ישלי בעיה מול אבא שלי.. קשה לי ממש שהוא מעיר לי.. אבל זה לא סתם הערות זה כזה ציני.. אני יודעת שהוא ציני וזה האופי שלו אבל מאוד מאוד קשה לי כשהוא זורק לי הערות. וזה קורה די הרבה.. איזה פעמיים ויותר ביום. ברגע שזה קורה הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה ללכת לחדר ולבכות על זה. אני מאוד נפגעת מזה. וזה גורם לי לא להעריך אותו בכלל. אני לא מסוגלת להסתכל עליו בלי להזכר במשהו שהוא אמר לי ושיעלו לי דמעות בעיניים. מרגיש לי לרוב כאילו הוא רוצה לעשות לי דווקא ומחפש לעשות לי מצפון. אני יודעת, (ולפחות מקווה). שהוא באמת אוהב אותי ושזה לא מכוונה רעה ושזו באמת הדרך שלו להגיד דברים אבל מאוד קשה לי עם זה.. אשמח ממש לעזרה איך להתמודד עם זה לבד.. כי אני לא מתכוונת לשתף אותו או את אמא שלי בזה.. תודה רבה אתם לא מבינים כמה זה עוזר לי שיש לי את המקום לשאול בו ואני מעריכה את זה ברמות!!
ת.
היי יקרה💕
ההתמודדות שלך כ"כ מרגשת ונוגעת. את נשמעת בחורה כנה ועמוקה וזה מדהים בעיניי ולא מובן מאליו❤️
אשתף אותך בכמה כיווני מחשבה שעלו לי.
מטבע היותנו בני אדם שונים, יש לנו צורות תקשורת שונות, ולכל אחד יש דרך אחרת בה הוא בוחר לגשת לאנשים סביבו. אני בטוחה שאבא שלך לא עושה שום דבר בשביל לפגוע בך או להרע לך ח"ו, אלא יוצא שדרך התקשורת שלו פוגעת בך.
אז מה אפשר לעשות❓
1️⃣ הכנה מוקדמת
קודם כל, להבין שכולנו בני אדם ולכולנו יש מה לשפר. כמו שיש לך חסרונות, גם לאבא שלך יש. אני חושבת שמשהו בהבנה הזאת נותן הרבה רוגע, כי זה אבא שלי, הוא לא עושה את זה ממקום רע ואני לא אחראית לתקן אותו, אלא רק לאפשר הבנה ושיח בריא יותר בנינו, ובעז"ה ננסה להבין בהמשך איך עושים את זה נכון.
וכמו שאמרנו שלכל אדם יש חסרונות, לכל אחד יש גם יתרונות. שבי עם עצמך בנחת (לא אחרי פיצוץ או מריבה) ונסי לחשוב על דברים טובים שאת רואה באבא שלך, דברים שאת מעריכה בו, דברים טובים שקורים בזכותו בבית.
אני חושבת שכשתצליחי להטמיע במחשבה נקודות אור על אבא שלך את תצליחי להתמודד טוב יותר בזמן אמת.
2️⃣ תגובה בזמן אמת
ברגע שתעמדי שוב בסיטואציה כזו מול אבא, תקחי רגע נשימה עמוקה ותיזכרי בכל העבודה הפנימית שעשית עם עצמך, בדברים הטובים שיש באבא, בזה שהוא לא עושה שום דבר ממקום רע חלילה, אלא זו הדרך שלו לגשת אלייך.
יש כאן 30 שניות של מחשבה שיכולות ממש לעשות מהפך בתגובה שלך לאבא. את תראי שכשתפתחי את העיניים אחרי הכמה שניות האלה, תיפתח לך בחירה חופשית אמיתית ביכולת התגובה, כך שלא תגיבי מתוך אינסטינקט של פגיעה.
ואיך להגיב בפועל?
אני רוצה להציע שני סוגי תגובה:
תגובה חיצונית
להקליל את האווירה ולענות באותו מטבע לשון. כמו בדיחה על עצמך או על הסיטואציה. שימי לב- זה לא מתוך חוצפה, אלא מתוך זרימה של שיחה. תגובה כזו יכולה להוציא את הפגיעה החוצה ולשחרר אותה מאתנו.
אפשרות נוספת- להגיד 'אוקיי, בסדר'. לקחת את התוכן שנאמר ולא להתייחס למה שקורה מסביב.
תגובה פנימית
לתת לעצמי להיפגע רגע, להרגיש את הכאב ולקבל אותו. ברגע שאת נותנת לרגש את המקום הברור לו, זה כבר בעצם הרבה פחות מפחיד וקשה.
שימי לב שהרגע הזה לא גורם לך לשבור את הכלים, אלא לנשום עמוק ולספוג את הפגיעה ממקום שלם יותר.
מצרפת לך כאן קטע קצר שמסביר אפשרות תגובה נוספת בצורה מאוד ברורה ונעימה. ממליצה מאוד לקרוא!
https://www.aish.co.il/sp/pg/114861044.html
3️⃣ יצירת מרחב השפעה
אני מרגישה שציניות זה משהו כ"כ נפוץ וחזק בדור שלנו, והרבה אנשים כבר לא מתרגשים מזה וזה ממש עובר לידם. אני מרגישה ממך שהתברכת ברגישות וחושים חדים ומבחינתך- יש דרך אחרת.
אני חושבת שלא סתם הקב"ה שם לך את ההתמודדות הזו. לא סתם הקב"ה שם אותך דווקא במשפחה שלך. יש לך יכולת להשפיע בתחום הזה על המשפחה שלך, לתת את חלקך בשביל לייצר שיח עמוק, גבוה וחיובי. הגיוני ממש שזה חלק מהשליחות שלך!
אני חושבת שאם תנסי את לייצר שיח אמיתי יותר סביבך, שיח עמוק ומשמעותי, תנסי בעצמך לא להשתמש בציניות, תצליחי גם להשפיע על השיח מול אבא. ויכול להיות גם שכשאבא שלך יראה שצורת השיח הזאת לא מדברת אלייך, הוא פשוט יפסיק מעצמו.
4️⃣ טיפול שורש
אני אשתף אותך בכנות שלדעתי אין מנוס, וחשוב ממש גם שאבא ידע שככה את מרגישה. הדברים שהעלנו כאן יכולים לעזור לך להתמודד עם הסיטואציה בפועל- אבל למה לא לנסות למנוע אותה מלכתחילה?
תחשבי על זה, על למצוא זמן שאבא רגוע ונמצא לבד ולשתף אותו בתחושות שלך. להגיד לו שאת יודעת שהכל הוא עושה לטובתך, אבל את צריכה שידברו אלייך אחרת. יכול להיות שאת נרתעת משיח כזה בעקבות ניסיון שהיה ולא צלח. מציעה לך לאזור כוחות ואומץ ולנסות שוב, בדרך שאינה מטיחה האשמות, שלא מנסה לשנות את אבא, אלא מנסה לעשות מעין 'תיאום ציפיות'- גם להגיד לאבא מה אני מרגישה, לתאר את הפגיעה שאני חווה, וגם להקשיב למה שהוא מרגיש ואיך הוא רואה את הדברים. יתכן מאוד שהוא יהיה ממש מופתע, כיוון שהוא בכלל לא חשב שהוא פוגע בך, והוא בסך התכוון לעזור לך ו'יצא לו' ניסוח לא כל כך מוצלח..
אחרי שאבא שלך יבין שבסוף יש כאן בעיה וצריך לפתור אותה ביחד, תשתדלו לצאת מהשיחה הזו עם איזשהו 'הסכם' - מה הוא משתדל לשנות (למשל - מה ממש פוגע בך ועדיף שהוא לא יגיד) ומה אני מוכנה לשנות (למשל- איפה את מבינה שככה הוא מתנסח, ופשוט לקבל עם זה).
יקרה💕 אני מאמינה בך מאוד שיש לך את הכוח לשנות ולהצליח להוביל למציאות אחרת, הקב"ה איתך ומאמין בך שאת מסוגלת. תתפללי אליו שיעזור לך. שייתן לך את הכוחות, המילים וההתנהגות הנכונה.
הרבה שמחה והצלחה,
הודיה.