יש לי חבר כבר כמה חודשים ואני מאוד אוהבת אותו!
כשמדברים איתי על ה״אקסיות״ שלו וכשמתעוררןת סיטואציות שלכאורה אמורות לגרום לי לקנא אני בכלל לא מקנאה..
מרגישה מוזר ותוהה אם זה אומר משהו בקשר לאהבה שלי אליו.
דיברנו על זה שאנחנו מאוד סומכים ובטוחים אחד בשני, ואולי בגלל זה אני לא מקנאה? כי אני יודעת מספיק טוב מה אני בשבילו ולא חוששת על המקום שלי?
מרגישה דפוקה :/
ת
קנאה
ואו, שאלה מעניינת ביותר!! ולא פשוטה כלל.
היא יכולה להיראות פשוטה בקריאה ראשונה. והתשובה הפשוטה לרובד הראשוני של השאלה היא: המשיכי כך! ה״צרות״ שלך הן המטרה של רוב האנושות, והיא מקור האושר באמת. תיקון מידת הקנאה זוהי אחת ממשימתינו החשובות בעולם- אז אין סיבה שתרצי אותה בחייך (כביכול).
אני בטוחה שכבר שמעת ותהית לעצמך שזוהי התשובה לשאלתך. אבל התשובה הזאת לא מספקת אותך, וההרגשה הזאת מהדהדת בתוכך. שאולי משהו חסר.
אך הקנאה הקלאסית עליה שומעים ושעל היעדרותה את חוששת- היא לרוב לא חיובית. כשהקנאה הקלאסית שוכנת בזוגיות באופן בולט, דווקא אז ייתכן ויש פגם בזוגיות. פגם בהערכה העצמית של בן אדם כלפי עצמו. אני בטוחה שאת הקנאה הקלאסית את לא באמת רוצה, אלא הרצון שלך הוא לגלות איפה ניתן לתקן, מה חסר.
ושעם זאת, יכול להיות שלקנאה יש תפקיד חשוב במערכת יחסים באיזושהי צורה.
ובאמת יש לקנאה ניצוץ של טוב. לקנאה, כמו ליצר הרע, יש תפקיד משמעותי מאד בעולם.
חז״ל אומרים:
״אלמלא הקנאה אין אדם בונה בית, אין אדם נושא אישה. אלמלא הקנאה לא היה אברהם אבינו קונה שמים וארץ.״
הקנאה היא מידה עצמתית! היא כמו דלק שאילו יישפך יכול לגרום לשריפה, ואילו ינותב אל תוך האוטו- יכול לעזור לנו להגיע רחוק.
ייתכן שבמערכת יחסים אשר אין בה טיפת קנאה חסר משהו. חסר איזשהו להט, איזשהו דלק, איזשהו רצון.
אינני מכירה את מערכת היחסים שלך, ולכן אינני יכולה להגיד לך מה בדיוק נובע מאיפה.
ועם זאת- חז״ל מגדירים את הקנאה כ״יצר רע נסתר מאד בנפש האדם״. לכל אדם יש יצר רע, לכל אדם יש איזושהי קנאה בתוך ליבו, שלא תמיד מופיעה בצורה הצפויה.
אז- אם סיכמנו שתפקידה של הקנאה היא כאספקת דלק למען התנעת האוטו- נותר לנו לחפש איפה בנפש שלך ה״דלק״ הזה מופיע בהקשר למערכת היחסים שלך, גם אם הוא מופיע בצורה שלא ציפית.
אני רוצה להציע רובד יותר עמוק אותו ננסה לחקור טיפה.
אורחות צדיקים מגדיר את המידה ההופכית לקנאה מידת ה״רצון״. להיות מרוצה בחלקי. קנאה היא לרצות משהו שאין לי. קנאה היא להשוות את עצמי לאחר. להרגיש מאויים במקום שלי, שאילו לא אצליח להתאים את עצמי אל הסביבה זה עלול לגרוע ממני, יכול להיות שמשהו בי לא בסדר.
עכשיו אני רוצה להציע רעיון מהפכני שייתכן ולא חשבת עליו: הייתכן שיש לך קנאה על הקנאה של אחרים?
בסופו של דבר זוהי גם קנאה!
כי הרי קנאה היא לרצות משהו שאין לי, זה להרגיש שאני נחות וחסר בגלל שאין לי משהו. ״להרגיש דפוקה״, כמו שאמרת. זה לרצות את האין.
ייתכן ושורש הדאגה שלך נובע מכך שאת משווה את עצמך ואת הסיטואציה המורכבת של הזוגיות שלך לסיטואציות אחרות של זוגיות, שהן מורכבות בפני עצמן. קראתי פעם משפט יפה: ״החיים הם כמו מבחן- כולם מנסים להעתיק אחד מהשני, מבלי לשים לב שבכלל לכל אחד יש מבחן אחר״.
תתמקדי במה שיש לך, ב-מה שכן קיים במערכת היחסים שלך עם בן הזוג. מבלי להשוות את עצמך לאחרים. מה שנכון למישהו אחר לאו דווקא יהיה נכון לך. בסוף מערכת היחסים שלך היא שלך מולו, אין צורך לערב בה אחרים. חשוב נורא לדעת לקבל שהמציאות אינה מושלמת, ולהיות שלימה עם זה:) שלמות היא לדעת שלא הכל מושלם ושעלינו להשלים את החסר ועם החסר.
כן, בסוף יש צורך לבחון מה חסר, אך נכון לעשות זאת מתוך בנייה מעל מה שיש, כי שהות בתוך מה שאין לא תקדם אותנו לעולם.
ובנימה זאת אני רוצה להגיד לך מזל טוב!! ייתכן ומצאנו את הדלק שלך! תכווני את הקנאה הזאת, את חוסר הביטחון, אל מקום של תיקון, אל מקום של עשייה ובירור.
את הדלק מצאנו, עכשיו בידייך למצא את האוטו.
״שאלת חכם חצי התשובה״, תשאלי את עצמך- מאיפה הרגשות הללו נובעות?
כי הרי, חוסר הביטחון נמצא שם. האם זה בהקשר למערכת הזוגית שלי? האם זה בהקשר של היחס שלי כלפיי?
לא בידיי הכלים לתת לך את התשובה המדוייקת. אך ביכולתי לכוון אותך- אל תוך עצמך:)
מקווה שעזרתי!! אני מזמינה אותך לשאול שאלות נוספות ולהמשיך בגישתך המהממת של תיקון והשלמה!
ויוי💕