1 דקות קריאה
23 Oct

שלום לשואלת היקרה!

שאלת הרבה שאלות בנושא הלכה – הקושי לקיים אותה, הסיבה למחלוקות בהלכה ועוד. 

כולן שאלות חשובות מאוד, ונשתדל לענות על כולן אחת אחת.

כהקדמה חשוב לומר שאמנם עולם ההלכה הוא תובעני ומחייב, ולפעמים זה נראה כמשימה מפחידה, שכמעט אי אפשר לעמוד בהכל, אבל עלינו להתגבר על החשש הזה, ולהאמין קודם כל בעצמנו שיש בנו את הכוחות ואת היכולת לעמוד בהכל. דרך התשובות לשאלות שלך ננסה לתת כלים וכיווני מחשבה איך להתגבר על הספקות האלו. בעז"ה.


הערה – חילקנו את התשובות לכמה חלקים, כדי להקל על הקריאה. קריאה מהנה!🤗


1️⃣ ש.

האם לא עדיף פשוט רק להאמין ברעיונות של התורה בלי לקיים אותה?


ת.

בשאלה, את מניחה הנחת יסוד שאנחנו יודעים בצורה מלאה את כל טעמי המצוות, וכל הרעיונות של התורה ברורים לנו, ולכן אנחנו יכולים להאמין רק בהם.

אבל התורה היא לא תורה אנושית, היא תורה אלוקית. זאת אומרת שאפילו שיש דברים שאנחנו ב"ה מבינים. תמיד יש מימד של עומק שהוא הרבה הרבה למעלה מהשכל שלנו. וכמה שלא נחקור, וכמה שלא נרחיב את הידע שלנו – אנחנו לא נוכל לאחוז את כל העומק של המצוות. ולכן לא נוכל לומר שמספיק האחיזה ברעיונות, כי אנחנו לא אוחזים במלוא הרעיון.

רק כשאנחנו מקיימים מצווה במעשה, אז אנחנו מצליחים לכלול הכל, בבת אחת. כי המעשה, הוא מה שהקב"ה ציווה עליו, והוא כולל בתוכו את כל הטעמים וכל הרעיונות שיכולים להיות. (כן, זה אומר שמצוות זה לא מעשים טכניים יבשים וטקסיים, אלא יש בהן עומקים גדולים ואור אדיר. שווה לא? 😇).


ועוד – בסוף, האדם נמצא איפה שמעשיו נמצאים. א"א רק להאמין בדברים, בלי שתהיה לאמונה הזאת השלכה על המעשים שלנו. אם זה לא מתבטא במעשים של האדם, כנראה שהרעיונות לא חזקים אצלו מספיק. הוא אולי מבין אותם, אבל הוא לא חי אותם.

אם אני מאמין שצריך להיות צדק בעולם – ואני לא פועל בשום צורה להופיע את הצדק בעולם, אז כנראה שהצורה שבה הצדק נתפס אצלי היא לא מספיק טובה, לא מספיק עמוקה.


(זה לא אומר שאנחנו יכולים לחטאו רק בנושאים שאנחנו לא מבינים - כתוב בגמ' "אמר ריש לקיש - אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" הרגע הזה שבו אנחנו חוטאים הוא רגע שאנחנו שוכחים את האמת, את מה שנכון לעשות, ולכן אנחנו חוטאים. ככל שהדבר יותר חי בנו, יותר מושרש בנו, ככה אנחנו יכולים לעמוד יותר מול היצר שלנו, לא לאבד את הראש ובעצם לא לחטוא) 


כשאנחנו עושים מצוות – אנחנו משרשים בעצמנו את הרעיונות של המצוות, אפילו במצוות שאנחנו לא מבינים את הטעם שלהן - כי המצוות הם ביטוי של הנשמה שבקרבנו, וככל שנעשה יותר מצוות היא תוכל להופיע יותר, וזה ישנה את החיים שלנו להיות חיים טובים יותר, מוסריים יותר, קדושים יותר. 

בעולם שמורכב מגוף ונשמה, א"א להשאיר את הדברים רק במחשבות, בלי הביטוי שלהם בעולם המעשה הם יאבדו את המשמעות שלהם, הם לא יהיו באמת רלוונטים, והאדם יחיה את חייו רק ברובד הגופני שלו. 


לסיכום:

א.    אנחנו לא מבינים את הרעיונות של התורה עד הסוף, לכן צריך לעשות מצוות שזה לאוחז את הרצון האלוקי בצורה מלאה.

ב.    בגלל שהעולם הוא גם עולם של מעשים – גם התורה חייבת להופיע במעשה

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.