ש. אהלן.
אתמול חיפשתי משהו בטלפון של אבא שלי (ברשותו כמובן) ובטעות ראיתי את החיפוש האחרון שלו בגוגל - משהו שקשור לפורנו.
האמת שאני ממש בשוק מהעניין.
זה פשוט לא מתאים לאבא שלי, ושובר לי הרבה אמונות ודברים שחשבתי עליו. עד עכשיו הסתכלתי עליו בתור אדם מאוד אידיאליסט ומדהים ופתאום...
אשמח לעזרה.
ת.
שלום לך!(:
התחושות שלך מאוד הגיוניות, לכאורה אבא הוא דמות של אדם מושלם, דמות שכל כולה להערצה, ואולי עכשיו את מרגישה שקצת איבדת את הדמות הזאת, וזה כואב...
אני יכול להבין את התחושות והרגשות שלך, אבל אני מציע שננסה ביחד להתעלות מעל הרגש, לא להכחיש אותו חלילה אבל לנסות לפתח מבט חדש שאולי אפילו יגדיל אותנו (גם אותי).
הרגש הוא חשוב אבל השכל והאמת צריכים לנהל את החיים שלנו.
ננסה ללכת בשני כיוונים, מוכנה? (:
א. התפכחות
קשה לנו לגלות בגיל מסוים שההורים שלנו הם בעצם בני אדם, עם יתרונות וחסרונות, עם צרכים תקוות ואכזבות. כילדים קטנים דמיינו אותם כמושלמים... הציור הזה מתחלף בציור ריאלי ואמיתי יותר באופן הכרחי. אנחנו לא נשארים ילדים, וגם לא ההורים שלנו...
ב. בצדק תשפוט עמיתך.
התורה רוצה שהמפגש שלנו עם ההורים יהיה על הצד המיטבי שלהם ככל שנוכל. יש הלכות נרחבות איך לא להגיע למצב מביך עם הורים. (כמו לדוג' - לא לראות את ההורה כשהוא ללא בגדים וכו'). יש להכיר הלכות אלו ולהקפיד על כך.
מתוך כך אנו מחוייבים ב 'בצדק תשפוט עמיתך', אם על כל אדם יש חובה של לימוד זכות, אז על ההורים -קל וחומר.
אז לפני שאנחנו קופצים לפרש את המקרה בצורה אינטואיטיבית ולהסיק מסקנות, אנחנו נעצור ונחשוב אולי לא הוא עשה את החיפוש? אולי החיפוש אפילו לא נעשה בטלפון שלו אלא מישהו השתמש בחשבון שלו במכשיר אחר? אולי החיפוש הזה קרה בטעות? אולי היתה סיבה לעשיית חיפוש כזה? וכו'..
לימוד זכות זה לא התכחשות למציאות, לא שקר ולא דמיונות של ילדים, אלא בירור וחשיבה על הסברים נוספים שהם יכולים להיות סבירים והגיוניים, ואולי גם להבין שהתמונה שלנו חלקית ובאמת באמת אנחנו לא יודעים מה קרה.
ג. נפילה.
נניח שבאמת הייתה נפילה, אז? מה זה אומר עליו שהוא נפל? שהוא אדם רע?
אנחנו צריכים ללמוד לעשות הפרדה בין מצוות ועבירות (אולי נכון לשנות את זה ל'מעשים', כי זה לא כל כך קשור למצוות) לבין האישיות של האדם, אנשים שטועים אינם פחות נפלאים בגלל הנפילה. לצערנו הרבה אנשים מדברים לשון הרע, גם אידאליסטים, האם בגלל זה הם פחות אידאליסטים? לא. זה רק אומר שיש מישור שהם צריכים לתקן.
חטא עריות בדורנו הוא נפוץ וחריף, קשה מאוד שלא ליפול בו. לכן זה לא מידה רעה שאי אפשר לדמיין איך מישהו יפול בדבר הזה. רוב הסבירות שרוב האנשים שסביבנו נופלים בכך... כולל אנשים טובים ורציניים.
אז צריך לקחת את הדברים בפרופורציה.
זה לא אומר שזה טוב ובסדר חלילה! ממש לא! זה רק אומר שזה נפוץ הרבה, הרבה יותר ממה שהיינו רוצים לדמיין. ומי שנופל - אינו צבוע וכו'. אלא יש לו פגם שהוא צריך ללמוד לתקן, וכולנו צריכים ללמוד לתקן, כל אחד את ההתמודדויות שלו.
אדם שחטא הוא לא אדם רע, יש עליו לכלוך אבל הוא לא 'מלוכלך', הוא אדם טוב עם לכלוך..
אולי יותר מהמחשבה על אבא שלך, כל מה שקורה לנו\סביבנו בא להיות לימוד מוסר לעצמנו. בדורנו גם אנשים טובים נופלים בעריות. לכן חייבים סינון. אין אפוטרופוס לעריות. ואת הלקח - נלמד לעצמנו (ולא לאחרים).
אחר הדברים האלה, יש לנו מצווה אלוקית של כיבוד הורים בכל זמן, בכל מצב. יש את הסיפור המפורסם על דמא בן נתינא הגוי, שכיבד את אימו אפילו בזמן שהיא השפילה אותו בעיני כל חבריו, ללמד אותנו עד כמה המצווה הזו עמוקה וחזקה. ללא שום תלות בשאלה האם ההורה צדיק/רשע משמח/מבאס אותנו.
כיבוד הורים זאת מצווה לא פשוטה, ביומיום ובמיוחד בזמן של קושי, אבל זה אפשרי, צריך להתחזק בענווה, ולהכיר את המקום שלנו.
לסיום ולסיכום -
אבא זה אבא. והוא מדהים. והוא אידאליסט. ושום דבר לא יקח לו את זה. והוא גם אדם. וגם הוא לפעמים טועה ונופל. וגם עליו צריך ללמד זכות לא פחות מכל אדם אחר ואף יותר.
אבל דוגרי, זה לא עניינינו לחפור בחולשות של ההורים שלנו ואנחנו צריכים ללמוד להימנע מכך במידת האפשר. מותר לנו וככה מדריכה ההלכה - להרשות לעצמנו להשאיר את ההורים שלנו בסטטוס מיוחד עבורנו.
עכשיו זה האתגר שלך לצמוח ולדגול מתוך הסיטואציה הזאת, בין אם זה מבט נכון יותר על נפילות שלנו ושל הסביבה ובין אם בלימוד זכות ו'בצדק תשפוט עמיתך' בצורה אמיתית.
מאחל לך כל טוב, ותודה שעזרת לי לחדד יותר את העין הטובה שלי (:
אליסף
התשובה נכתבה בשיתוף איש מקצוע