ש.
היי, קודם כל המיזם הזה נפלא, ורק לפני שבוע נכנסתי, וכבר אני יכול לראות ישועות על פני שאר בני הנוער עם השאלות והבקשות שלהם.
אשריכם!
אני לומד בישיבה תיכונית כעת.
לאט לאט אנו מתקרבים אל עונת השבו"שים.
ואיתה באים כל הספקות ,השאלות, הרצונות, השאיפות..
אשמח אם תעשו לי קצת סדר בראש.
מאוד קריטי, ובטוח שגם לשאר התיכוניסטים ששואפים להגיע למקום הנכון והטוב ביותר בשבילם.
מה זאת אומרת סדר?
מה אמור להיות סדר העדיפויות הנורמטיבי על פני כל נער ישיבה..
איזה מסלול הכי מומלץ לעשות, בין אם זה ישיבה, מכינה, או צבא.
מה יבוא קודם.
וכו'.
בנוסף לכך, יש לי את הפחד של ההגדרה הזאת - דוס, מורעל, בחור לעניין ועוד..
לא מבין את דרך ההתייחסות של החברים, אל שאר החבר'ה שאולי הלכו לדרך קצת משונה מהשאר.
אשמח לעזרתכם.
תודה רבה ומועדים לשמחה! בן 17
ת.
היי😊 שאלה חשובה מאוד.
קודם כל, אקדים ואומר שאין דבר כזה סדר עדיפות נורמטיבי. כל אחד מה שמתאים לו.
זכינו בדורנו, מה שלא היה בדורות קודמים, לשפע עצום של אפשריות לפני הצבא, וכל אחד יכול לבחור מה שמתאים לו.
אנסה לפרוט את האופציות בצורה ברורה שתעזור לך בהתלבטות:
1️⃣האפשרות הראשונה- היא התגייסות ישירה לצבא אחרי סיום התיכון.
לדעתי, האופציה הזאת אינה מומלצת. הצבא היא תקופה משמעותית וחשובה, אך קשה מאוד מבחינה רוחנית ומנטלית. האווירה בצבא הינה אווירה חילונית, בנוסף לקשיים מנטליים רבים שקיימים בצבא- גם בתפקידים עורפיים ובוודאי בתפקידי לוחמה. לדעתי אדם חייב להתמלא באוצרות רוחניים לפני השירות, כדי לעבור את השירות בצורה משמעותית וטובה, ולקיים את המצווה החשובה הזאת בצורה יותר טובה.
2️⃣האפשרות השנייה- היא הליכה למכינה- המהפכה שהחלה לפני כעשרים שנים ע"י הרב אלי סדן ועזרה לרבים מבני הציונות הדתית "לשרוד" את הצבא מבחינה דתית ולסיים אותו שומרי תורה ומצוות.
ישנם מכינות דתיות לבנים, מעורבות דתיות וכן מעורבות לדתיים וחילונים. מכינה מיועדת בעיקר לאנשים שרוצים למלא את המצברים שלהם לפני הצבא ולהגיע יותר מוכנים. נמצאים בה שנה-שנתיים ומתגייסים. חשוב לזכור שהן במכינה והן בישיבה שהתורה שאתה לומד היא לא רק חשובה כהכנה לצבא, אלא חשובה בפני עצמה וכתשתית לעולם הרוחני של כל חייך. במכינה לעומת ישיבה המיקוד הוא באמת יותר הכנה לצבא ולכן יש יותר הכנות פיזיות ומנטליות לקראת הצבא, בעוד שבישיבה יותר יבנו לך את העולם הרוחני ואת לימוד התורה.
3️⃣האפשרות השלישית היא ישיבה- את הישיבות אפשר לחלק בשתי חלוקות: חלוקה טכנית והשקפתית:
החלוקה הטכנית היא לשניים- ישיבה גבוהה וישיבת הסדר. בישיבה גבוהה אדם יכול לשבת כמה שנים שירצה, ולאחר מכן להתגייס לצבא.
ישיבת הסדר היא מסלול מוגדר של מספר שנים לפני הישיבה (לרוב שנה וחצי-שנתיים), שירות של 17 חודש ואחריו חזרה לישיבה לשנה וחצי-שנתיים.
את החלוקה המהותית אפשר לחלק לשני רבדים: חרד"ל-ליברל וחסידי-ליטאי. ההכללה היא גסה וברור שיש ישיבות שלא נכנסות לקטגוריה הזאת.
השקפת העולם החרדלי"ת יותר קרובה להשקפת עולם החרדית בנוגע ליחס לתרבות המערב, לפתיחות לעולם החילוני ועוד.. הישיבות החרד"ליות הן בעיקר יוצאי מרכז הרב וישיבות הקו שהולכות ע"פ הקו של הרב טאו שליט"א.
הישיבות הליברליות יותר פתוחות בגישתן לתרבות המערב, והישיבות המרכזית שלהן הם ישיבת הגוש, מעלה אדומים ירוחם ועוד..
שתי הגישות הם תורת אלוקים חיים וכל אדם ילך לאיפה שליבו חפץ.
הקו השני אינו חופף וישנן ישיבות חסידיות-ליברליות או ליטאיות -חרדליות וכן להפך. הישיבות החסידות יותר נותנות מקום לעולם הרגש, ואילו הליטאיות לעולם השכל. ישיבות חסידות בולטות הם ישיבת רמת גן או עתניאל, וישיבות ליטאיות בולטות הם הר המור או ישיבת הגוש.
מדד נוסף הוא לימוד הגמרא. ישנן ישיבות שנותנות יותר מקום לדברים אחרים בתורה, אך בכל הישיבות עיקר הלימוד סובב סביב הגמרא.
אל תשכח, כמו שכבר כתבתי, שהכול דברי אלוקים חיים ואין עדיפות לשום מקום, אלא לכל אחד מתאים מקום אחר.
לגבי החששות- השולחן ערוך אומר בתחילתו "אל יבוש מן המלעיגים". אם אתה במקום שעושה לך טוב ומקדם אותך ביראת שמיים ועבודת ה' אל תחשוש ממה שיאמרו עליך.
מקווה שעזרתי🙂 בהצלחה!
שמחה