תודה רבה לכם שאתם נותנים מענה לכולם. קשה לי. פשוט קשה. אני כל הזמן מנסה עובדת קשה, אם זה בלימודים, בהדרכה, בקשר עם אנשים ופשוט בסוף אני לא רואה תוצאות. לומדות שעות בשביל מבחנים ובסוף מקבלת ציון סביר. משקיעה בטירוף בהדרכה ובסוף החניכים מתפרעים. למה לעבוד כל כך קשה אם לא יוצא מזה כלום? אני כל יום צריכה לשכנע את עצמי לצאת מהמיטה ולהתחיל ללמוד (מהזום כמובן) ופשוט נמאס. אני מבינה שזה תקופה שונה עכשיו ושקשה לכולם רבל אני פשוט מרגישה שאני צריכה חיבוק ענק מכל העולם ואני לא מקבלת אותו.
אהלןן! קודם כל תודה ענקית! הפרויקט הזה אדיר וזה עוזר לי כל כך! הלוואי ותרגישו ותדעו כמה אתם משמעותיים!! אזז ככה אני שביעסטית ובעקבות למידה על השואה בשיעורי היסטוריה עלו לי המון שאלות קשות.. 1. כל השואה זה בעצם גזענות, לגרמנים יש תורת גזע וחוקי נירנברג ותמיד יש גזענות כלפי היהודים. אחד מהחוקים זה שאסור להתחתן עם יהודי ולמדנו שזה נחשב ממש חמור. אבל תכלס אני לא מבינה למה.. להבדיל אלפי הבדלות גם אנחנו סוג של גזעניים (לא באמת) אבל גם לנו אסור להתחתן עם גויים, גם אנחנו רוצים לשמור על הטהרה של היהדות שלנו (שזה הטענה של הגרמנים לחוקים האלו)..במיוחד אני לא מבינה איך היהודות היא באמת לא נחשבת גזענית? יש לנו מצווה להרוג את עמלק, סתם כי הם עמלק. למחות את הזכר שלהם! זה בדיוק מה שהגרמנים ניסו לעשות לנו!! איך לנו יש את הזכות להרוג את כל עמלק? זה גזענות! 2. למה תמיד שונאים את היהודים? שמעתי אנשים אומרים אתזה כמה פעמים שכל דבר רע שקורה בעולם ישר מאשימים את היהודים. ולאורך ההיסטוריה רק את היהודים תמיד כולם שונאים..למה?? אנחנו אמורים להיות אור לגויים (שאגב גם את זה אני לא מבינה עד הסוף..) אז איך עושים אתזה כשכולם שונאים אותנו... אני פשוט לא מצליחה להבין איך תמיד שונאים עם ספציפיי כאילו זה דורות שונים אלו אנשים שונים..למה תמיד יהיה אנטישמיותת? תודה רבה רבה!
וואו הפרוייקט הזה כל כך מהותי ומחזק! תודה לכם על הזמן והמחשבה ♥️ אני מאוד רוצה בשנה הבאה לעשות שנת מדרשה לנפש שלי ,לתורה שבי אבל ההורים שלי לא ממש מבינים את החשיבות לכך , הם חוזרים בתשובה אז זה לגמרי אחרת... אשמח אם תוכלי לעזור בשאלות הבאות: - ההורים שלי לא מבינים למה לשלם 12,000 לשנה שבה אני לומדת אבל לא לתואר, מה אני יכולה להגיד להם זה באמת המון כסף? - איך אני יכולה להסביר להם שהשנה הזאת היא משהו שאני צריכה כל כך עכשיו? תודה לך!
אוקיי תודה ענקית על המקום הזה, באמת מבורךך. אני מרגישה שמלא דברים סוגרים עליייי. אני כל היום עסוקה בלרצות חבר ולרצות להתחתן ואז אני קולטת שאני אפילו לא בת 17 וזה ככ רחוק ממני ובנתיים אני עסוקה בבגרויות ומתכונות ומלא דברים ככ לא מעניינים ונמאס ליי. אני חושבת עלזה ומרגישה תסכול מהציפייה הכל כך רחוקה, ואז אני מפסיקה לחשוב עלזה ונכנסת לייאוש מהלימודים ומאלפי המטלות שיש לי לעשות ואני לא עושה אותם כי אני מיואשת מהעומס. אני לא בן אדם דכאוני, הכי ההפך, כלפי חוץ אף אחד לא יתאר לעצמו שיש לי רגעים כאלו בכלל. אבל אני מפחדת שאני אפול לשם. אני מתגעגעת לעבר מאוד ומפחדת להתבגר ולגדול כי כיף לי וטוב לי עם החברה והסביבה שאני נמצאת בה, ועם זאת כמו שכבר אמרתי מיואשת מהגיל שלי ורוצה לעבור אותו ולהתחתן, לגמור את הבגרויות להתקדם הלאה. אבל אז אני מפחדת להכנס לדיכאון מהגיל כשאתבגר, מהחיים החדשים. אני מרגישה שאני משתגעת אפילו לא הצלחתי להסביר את עצמי😅 אני אבין אם לא יהיה איך לעזור לי אבל שמחתי לפרוק;))
בכיתה י"א, מתלבטת אם לצאת לשל"ף בנע. מישהו שהיה ויכול לשתף איזה תכונות הוא חושב שצריך בשביל זה, למי זה מתאים, למה לצאת בכלל? מה החשיבות של הפרויקט? יתרונות, חסרונות.. זה שווה את זה? למה כדאי/לא כדאי לצאת? גם קצת פרקטי..- בתי הספר ששולחים אליהם באמת גרועים והכל תלוי רק בי? בהכרח הבנות שיהיה איתי בכיתה יהיו לא דתיות עם תיקים במשטרה? זה נשמע מצחיק אבל אני באמת לא יודעת למה לצפות .. ובכלל, איך אני יודעת אם יש בי את התכונות האלה? בחיים לא עמדתי במצב כמו זה אז איך אני יודעת אם אני אסתדר בכיתה חדשה לדוגמא, או אצליח להשקיע בלימודים עם עוד 6 בנות בדירה.. יש דרך לדעת או שכל מי שהולך לא באמת יודע ומקווה לטוב? בנוסף, מה לעשות אם המורה לא תומכת בזה ואומרת שכדאי לי לא ללכת? היא מכירה אותי והכל אבל יצא לי בחיים שאמרו לי שאני לא מסוגלת ובסוף הוכחתי שכן. גם זה מפחיד ללכת למרות שאמרו לי שלא כדאי, זה מחויבות שאני חייבת להצליח ממש אחרת יסתכלו עליי במבט של אמרנו לך וזה מביך.. איך אני יודעת מה הדבר הנכון לעשות?
הייי אשריכם על הפרוייקט המדהים הזה אז השאלה שלי היא כזאת: יש לי חברה שאני חברה שלה הרבה זמן, אבל זה מרגיש לי בזמן האחרון שכאילו שכשאני רוצה שהיא תעזור לי במשהו היא מדברת רק על עצמה. אני אומרת לה מה אני עושה ב-א ואז היא גם אומרת על עצמה אויי מה אני עושה ב-א וכזה וזה ממש מבאס...
אהלן😀 אם לכם מושג כמה אתם תותחים בפרויקט המטורף הזה.. תודה!! אנחנו מתנדבים ביחד כמה חבר'ה, שזה אומר שאנחנו עובדים ביחד ונמצאים ביחד הרבה.. אחד החבר'ה ואני לאט לאט נהיים יותר בקשר (לא מוגדר, אבל פתאום קלטתי שאנחנו נמצאים ביחד פול, מתחילים לדבר על נושאים יותר מהותיים ועוד כל מיני דברים), אבל אני לא רוצה חבר עכשיו.. כאילו כיף לי איתו ואני לא רוצה שנהיה פחות בקשר אבל אני מפחדת מלהיות זוג כי אם נפרד אז הקשר יהיה פחות טוב מעכשיו.. גם אני אשמח לעצות מה לעשות איתו, וגם בכללי- איך לא לפחד לחזק קשרים.. עם אנשים בכללי, לא רק עם בנים תודה עצומה!
יש מישהי שממש חושבת שאני חברה טובה שלה וזה יוצר מצבים לא ככ נעימים.. היא באמת אחלה ואני באמת סבבה איתה אבל לא מחפשת שנהיה חברות יותר טובות.. אני יודעת שזה לא יהיה כיף ואני לא אהנה בחברות כזו ואני באמת בטוב עם מה שעכשיו פשוט ממש לא נעים לי ממנה שהיא בטוחה שאני ככ חברה שלה.. מה אפשר לעשות? בסוף אכפת לי ממנה ואני לא רוצה שהיא תיפגע חס ושלום תודה!!
אהלןן גילו לי צליאק(אלרגיה לגלוטן) לא מזמן.. עכשיו השאלה שלי זה מה לעשות בארוחת שבת, אני לא יכולה לאכול לחם.. אז לברך על נטילת ידיים ואז לא לאכול? או נגיד לברך ברכת המזון למרות שלא אכלתי לחם? תודה:))))
מה החשיבות של חומרות בהלכה? נגיד יותר חמור להפסיק בדיבור תוך כדי קריאת שמע מאשר להפסיק בדיבור תוך כדי פסוקי דזמרה, אבל למה אומרים לנו את זה? מה זה משנה אם בקריאת שמע יותר חשוב? אם יאמרו שחשוב אז יבינו, וכשמעלים את החומרה זה רק יכול לגרום לזלזל בחומרה הפחותה יותר... ואם זה כדי שנפחד יותר, אז גם אם רק יגידו שחשוב יפחדו. אז למה בכלל יש השוואה מה חמור יותר ומה פחות, מה חשוב יותר ומה פחות? תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה!! אתם עוזרים המון!
אהלן, תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה!! אז בעז"ה שנה הבאה אני הולכת לאולפנה עם פנימייה מלאה, ויש לי קצת חששות מהפנימייה, הנסיעות הארוכות, החברות החדשות, הריחוק מהבית וכו.. אשמח אם תוכלו לתת קצת טיפים. תודה רבה!
מרגיש לי שאני מסתכלת יותר מידי על הציונים שלי בלימודים בלי להתרכז במאמץ וזה לא טוב לי... אני יודעת שהמאמץ וההשקעה חשובים, אבל בתכלס מעניין אותי רק הציון בלי קשר לכמה למדתי, וזה מכניס אותי ללחצים וזה לא טוב לי.. איך אפשר להתרכז גם בדרך ובהשתדלות?