שאלה שלי שמהדהדת מלאמלא זמן.. אז תודה!
למה אנחנו בעצם שואפים לשלמות?
למה לשאוף למשהו שאי אפשר להגיע אליו? משהו בלתי אפשרי בכלל
כמו לרצות להיות אחות טובה לאחיות שלי
אבל אף אחד לא יכול להיות אח מושלם
אז למה לנסות?
למה זה השאיפה שלנו?
אני בת 17, ורציתי לומר תודה רבה לכם עם המקום המדהים הזה לכתוב בו!!
ת.
שלום לך!
איזו שאלה חזקה! עלית כאן על משהו עמוק וזה לא מובן מאליו...
😇 שאיפה לשלמות- האמנם?
את שואלת למה אנחנו שואפים לשלמות ואני רוצה לשאול האם אנחנו באמת שואפים לשלמות?
לשלמות יש שני פירושים במילון:
א . מצב של דבר שלם.
ב. היעדר פגמים או חסרונות.
והשאלה היא האם אנחנו באמת שואפים לדבר כזה? התשובה הטבעית היא להגיד כן, אך אחדד את השאלה. שאיפה היא בעצם הצבת מטרה. כשאני שואף למשהו אני מאמין שאני יכול להיות כזה, ואת שואלת (ובצדק) האם אני יכולה להגיע למצב מושלם?
➖ עולם ונשמה בחוסר
לעניות דעתי זה אינו אפשרי, שכן העולם עולם מלשון העלם. ואומר רש"י (בפירושו לקהלת, ג, יא) "ולכך כתוב כאן העלם חסר, לשון העלמה." בנוסף עצם הכנסת הנשמה היא כבר ירידה ממדרגת השלמות של הנפש, ואומר הדעת תבונות עפ"י הגמרא (חולין , ס, ע"ב) : "אבל העניין הוא שהנשמה במציאותה ושרשה גדולה היא מאד מאד, אבל כדי שתבוא בגוף הזה- הנה הקב"ה ממעט אורה וכוחה... ששורש גדול צריך שיהיה לנשמה מצד עצמה, ומקורה צריך שיהיה נכבד עד מאד... אבל משפילים אותה, להגביה אותה ולהיטיבה באחריתה, בשום עליה האדון ב"ה את חוקו לאמור, לכי מעטי את עצמך, ליכנס בגוף העכור הזה..." כלומר עצם מציאות הנפש הכלואה בגבול של גוף היא פגם באינסוף שלה.
לכן את צודקת – זה בלתי אפשרי בכלל.
🤔 שלמות והשתלמות
אם כך אז למה אנחנו כן שואפים? מדוע רבים טועים וחושבים שיש שאיפה לשלמות?
ובכן יש בנו שאיפה אחרת, שאיפה להשתלמות.
כדי שנבין זאת עלינו להבין מאיפה נובעת השאיפה שנדמית כשאיפה לשלמות?
ובכן שורש העניין טמון בכך שאנו נבראנו ב"צלם א-להים" ואחד הפירושים הוא שמשמעות הצלם הוא הנשמה. כלומר טמון בנו פונטציאל לאינסוף, והנשמה שלנו שחצובה מהקב"ה חותרת תמיד לחזור למקורה – הקב"ה שהוא שלם. אם כך השאיפה שלנו לשלמות היא בעצם הצורך של הנשמה לחזור למקורה, ובמילים אחרות- להידמות לקב"ה.
עכשיו מובן שהשאיפה להשתלמות היא שאיפה להידמות לקב"ה. כלומר שאיפה להתקדמות תמידית.
🥵 אז למה לנסות בכלל? למה להתאמץ אם בחיים לא נגיע לשלמות?
על מנת להבין את זה יש להבין שהיהדות דוגלת בערך התהליך. עצם המציאות של תשובה היא מציאות הנובעת מתוך הכרה בכך שאין אפשרות לאדם להיות מושלם, אבל ישנה אפשרות של תיקון והתקדמות. ואמר על כך הרב קוק (אורות התשובה ,ה ,ו) שהתשובה משלימה את האדם כיוון שמלכתחילה אין ביכולתו להגיע לשלמות מוסרית, אך יסוד השלמות של האדם הוא השאיפה לשלמות כלומר- הרצון להתקדמות.
ואף מעבר לכך, הנשמה שלנו היא אינסוף, כלומר אנחנו לעולם לא נגיע למצב של סוף, של סיום. אנחנו נחיה את כל חיינו בתהליך עד אין קץ.
💪🏼 אין יאוש בעולם כלל
נשמע קצת מייאש אבל באמת זה לא כך.
ישנה מימרה מוכרת: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה." כלומר התפקיד שלנו הוא לא להציל את העולם ולהביאו למצב השלם המתוקן, כי זה אינו אפשרי ואי אפשר להניח את האחריות לתיקון העולם על אדם אחד. אלא עלינו לקרב את התיקון ככל יכולתינו תוך מיצוי הפונטציאל והיכולות שלנו.
ויותר מזה- חז"ל מזהירים אותנו שלא ליפול לייאוש ולתקיעות בגלל שאין סיכוי לתקן בעצמינו הכל, אלא עלינו לנסות כמיטב יכולתינו וזה מה שהקב"ה רוצה.
בנוסף עלינו להפנים שאנחנו לא מאמינים בהגעה אל היעד, אלא בלמידה וצמיחה מהתהליך שמוביל אליו. התהליך לא צריך להיתפס כדבר מעצבן, מבאס או מתסכל. עלינו להבין שכל חיינו נהיה בתהליך, ועלינו ללמוד להנות מזה, ולנצל את הרצון התמידי שלנו להתקדמות על מנת להשתפר כל הזמן יותר ויותר.
💖 בנקודה זו אני רוצה להבהיר שזה לא אומר שלא נחווה סיפוק ותחושת סיום. שכן בתוך התהליך ישנן נקודות שונות ותתי תהליכים שנצליח לעמוד בהם ולהגשים אותם, ואז נחוש סיפוק אמיתי ושמחה מכך שהצלחנו לכבוש יעד אחד נוסף.
🤓 הרחבות
אפנה אותך לסרטונים מעולים של הרב חגי לונדין שמסבירים את על מה שאמרתי כאן:
https://m.youtube.com/watch?v=MgRhT0PuneI
https://youtu.be/NQ6Msuh0p40
בטוחה שעוד תגיעי לגדולות עם החשיבה שלך.
אוריה