היי! קראתי את השאלה של המכנסיים אבל לא ממש הבנתי למה זה פחות צנוע מחצאית צמודה. כאילו אם אני אלבש מכנסיים שלא צמודות לגוף (נגיד שרוואל או ג'ינס רופף) זה הרבה יותר צנוע מחצאית צמודה שמכסה את הברך. אז מה בעצם הבעיה פה? זה לא בגד איש וגם זה הרבה פעמים יותר צנוע מחצאית צמודה שמותר ללבוש הלכתית.. תודה! (זאת לא אני שכתבתי את השאלה הקודמת)
איך לדעת האם הקשר מתאים או לא? הכוונה למה הגבול בין קשר שצריך להתאמץ עליו לבין קשר שפשוט לא מתאים..
השאלה שלי היא ממש קצרה אני לא ממש מבינה את משמעות המילה פסיכולוג כי תאמת בחיים אף אחד לא ישב והסביר לי ולי זה ניראה כאילו רק מי שמשוגע הולך לשם למרות שאני יודעת קצת שהם אנשים שעזרים ונותנים כלים לחיים אבל למי? למי הם עוזרים? לאיזה סוג אנשים? איך אני יודעת אם אני צריכה או לא? אולי אני כן צריכה כי יש לי בעיות בחיים שאני לא ממש יודעת למי לפנות כי ההורים עסוקים ואחים שלי לא פנויים ולפעמיים מראש אני כבר לא משתפת לאף אחד ושומרת לעצמי ואני מאוד סובלת אחר כך ולא כיף לי שיש לי תחושה שאין לי לפנות תודהה רבה צדיקים מעריכה מאוד את מה שאתם עושים לעם היקר שלנו במצבים כאילו מורכבים!!!!!
למדנו על תק' קום המדינה, ודבר אחד מוזר לי- איך מקימי המדינה היו חילונים?! נגיד ומתעלמים (חס וחלילה) מהתנך שכתוב בו מפורש שעמ"י צריך להיות בא"י, והם די האמינו בתנך. הרי למה שעמ"י יצטרך מדינה? כי הם נרדפים. למה הם נרדפים? כי הם עם סגולה. מי הפך אותו לכזה? ריבונו של עולם!! אז יש ה' בעולם, איך הם חילונים??
אני יודעת שאתם לא עונים על שאלות כאלו, אבל ממש ממש כואב לי. כבר תקופה שאני נופלת לאבדון ולמקומות הכי שפלים ורקובים שיש. הבעיה היא שאחכ בחבב ובסניף כולם מסתכלים ואומרים "היי, הנה המדריכה הדוסית הצדיקה" (הקצנתי בכוונה, הלוואי..), ואני בלב חושבת "אם רק החניכות וכולם היו יודעים עליי.. ". ממש קשה לי. מרגישה שקרנית.
איזה יקרים אתם! ממש מצילים! אני רוצה לשאול על איך לעזור לחברה שלי בזמן האחרון היא ממש התחזקה ועכשיו היא נמצאת בתקופה קשה ומרגיש שהכל נופל, היא מתחילה מבחינת התורה ללכת לאחור למרות שהיא ממש התחזקה עד עכשיו. עכשיו פה מגיע הצד שלי איך אני אמורה להתייחס לזה? מצד אחד זה בחירה שלה ומכבדת אותה כל אחד שיחליט מה הכי טוב לו ומה הוא מאמין אבל מצד שני אולי זה בגלל שזאת תקופה קשה אז קל ממש לזרוק ואין כוח ודווקא אני כן אמורה להגיד לה שחבל וזה ולהראות לה שהיא הולכת לאחור וחבל, אבל אם אני אגיד לה זה יכול להיות שזה באמת הבחירה שלה והיא תראה שאני לא מקבלת אותה או בוחנת אותה (חייבת לציין שזה לא מפתיע כי היא אף פעם לא היתה איזה דוסית או משהו) .. מה אני אמורה לעשות?
שלום לכם משיבים נפש. דבר ראשון תודה רבה על המקום הזה, זה מפתח את המחשבה כל-כך. דבר שני. בקשר לשאלה 3066. מישי שם כתבה שהיא רגישה ונפגעת מכל דבר, מה אם אני ההפך הגמור? אני לא נפגעת כמעט מכלום. אני אדישה ולפעמים קרה. זה גורם לי להרגיש מעט פחות אנושית. קשה לי לבכות או להתחבר לסיפורים. אני לא נעלבת בקלות ובגדול שמה פס על כולם כזה. מה אני אמורה לעשות?
מישהי יכולה להתאהב בי איך שאני? אני דואג אף אחת לא תרצה אותי.
לא רוצה לצאת כופרת או משהו אבל זה יפה שאנחנו מודים לה' על שהציל אותנו מכל מיני צרות וכאלה בעבר של עם ישראל אבל בסוף ה' הוא זה שעשה את הצרות האלה אז איך זה מסתדר?
היי! אתם פשוט מדהימים!! התשובות סופר עוזרות!😊 לא אני שאלתי אבל אשמח לשאול בכל זאת.. קראתי את שאלה 2982 ואשמח לשאול בעקבותיה (אשמח אם אותה משיבה ,שיראל, תוכל לענות. ואם לא זה גם בסדר..) אז קודם כל התשובה ממשששש עזרה לי! כיוונה ממש ונתנה נקודות חשובות לקחת בחשבון. לגבי הנקודה הראשונה שציינת (חברה ששיתפת אותה שאת רוצה לפנות לגורם כלשהו), איך עשית את זה? איך אמרת לה? איך פנית אליה עם בשורה כזאת? איך היא הגיבה? איך עושים את זה נכון???
היי, איך אפשר להתכונן בצורה משמעותית וטובה למתן תורה (שבועות)?
היי, בהמשך לשאלה 3795 דכתבתם לי שאני יכול להיות חבר של שניהם. אז זהו שאני לא ממש חושב ככה, אני ממש מרגיש את ההתרחקות של אחד הצדדים כשאני מתקרב לשני. אני חושב שההתרחקות הזאת היא יותר מהתרחקות רגילה אני מרגיש שזה ממש סוג של עוינות. אשצח אם תעזרו לי להבין איך אפשר להיות חבר של אחד מהם בלי לגרום לעלבון או כעס מהשני.תודה רבה!