפשר להתחיל לצאת עם בנים?(חבר). אני מרגישה שכל החיים שלי אני בונה את עצמי בשביל להתחתן ולהקים משפחה אבל איך אני יודעת מתי זה בא מתי אני יוצאת את החצי השני שלי? אני יודעת שאני עוד צעירה אבל זה משהו שאני ממש חושבת עליו בזמן האחרון. אני הרגע גמרתי קשר עם מישהו שהיינו ידידים אבל שתינו רצינו להתקדם בקשר אבל זה לא התאים לי אז הפסקתי את זה איך אני יודעת שלא הרסתי משהו? ניראה לי שזה לא מובן מקווה שזה כן
ראשית, אני רוצה לומר תודה רבה על הפרויקט היפה הזה, מעריכה אתכם מאוד:)אז אני שמיניסטית ונפלתי בשמירת נגיעה לצערי. כבר תקופה ארוכה שאני ממשיכה ליפול עם החבר למרות ששנינו רוצים אחרת.אחד הדברים שהכי מונעים ממני להתקדם הוא התחושה שלא משנה מה אעשה, מה שקרה קרה ואני לעולם לא אצליח להתנער מהשריטות האלו, אז בשביל מה לטרוח בכלל? אנחנו עדיין ממשיכים לעבוד על זה אבל אני פשוט מפחדת שזה לא יעזוב אותי אף פעם. יש לכם עצות?💖בת 18
קודם כל רציתי להגיד כל הכבוד ענקי על הפרויקט המדהים והמטורף הזה ! אשריכם❤️ אני שומרת נגיעה משהו כמו שנה פלוס ונפלתי בזה בפעם הראשונה עם האקס שלי לפני חצי שנה , בפעם הראשונה שנפלתי הרגשתי תחושות איומות , ממש רציתי לקבור את עצמי ולא לקום בבוקר... זה קרה לי עוד פעם פעמיים ממש לאחרונה ופתאום אני כבר לא לוקחת את זה כזה קשה , אני מודעת למה שאני עושהה.. אני ממש מתוסכלת ממה שזה אומר עלי , איפה זה שם אותי בשמירת נגיעה ? האם השמירת נגיעה כבר לא חשובה לי ? מלא שאלות שאין לי תשובות עליהם... אשמח ממש לתשובה בפרטי כי זה מאוד חשוב לי וחבל שאפספס את זה בין ההודעות , תודה רבה !❤️
ש.מרגיש לי שאני וחבר שלי צריכים להתחיל לשמור נגיעה, אחרי שלא שמרנו בכלל.. מאז שאנחנו ביחדאפשרי בעינכם להתחיל?תודה 🙏🏻😍בת 18.
ש.מרגישה ממש בורה שאני שואלת את זה.. אבל אני חייבת להביןנכון יש משנה, גמרא וזה? אז איך זה הולך?כי אני זוכרת שיש מסכת מסוימת שנמצאת במשנה ואז אני רואה שיש את אותה מסכת בגמרא. משנה זה סוג של הגמרא? מזה משניות, מסכת, וזה.. אתם יכולים בבקשה להסביר מפורט איך התורה שבע"פ הולכת? עוד משהו למה הגמרא כביכול שייכת לבנים ונגיד הלכות ומשנה לבנות?
אני מתה מפחד מההכנסה להדרכה. זה מעסיק אותי מלא למרות שזה רק עוד איזה חצי שנה🥵 כל פעם שיש מפגש עם הקומונרית אני מפחדת שאני ניראת מתאמצת (היא זאת שעומדת להכניס אותנו) גם בסניף שלנו ההכנסה להדרכה בכלל לא תלויה בדוסיות או בבנות איכותיות אלא יותר למי יש קשרים ומי יותר פייבוריטית אצל הקומונרית וזה ממש מבאס אותי כי אני רוצה באמת להכנס להדרכה בשביל ההדרכה עצמה (ופחות בשביל הצוות המעורב כמו חלק מהחברות שלי🥴) אני גם מאוד משפיעה ומארגנת, גם בסניף וגם בנוער בכללי וממש משתדלת לפלס את דרכי להדרכה ובכללי להיות מארגנת ואחראית על דברים.. אבל אני מרגישה שלא משנה מה אני יעשה הסיכוי שלי הוא ממש כמעט אפסי כי בסופו של דבר הבנות שנכנסות אלה בנות ממשפחות יותר מקובלות בישוב.. אולי יש לכם עצות איך מורידים מהלחץ הזה?? או אולי מה אני יכולה לעשות שאולי יהיה לי יותר סיכוי להיכנס??
אח שלי התגייס לא מזמן וניראלי שהצבא מדרדר אותו, פתאום יוצא לשוק חמישי בלילה, שם שירי ראפ ודברים שהם לא מתאימים לבייניש המתוק שהיה עד עכשיו.. מה לעשות? להגיד לו על זה משהו?
אוקי אז דבר ראשון תודה! באמת תודה אתם מדהימים! אז אני אתחיל בשאלה מקווה שזה יהיה רלוונטי עוד כשבעזרת ה׳ תחזירו תשובה אז היי אני כיתה ט בת 15 ישלי חברה ממש טובה גם איתי בכיתה, ושתינו תמיד כזה רצינו ממש להכנס להדרכה, וגדולים וזה... כאילו ואו, וכאילו זה היה ברור לנו שאנחנו רוצות ותמיד אמרו לנו שמתאים לנו רצחח באמת ותמיד וגם עכשיו אנחנו מלא בסניף ועוזרות מלא וממש צהובות, אפילו היא יותר צהובה ממני וכן וואלה אני כן רוצה בעזרת ה׳ להכנס להדרכה אבל כאילו המדריכה שלי דיברה עם חברה טובה שלי וזרקה לה כזה כמה מילים על חוץ... ומאז כזה היא מתנדנד והיא לא יודעת מה היא רוצה ומה יהיה לה הכי טוב, היא כאילו גם לאט לאט מתחילה בכלל לחשוב אולי בכלל לא הדרכה, אבל כאילו בתכלס היא לא יודעת אם לא הדרכה אז מה כן?? וכאילו אין לה מושג מה לעשות עם עצמה ובתכלס וואלה אני יודעת שמתאים לה להיות מדריכה כאילו ברמות הכי גבוהות שיש כי היא כזאת והיא גם תתן את כל כולה בשביל זה וכאילו באמת מעל ומעבר! וזה באמת פספוס אדיר אם חלילה היא לא תכנס להדרכה, ועוד מרצונה בכלל זה יהיה כאילו חבל. ואני ממש חושבת שזה מתאים לה! כאילו אולי איזה מילים יעזרו לי לשכנע אותה באמת שכן תעשה הדרכה.. (אנחנו ממש מעריצות את המדריכה שלנו וכאילו כאילו ואוו באמת לא יכלה להיות אחת יותר טובה ממנה. וכאילו כל הבסיס האמוני והתורני שלנו נבנה בזהותה ובזכות בני עקיבא.) ואני כן חושבת שיש לנו מלא לתת אבל פשוט באמת חבל אם היא לא תרצה להכנס... הגדול היא על השאלות של: מה אם יהיה לי רע? בעייתי לצאת... (כי זה כאילו לנטוש ת׳סניף ואז גם לבוא לדברים של החבב זה יהיה בעייתי) מה אני אעשה אם לא סניף? מה אני שווה בכלל? למה שדווקא אותי יכניסו להדרכה? כאילו אני באמת מנסה להסביר לה שאם היא לא תכנס להדרכה כי היא לא מספיק ״טובה״ אז מי כן?! כאילו באמת מי כן?! בקיצור אשמח ממש לכמה דברים שאולי כן יחזקו אצלה למה הכלל ללכת להדריך? תודה לכם.
אחים צדיקים!! שמעו חשבתי על שאלה, מעניין מה תגידו היא נשמעת קצת מוזרה... אני נותן דוגמאות כדי שיהיה יותר קל להבין למה אני מתכוון: אם בשביל להרגיש סיפוק צריך להתאמץ ולעשות משהו שקצת (או הרבה) דורש ממך, וכשמרגישים אחדות, אז בדרך כלל יש פרוד לפני (לא מחייב אבל כאילו פתאום זה נוכח). ובשביל לראות שיש אור צריך לראות (בעצם לא לראות) את החושך. קיצור מקווה שהבנתם תקטע.. עכשיו לשאלה: האם בשביל לשמוח אז כביכול צריך לפני להיות בעצבות? כאילו אני מנסה לחשוב על מקרים שקראו לי, ובדרך כלל הייתי שמח או בגלל שקרה משהו ממש משמח או שכביכול היה משהו עצוב והצלחתי לשמוח בכל מקרה... ועוד משהו, שמתי לב שבדרך כלל אנחנו לא שמחים... (לפחות לא אני) שרוב היום כאילו בסדר. ואני גם רוצה לשאול איך אפשר להפוך את המצב סבבה למצב אורות? אם יש לכם רעיון זה ממש ישמח אותי;). טוב אני לא יודע לנסח... אז מאוד מקווה שהבנתם אותי;) באמת שאין עליכם!!! אשריכם צדיקים!!!