היי ישלי 2 חברות (אחת טובה והשנייה אחותה שגם חברה שלי) שיש לי מערכת יחסים ממש בעייתית איתם.. מבחינה חיצונית אנחנו חברות טובות אבל בפועל הם פגעו בי לפני שנתיים שלוש בטיול ממש והם לא הבינו את רמת הפגיעה כך שחזרו על זה שוב טיול שנה לאחר מכן.. אני ממש נפגעתי מזה וחטפתי טראומה ומאז לפעמים יש לי מעין פלאשבקים למרות שהתגברתי על זה ואנחנו חזרנו להיות חברות אבל לפעמים אני נזכרת בזה אבל לפעמים לא יודעת איך להתנהג ולפעול כלפי הבנות הללו.. מצד אחד הם חברות שלי מצד שני אני מאוד פגועה והם התנצלו אז זה לא משו שישתנה... האם להשאר חברה שלהם ? האם צריך לשחרר ולסלוח? אשמח לעצה תודה רבה!
אעע הצילווו לפני איזה חודש וחצי עברתי הטרדה מינית ואני לא מצליחה לספר את זהה וכמה פעמים ניסיתיי להורים שלי אני לא מצליחה (השבת כשהייתי בבית היו כמה הזדמנויות ופשוט לא הצלחתי), לרכזות שלי בשירות אני לא מצליחה, לאמא של המשפחה המאמצת שלי אני לא רואה את עצמי אומרת לה.. אמאלה הצילו🙈 כאילו אשכרה אין לי אף אחד בעולם?! מה אני עושה עם הסיפור הזה? מצד אחד אני לא יכולה כבר להסתיר את זה ומצד שני אני לא מצליחה לספר את זה.. תודה אתם צדיקים צדיקים צדיקים❤❤
אוקיי שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן ;) היום יש בערך 8 נוסחי תפילה. מה יהיה כשיבוא המשיח? באיזה נוסח נתפלל? יש כל כך הרבה מנהגים שונים... אני, לדוגמה, תימני (מצד אבא! מצד אמא אשכנזי ספרדי :) וממש יהיה לי קשה לוותר על המנהגים שלנו. לאחרונה בדיוק למדנו על זה שהמרוקאים וויתרו על הרבה מנהגים בגלל דרישות מרן הרב עובדיה זצ''ל ל"אחדות ספרדית", ואני נורא מפחד שיבוא יום וכל המורשת שלנו, הנוסח שלנו, הקריאה בתורה והתרגום - הכל ימחק. ולא רק אנחנו, כל השאר. ואגב נוסח - לפי איזה דרך הלכתית נלך? בן איש חי - מרן הבית יוסף - רמב''ם - משנה ברורה? איך תיק''ו יעזור אם יש בהרבה מקרים פסיקה שונה? ובית הלל - בית שמאי - לעתיד לבוא הלכה כבית שמאי - זה קצת משנה הכל, לא? מתנצל על השאלות האלו.. חג שמח ושבת שלום :)
היי! קראתי את השאלה של המכנסיים אבל לא ממש הבנתי למה זה פחות צנוע מחצאית צמודה. כאילו אם אני אלבש מכנסיים שלא צמודות לגוף (נגיד שרוואל או ג'ינס רופף) זה הרבה יותר צנוע מחצאית צמודה שמכסה את הברך. אז מה בעצם הבעיה פה? זה לא בגד איש וגם זה הרבה פעמים יותר צנוע מחצאית צמודה שמותר ללבוש הלכתית.. תודה! (זאת לא אני שכתבתי את השאלה הקודמת)
איך לדעת האם הקשר מתאים או לא? הכוונה למה הגבול בין קשר שצריך להתאמץ עליו לבין קשר שפשוט לא מתאים..
השאלה שלי היא ממש קצרה אני לא ממש מבינה את משמעות המילה פסיכולוג כי תאמת בחיים אף אחד לא ישב והסביר לי ולי זה ניראה כאילו רק מי שמשוגע הולך לשם למרות שאני יודעת קצת שהם אנשים שעזרים ונותנים כלים לחיים אבל למי? למי הם עוזרים? לאיזה סוג אנשים? איך אני יודעת אם אני צריכה או לא? אולי אני כן צריכה כי יש לי בעיות בחיים שאני לא ממש יודעת למי לפנות כי ההורים עסוקים ואחים שלי לא פנויים ולפעמיים מראש אני כבר לא משתפת לאף אחד ושומרת לעצמי ואני מאוד סובלת אחר כך ולא כיף לי שיש לי תחושה שאין לי לפנות תודהה רבה צדיקים מעריכה מאוד את מה שאתם עושים לעם היקר שלנו במצבים כאילו מורכבים!!!!!
למדנו על תק' קום המדינה, ודבר אחד מוזר לי- איך מקימי המדינה היו חילונים?! נגיד ומתעלמים (חס וחלילה) מהתנך שכתוב בו מפורש שעמ"י צריך להיות בא"י, והם די האמינו בתנך. הרי למה שעמ"י יצטרך מדינה? כי הם נרדפים. למה הם נרדפים? כי הם עם סגולה. מי הפך אותו לכזה? ריבונו של עולם!! אז יש ה' בעולם, איך הם חילונים??
אני יודעת שאתם לא עונים על שאלות כאלו, אבל ממש ממש כואב לי. כבר תקופה שאני נופלת לאבדון ולמקומות הכי שפלים ורקובים שיש. הבעיה היא שאחכ בחבב ובסניף כולם מסתכלים ואומרים "היי, הנה המדריכה הדוסית הצדיקה" (הקצנתי בכוונה, הלוואי..), ואני בלב חושבת "אם רק החניכות וכולם היו יודעים עליי.. ". ממש קשה לי. מרגישה שקרנית.
איזה יקרים אתם! ממש מצילים! אני רוצה לשאול על איך לעזור לחברה שלי בזמן האחרון היא ממש התחזקה ועכשיו היא נמצאת בתקופה קשה ומרגיש שהכל נופל, היא מתחילה מבחינת התורה ללכת לאחור למרות שהיא ממש התחזקה עד עכשיו. עכשיו פה מגיע הצד שלי איך אני אמורה להתייחס לזה? מצד אחד זה בחירה שלה ומכבדת אותה כל אחד שיחליט מה הכי טוב לו ומה הוא מאמין אבל מצד שני אולי זה בגלל שזאת תקופה קשה אז קל ממש לזרוק ואין כוח ודווקא אני כן אמורה להגיד לה שחבל וזה ולהראות לה שהיא הולכת לאחור וחבל, אבל אם אני אגיד לה זה יכול להיות שזה באמת הבחירה שלה והיא תראה שאני לא מקבלת אותה או בוחנת אותה (חייבת לציין שזה לא מפתיע כי היא אף פעם לא היתה איזה דוסית או משהו) .. מה אני אמורה לעשות?
שלום לכם משיבים נפש. דבר ראשון תודה רבה על המקום הזה, זה מפתח את המחשבה כל-כך. דבר שני. בקשר לשאלה 3066. מישי שם כתבה שהיא רגישה ונפגעת מכל דבר, מה אם אני ההפך הגמור? אני לא נפגעת כמעט מכלום. אני אדישה ולפעמים קרה. זה גורם לי להרגיש מעט פחות אנושית. קשה לי לבכות או להתחבר לסיפורים. אני לא נעלבת בקלות ובגדול שמה פס על כולם כזה. מה אני אמורה לעשות?
מישהי יכולה להתאהב בי איך שאני? אני דואג אף אחת לא תרצה אותי.
לא רוצה לצאת כופרת או משהו אבל זה יפה שאנחנו מודים לה' על שהציל אותנו מכל מיני צרות וכאלה בעבר של עם ישראל אבל בסוף ה' הוא זה שעשה את הצרות האלה אז איך זה מסתדר?