מתחילה בזה שזה פשוט מקום מטורף לכתוב מה שיושב על הלב, אז תודה לכם!!
יש לי בעיה כזאת שאני מרגישה שאין לי חברות, בעצם זה המשפט שאמרתי הכי הרבה בשנה האחרונה, גם כשאני בין כל החברות שלי משהו מרגיש ריק כזה, מוזר פשוט.
וכאילו מה שכל הזמן עולה לי לראש זה הלוואי ויהיה לי חבר, שם יהיה לי תמיכה, מישהו שתמיד יהיה שם בשבילי וידע איך לעודד אותי.
אני יודעת ומבינה שזה טעות חבר בגיל הזה, אבל כאילו מרגיש לי שאם יהיה לי מישהו הכל הכל יסתדר.. (לא שיש איזה מישהו פוטנציאלי)
אני רוצה להרגיש את אותו הדבר עם חברות שלי, שהם תמיד יהיו כאן בשבילי, שאני תמיד אהיה שם בשבילם ופשוט לא יודעת איךך
פשוט מרגישה שאני צריכה דעה של מישהו שיבין, אז תודה לכם! בת 16
ת.
שלום לך, זה נפלא לראות שאת מצליחה להגדיר לעצמך בצורה כל כך טובה את תחושותיך גם אם התיאור נראה לך קצת "מוזר".
את מתארת מצב בו את מרגישה "לבד" למרות שאת מוקפת בחברות, הרב סולובייצ'יק מתאר דבר כזה בספרו "איש האמונה הבודד" שעוסק בין היתר בבדידות (כיוון שהוא ממש מדבר על הבעיה שהצגת, אני ממליץ לך ללמוד את כולו בחברותא)-
"מי יודע אם איש החלל הראשון שינחת על הירח ויפגש עם הגוף המוזר והאיום הזה, יחוש בבדידות יותר גדולה מאשר האיש האלמוני הנסחף בזרם החוגג והצוהל בכיכר הגדול של הכרך הענקי?"
הרב סולובייצ'יק מגדיר מה גורם לבדידות הזאת- איזשהו חיפוש קיומי אחר משמעות לדברים, חיפוש אחר אלוקים - " הוא מחפש אחר הבורא בכל עשב, ובכל קרן אור".
והפתרון שהוא מציע זה לא להשאיר את זה לבד, אלה להשתייך לקבוצה של אנשים שמחפשים כמוהו ושואפים לאידיאלים מסויימים, והוא כמובן כולל את הקשר הזוגי - "רק קהילת הברית ...יכולה לעשות ועושה להקל על הסבל של האדם ... על ידי ההזדמנות להתקשר בריעות אמיתית עם חוה. אמרנו למעלה שאדם וחוה משתתפים בתוך חברת הברית הזאת ... חוויה מיוחדת של קיום הדדי".
אבל, כמו בכל דבר, חשוב לדעת שהתחושה הזאת היא רק חלק מהנפש של האדם ויש לכל אדם כל מיני צדדים (במינונים שונים). אז לא כדאי לשפוט את הבדידות רק לפי ההסבר הזה ואולי כדאי להסתכל אם יש עוד דברים.
מבחינה מעשית- את עדיין בגיל צעיר יחסית שאת צריכה "לבנות" את העולם הרוחני שלך, אם תבני אותו נכון תוכלי לבוא בצורה טובה בברית הנישואין עם מישהו שגם מכוון למקום דומה למקום הנפשי שלך וכך להגיע למצב הרמוני ושלם.
בינתיים, הפתרון הוא לא בחיפוש "כמותי" של חברות או אפילו "שיהיו בשבילי", אלה לחפש אם אילו חברות את יכולה לשתף בחוויות מעבודת ה' ולהתקדם בצורה רוחנית. וכמובן, אם את לא מוצאת, לא להתייאש, תזכרי שאת עכשיו בשלב "בנייה" של הנפש ושתזכי בעז"ה בזכות הבנייה הזאת להגיע למצב של השלמה בעוד כמה שנים.
אריאל מייקלסון.