כל השאלות שנשאלנו

מרגישה שאני אוהבת ברוך ה' הרבה דברים בחיים שלי – תכונות, כשרונות, דרך חשיבה, וכן, גם תוצרים... אני משתדלת לייחס את כולם לקב"ה ולהודות לו עליהם. התפילה שלי היא כל הזמן שיעזור לי הקב"ה להיות בענווה וחלילה לא להתגאות%4 בשום דבר. אבל לפעמים אני מרגישה שכשעולות בי מחשבות של אהבה עצמית אני נלחמת בהם ומזכירה לעצמי שזה לא אני, זה לא ממני. אבל אז זה מעורר בי תהיות - כי זה כן אני ואני עושה עבודה בחיים שלי! הניסיון הזה יכול לדכא בי את ההתלהבות להמשיך לגדול. מבינה שהכל עניין של מידה נכונה וכו'.. אבל אשמח להסבר איך נכון להתנהל עם מחשבות מהסוג הזה.

אהלן תודה רבה על האפשרות שאתם נותנים לנו, ממש מעריך, רציתי לשאול מה ההבדל בין נפש לנשמה ? כל הזמן מדברים איתנו על זה ולא כל כך מבין את המשמעות של כל אחד. תודה רבה

קודם כל תודה על המקום לשאלה!! אני בת 15.5 יש לי אתגר קטן ואשמח אם יהיו לכם רעיונות איך להתמודד איתו. יש לי פחד מלהפסיד דברים. אני ממש משתדלת להיות בכל טיול ובכל פעילות, עוד דוגמא שאני לא יכולה לסגור את הטלפון/ לשמוע הודעה ולא לפתוח לראות מה זה... זה בא מחשש לפספס משהו. וגם כשקורה שאני לא נמצאת באיזו אירוע(טיול, פעילות, שיחה חשובה בווצאפ) אז אני שוב ושוב חושבת על זה שהפסדתי וזה מביא קצת לכעס על עצמי... אשמח אם יהיה לכם רעיון... תודה(:

מה ההבדל בין הדתה להחלנה? אני אישית חושבת שכל העניין של כפייה דתית זה סתם אמירות מוגזמות ובכל זאת אנחנו מדינה יהודית, אבל אם נסתכל בצורה אובייקטיבית, זה שבטלוויזיה יהיה מישהו עם כיפה שיגיד ברוך ה' לא שונה מזה שיעשו פרסומת של משפחה של שני אבות. ת'כלס בשני המקרים "כופים" על מישהו להאמין באורח חיים שלך

ממש קשה לי לסלוח, אני לא בן אדם שנפגע מאוד בקלות, אני ממש משתדלת "להחליק" על דברים שפוגעים בי ולסלוח מאוד מהר, אבל ברגע שמישהו פוגע בי/מעליב אותי/אומר מילה לא במקום שבאמת פגעה בי, אני יכולה לזכור לו את זה המון המון זמן בלי באמת לסלוח לו, לפעמים זה גם דברים שהבן אדם שפגע שכח כבר ורק לי זה עדין יושב על הלב. מה אפשר לעשות? עצות איך אפשר לסלוח?

כל המשפחה שלי ממש מוזיקלית וכולם שרים ממש ממש יפה. חוץ ממני. יש לי קול של עורב, לא צוחקת. עכשיו זה אולי נראה כמו משהו שטחי אבל זה ממש מפריע לי. נגיד שרים בסעודת שבת או שירי נשמה בסניף, אני לא מרגישה בנוח לשיר. מרגישה שזה מעבר למשהו שטחי, כולם נורא מהללים את השירה ומסבירים שהיא דרך חיבור לה' ופשוט לי אין את זה. אין לי את החיבור דרך השירה. להפסיק לשיר? לנסות עוד? זה באמת כל כך מחבר?

איך מדברים אל אנשים מתוך חוכמה? שאנשים ירצו להקשיב למה שיש לך לאמר. בין אם זה בענייני יהדות/דברים טכניים . אני בכיתה י"ב

אני ב"ה בנאדם אופטימי, מאוזנת בדרך כלל (או משתדלת – כמו כולם) והכל טוב. שאלה שמעסיקה ככה בתקופת הקורונה. התקופה התחילה לי כמו כל דבר שלא מבינים אותו, בלי פחד כי זה דבר שנשמע רחוק ממנו, וכי אנחנו כל כך ציניים כלפי דברים כאלה תמיד! אבא שלי עובד חיוני והמשיך ללכת לעבודה, עד שהודיעו לו שהוא צריך להכנס לבידוד כי מישהו שהיה באיזור העבודה שלו חלה. פתאום נחת עליי פחד לא מוסבר. הבנתי שהדבר הזה ממש חלק ממני, ואי אפשר להתעלם. ומה שמדאיג אותי זה שהתחלתי לחשוב מחשבות כמו 'מה אם יקרה משהו לקרובים שלי', ואני גם יודעת שבכל התקופות הקשות שהיו לנו בעם – אף אחד בהתחלה לא חשב שזה יגיע ממש עד אליו או למימדים שזה בסוף הגיע. אני לא נוטה לחשוב מחשבות כאלה ופתאום הן ממש לא עוזבות אותי... אם יש לכם רעיון קטן לאן לנתב את זה אשמח. תודה רבה אשריכם.

כל הזמן אנשים מוצאים פירושים לתקופה שלנו מהתורה ומסתמכים על זה שזה הוכחה לזה שתורתנו אמת,אך בעצם אם תיקח כל משפט בכל שפה תוכל גם איכשהו בדרכים עקיפות להגיע למסקנה דומה,איך כדאי להתייחס לזה?

היי,קודם כל יישר כח על המיזם,אני בטוחה שהוא מאוד עוזר לאחרים ולי. השאלה שלי היא על סדרות. אני לא בן אדם ששוקע בסדרות כל היום.אבל לאחרונה יצא שהתחלתי לראות איזה סדרה שעניינה אותי,אך התגלתה כאחת שמאוד לא מתאימה לשום דבר שאני דוגלת בו ומאמינה בו,ועדיין, קשה לי מאוד להפסיק לראות אותה. היצר גובר... ואני מרגישה מאוד רע לאחר מכן כי הסדרה מורידה אותי למקומות מאוד נמוכים.. אני מרגישה חסרת אונים, מה אפשר לעשות?(בת, בגיל העשרה)

האם להיות טבעוני /צמחוני זה בעצם כפירה כי בתורה כתוב שמותר לאכול בשר ובעצם זה כאילו אני אוסר על עצמי סתם ככה בשר

אהלן:) אני בשביעית ושוקלת להצטרף לתוכנית של"פ שנה הבאה. בגדול אני חושבת שזאת תהיה הדרך הכי טובה ונכונה בשבילי, העניין הוא שאני מרגישה שאני ממש עוזבת את ההורים שלי לבד. גם מבחינת עזרה בבית, וגם מהבחינה של פשוט להיות שם איתם. הם לא מתנגדים, אבל מהשיחות שלנו אני יודעת שהם רוצים שאשאר ויהיה להם קשה אם אחליט לעזוב. חשוב לי ללכת, אבל כלום לא שווה אם אני לא מכבדת את ההורים שלי עד הסוף.. ממש אשמח לעזרה, ותודה רבה על כל ההשקעה שלכם😊