ש. אהלן:)
השאלה הזאת קצת דחופה לי.. לא פיקוח נפש, אבל אני לא רוצה לאבד זמן שיקר לי.
טוב, אז ככה, בסוף החופש הגדול נכנסה אליי מדשית שלא מתאימה אליי ולא לשבט. היא נכנסה להדרכה ואני ניסיתי להיות אופטימית.. עשיתי לחניכות שלי פעולה על זה (כי לכולנו היה קשה לקבל את זה) והתחלנו.. שדיברנו שיחת חפיפה היא אמרה שהיא לא אוהבת שיחות אישיות וגם לא לעשות (בעיקרון היא נכנסה כי לא היה לה לשבט אחר להיכנס ואני מסתדרת עם כולם). ועכשיו, אחרי שהיא נכנסה, העניין מעיק. הדעות שלה מאוד מאוד קיצוניות והיא לא מוכנה לשמוע ולקבל דעות אחרות ממנה. אני מרגישה שזה מעיק עליי ומגביל אותי במשבצת מאוד קטנה של אל תעשי ככה ואל תגידי ככה וכו. וגם כל הקטע עם השיחות האישיות זה אחלה זמן ליצור קשר אישי (אני מלמדת עליה זכות ויודעת שנכנסה בתוך הקורונה אבל עדיין..) ואני מצד אחד רוצה להמשיך וליצור קשר עם חניכות שלמרות שזו שנה שניה אין לי איתן ככ קשר ואינטרקציה.. מצד שני אני לא יכולה או לא רוצה ליצור פער גדול מידי. אם יש לכם עצה בשבילי מה לעשות, אשמח:)
ת.
פייר?...התחברתי...ממש.
מכיר טוב את הסיטואציה שבה חבר בצוות הוא ממש לא בראש ואפילו לגמרי ההפך. זה יכול ממש להכניס אדם לבאסה. ברור שהיינו רוצים את המדשית שתתאים לנו כמו כפפה ליד וכשזה לא קורה זה מרגיש כאילו השמיים נופלים עלינו והפוטנציאל של השבט לא ימומש.
תמיד אפשר ללכת על הדרך הקלה, שמישהו יעזוב את ההדרכה. לא ממליץ על זה בכלל, בטח לא עם הצלקת שהחניכים יחוו מצעד כזה...
תכלס, לא להסתדר עם המדשית זה לאו דווקא כיף אבל היי, יש לזה פוטנציאל אדיר!!
רוצה לדעת איך? בואי ותגלי?😏
התחלנו,
👈 טיפ ראשון - סבלנות
תרגעי, לחץ לא מבוקר כשעוסקים באנשים תמיד נגמר רע. אם היא תרגיש ממך לחץ אז במקום להגיע לתוצאה הרצויה, המד"שית פשוט תתבצר בעמדה שלה ויהיה לכם עוד יותר קשה להגיע לאנשהו ביחד.
חשוב שתתני לה את הזמן שלה ללמוד את ההדרכה. מזכיר לך שאין לה את אותה הניסיון שלך יש. אני מניח שגם לך היו כל מיני מחשבות בהתחלה שעם הזמן השתנו אחרי שאשכרה התעסקת עם החניכים. בסופו של דבר אם למד"שית שלך יש קשב כזה או אחר לחניכים היא תבין את המשמעות העצומה של שיחות אישיות.
👈 לשים לב לערכי התנועה.
הדעות שלה קיצוניות למי? לך או לתנועה?
תכלס, כל עוד שהדעות שלה עומדות בקנה אחד עם הדעות של התנועה אין לך באמת יותר מדי מה להיכנס בה, זכותה לחשוב אחרת ממך.
אם לעומת זאת הדעות שלה באמת כל כך קיצוניות, תעזרי בקומונרית שלך ותבקשי ממנה לדבר עם המד"שית.
👈 ללמוד לעבוד כצוות מגוון.
אני יכול לשתף אותך שכשהייתי מדריך, יחסית בהתחלה של ההדרכה, הייתה סיטואציה שבה חניך שלי לא רצה להתפלל, אני נתתי לו לצאת החוצה ולחכות עד סוף התפילה. אחרי התפילה המד"ש (ההפך הגמור ממני באישיות ובאמונות) התעצבן עליי על זה והתחלנו להתווכח, זה כמעט נגמר במכות. זה גם ממש לא היה הויכוח האחרון שלנו.
לקראת השנה השנייה שלנו הבנו דבר גדול! מה הבנו?
שאין צורך שהשני יחשוב ויתנהג כמוני! ההפך! ככל שגווני האופי והאמונות בצוות הוא יותר מורכב ככה סל הכלים שאותו הצוות יוכל להעניק לחניכים בהכרח יהיה יותר רחב.
התחלנו להאמין ולכבד אחד את השני. האמנו שהשני הגיע לדעה שלו בגלל סיבה שהיא אמיתית ושהוא מאמין בה בכל נפשו.
כששנייה חושבים על זה, זה כל כך פשוט. אם יש לי ארגז כלים אני לא אקח פטיש ואנסה להבריג איתו בורג...
האתגר הוא להבין מה האיכויות של כל אחת ואיך היא מביאה אותם לידי ביטוי בשבט.
👈 קיימים סניפים שבהם יש דמות בשם "מלווה שבטי". כל שבט מקבל מלווה כזה. מדובר בבוגר הסניף שיושב אחת לכמה שבועות עם הצוות השבטי ורואה שהכל טוב אצל המדריכים. זה גם מאוד עוזר להשתמש בו בתור דמות מגשרת.
כדאי לך להמליץ על זה לקומנרית שלך, המלווה מסוגל לחולל נפלאות בקרב הצוות ועל הדרך הוא מאוד יקל על הקומונרית.
👈 עכשיו אני אגיד לך את הדבר הכי חשוב שיש לי להציע...
יוצא לי לראות צוותים שהמדשים אינם חברים מחוץ לסניף. זה חבל כי זה כל כך חשוב.
ברגע שאת והמדשית שלך תהיו חברות טובות כך את תוכלי להכיל אותה יותר והיא תהיה יותר פתוחה לקבל את הדעות שלך.
באמת, אני מתכוון לזה! תצאו לבלות ביחד, תטיילו, תלכו לים, תשבו על גלידה, תשתפו אחת את השנייה על מה יושב על הלב. זה כל כך חשוב!
במקום שכל אחת מכן תעבור מסע משל עצמה. תרגישו שאתן ממש עוברות מסע ביחד בתור צוות משותף, חזק ומלוכד! כמה כיף🙂
מקווה מאוד מאוד שתצליחי! תאמיני בעצמך והכי חשוב! תאמיני במד"שית היקרה שלך!
יאש אהרונוף