היי קודם כל תודה רבה!
אחלה פרוייקט:)
יש כבר משהו שיושב עליי מלא זמן...
זה אח שלי הוא שנתיים מתחתיי
והוא לא מפסיק להציק לי הוא כבר גדול וזה לא מתאים לגיל שלו...ההצקות שלו הן לכל האחים והן כוללות צעקות מכות ואלימות בכללי...
ההורים שלי אומרים שצריך להיות רגישים אליו וסבלניים כי כנראה יש סיבה למעשים שלו אבל את האמת שכבר נמאס לי נמאס לי שכל הזמן אני צריכה לוותר לו ולהתעלם מההצקות שלו נמאס לי שמצפים ממני להכיל אותו הוא באמת לא מפסיק להציק...
אשמח לעצה איך אני יכולה למנוע את המריבה הבאה איתו ועם ההורים שלי...
חשוב לי לציין שאח שלי הוא נער רגיל...
תודה!
ת.
שלום לך :)
מה שלומך?
וואיי.. האתגר היומיומי הוא הכי קשה ! מילא חבר בכיתה שקצת מציק, אפשר לוותר לו יחסית בקלות (זה "כולה" עד סוף היום..) אבל כשמדובר בקרוב משפחה, שחיים איתו יחד באותו בית, העסק נהיה ממש ממש לא-פשוט🤯
לפני הכל, אני רוצה להגיד לך כל הכבוד!
על הרצון הטוב שיהיה שלום בבית, על התמודדות היומיומית הזאת ועל האומץ לבקש עזרה.. באמת מגיע לך 'שאפו'👍 :)
את מבקשת פתרון "שורשי" להצקות האלה, כדי שהבית יוכל לתנהל בשלום (-גם בין האחים וגם עם ההורים).
🙏🏼 אני חושב שנכון לבדוק את האפשרות- לפנות לגורם מקצועי בעניין (יועצת או פסיכולוג) כך יהיה אפשר להבין יותר לעומק את הבעיה, ואת הצרכים.
צריך לברר: האם מדובר ב קושי מסויים עם האח הזה? או שהמצב קיצוני יותר ו בלתי נסבל לכולם?
כדאי להתייעץ עם ההורים, ולשתף בתחושותייך.
אשתדל להציע תשובה בתקוה שקצת יעזור :)
נתחיל מהרצון הנפלא לשלום🕊️
הלל הזקן מלמדנו במסכת אבות (א, יב): "הוי מתלמידיו של אהרן: אוהב שלום ורודף שלום.." ◀️צריך להיות לא רק "אוהב שלום" אלא גם "רודף שלום".נברר🤔 מה זה אומר "לרדוף שלום"?
אפשר להבין מהביטוי הזה נקודה מעניינת על השלום.
'שלום' הוא אידיאל גבוה. המשימה שלנו כבני אדם היא לרצות לרדוף אחריו כדי להשיג אותו.. אבל! צריך לדעת שלא תמיד אפשר להשיג אותו באופן מלא ומיידי. לפעמים לא מצליחים בכלל, לפעמים ההצלחה היא חלקית, ולפעמים את ה"פירות" למאמץ ניתן לראות רק בעתיד...🍇
תכל'ס, במצב של מריבה איך נכון לנהוג?
נראה לי, צריך למצוא איזון- בין עמידה על "שלך" על המקום שלך על האמת שלך, לבין ויתור והכלה. יש כאן איזון בין שני הערכים חשובים: "האמת והשלום אהבו".
לפי מיטב הבנתי, אדם שמצד אחד- יודע את ערך עצמו ולא נותן לאחרים לפגוע בכבודו, ומצד שני- רואה ממש את המצוקה של האחר ויודע לוותר ולהכיל. הוא אדם שהולך ע"פ מדת הענוה.
הרמב"ן כותב מכתב לבנו בו הוא משבח את מידת הענוה: "שהיא מדה טובה מכל המדות טובות.." ✨
(ממליץ לראות את כל דבריו הנפלאים והנעימים שם ב אגרת הרמב"ן )
בהמשך החיים, כשמתחתנים גם בין בני הזוג יכולים להתעורר קצת מריבות והצקות, גם שם נצטרך לוותר ולהכיל כדי שישכון שלום.
רצוי לראות כל מריבה עם האח כ הזדמנות להתאמן על מדת הענווה 💪
כשהאח מתפרץ, כדאי לשאול את עצמנו שאלות מסוג זה:
▫️מה מפריע לו?
▫️מה הוא מרגיש? כעס/ תסכול/ כאב. ממה זה נובע?
לרוב, התנהגות כזאת נובעת ממצוקה. אם נחוש יחד עם בן-המשפחה את מצוקתו, אולי נוכל להרים אותו מזה!
בפועל, אולי אפשר לנסות לעזור ב-
אוזן קשבת👂שיספר קצת מה עובר עליו /איך הוא מרגיש❔
יד פשוטה🖐 למשחק משותף, ול"צחוקים" יחד.
במיוחד בזמנים קשים כל כך חשוב להשקיע במשפחה❕
◀️ כל בחירה אמיצה להגיב במתינות ובענוה, היא בעצם השקעה במשפחה》 ליצור אווירה יותר נעימה וטובה בבית, ולטפח את הקשרים בתוך המשפחה. וזה דבר גדול✨
מאמין בך,
ומאחל לך בהצלחה רבה!
ישראל