1 דקות קריאה
26 Oct

 קודם כל תודה על הפרוייקט ועל התשובות התומכות והמדהימות!

שאלה- אני בשנת שירות ומתלבטת על מדרשה שנה הבאה..האם זה סותר להתחיל לצאת לשידוכים?כי איך אפשר להתחתן ולהיות במדרשה? או שזה אומר לוותר על המדרשה?חוששת שאחרי זה ארגיש שפספסתי.. 

 ואיך יודעים מה הגיל והשלב המתאים להתחיל לצאת..? אשמח לתשובה מהירה.. תודה רבה! 


ת. שלום לך!


תחילה חשוב לי לומר שאני מאוד מצטערת. מעבר לחובה שיש עלינו להשתדל להשיב בהקדם, כשהתיישבתי לענות על שאלתך ראיתי שביקשת תשובה מהירה באופן מיוחד. אז ראשית כל אני רוצה לבקש ממך סליחה על האיחור בתשובה.

ואני מקווה שהדברים שאכתוב יהיו לך לעזר.


בע"ה נתחיל:)


 לגבי מתי נכון להתחיל לצאת, נכתבו  על כך הרבה תשובות. מוזמנת לשוטט באתר ולקרוא קצת, בהמשך אפנה גם לתשובות ספציפיות.


לגבי יציאה לדייטים בשנת מדרשה, בע"ה נברר כאן את הדברים ביחד.


לפני שנצלול פנימה חשוב לומר שסיפורים על כל מיני מקרים ואנשים שעשו גם וגם והצליחו והיה להם טוב ולא נחסך מהם כלום וכולי וכולי- תמיד יש, ובד"כ, הם יוצאים מן הכלל. 

אני אומרת את זה כדי מחד לסייג את דברי ולומר שתמיד ישנם תרחישים לא קונבנציונליים אפשריים (בקוראך את התשובה דעי שהמציאות דינמית ויכולה לחרוג מן המקובל) ומאידך לתת למה שאכתוב עוד מעט חוזק ותוקף- מכיוון שכך נכון וטוב לגבי רוב האנשים (התייחסי לדברים שאכתוב ברצינות כי יש בהם הרבה מן האמת).


כן זה קצת מורכב. אבל יש?


ועכשיו ישירות לעניין.


"אני מתלבטת על שנת מדרשה שנה הבאה..."

לפני שנתייחס למדרשה וזוגיות, כדאי שתשאלי את עצמך- אני בכלל באמת רוצה ללכת למדרשה? מה זה דורש? זה מתאים לי? נכון לי?

(גם על דילמת המדרשה כבר נכתבו תשובות, מוזמנת להסתכל  בתשובות 1052, 439 באתר.)


ושאלה אפילו יסודית יותר, דומה, נוספת:


אני מרגישה מוכנה לנהל קשר זוגי? להתחתן ולהקים בית? מה זה באמת דורש? יש לי את הכלים לכך?


(כנ"ל. התסכלי בתשובה היפה 755, 60 באתר)


במידה והתשובה היא לא (על אחת משתי השאלות או שתיהן), אז חסכנו שאלה- אין התלבטות בין מדרשה לזוגיות, או כי אין מדרשה או כי אין עדיין מוכנות לזוגיות...

(בטח עלו שאלות חדשות🙃 מוזמנת לקרוא תשובות באתר, וכמובן לשאול שוב אם תרצי) 


במידה והתשובה היא כן (על שתיהן), מוזמנת להמשיך לקרוא...

 


✨מדרשה כבניין אני וביתי

שנת מדרשה יכולה להיות משמעותית מאוד לבניין ופיתוח האישיות של הלומדת. הן מבחינת בירור המידות ועולם המחשבה בינה ובין עצמה, והן מבחינת ההכוונה וההכנה לקראת חיים זוגיים והקמת בית.

חןץ מזה שהרבה מדרשות ממש עוסקות בהכנה לעולם הדייטים וחיי משפחה, גם עצם השקיעה בעולמה של תורה פעמים רבות מביא את הלומדת למסקנות ורצונות חדשים ומחודדים יותר- מהי האות שלי בתורה? איזה נתיב מנתיבי התורה הוא המתאים לי והנכון ביותר בעיני? לאילו ערכים ארצה להקדיש את חיי? 

וממילא- מה חשוב לי שיהיה באיש שלי? איך ארצה לחנך את הילדים שלי? איך אני רוצה שהבית שאקים יראה? 

וכיוצ"ב באלו השאלות...


שנת מדרשה היא זמן של התכנסות אינטנסיבית פנימה אל תוך עצמך ופתיחת האוזניים, הראש והלב להתמסר לדבר ה' ורצונו. וכדי לנצל שנה שכזו עד הסוף, צריך פניות ויישוב הדעת. 

לכן ככלל, חושבני שלא כדאי לצאת בשנה הזו, לפחות לא בתחילתה.

תפני את הלב והמחשבות, תתבונני בעצמך, תבררי, תחשבי ותתחילי להפנים את שלמדת.

צעד צעד, לא נכון לקפוץ שלבים. "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים"- לכל דבר יש את הזמן שלו שמתאים לו, והכל יקרה בע"ה.


תני לזמן במדרשה לרומם אותך ולחולל בך שינויים ...

ואח"כ אפשר לגשת לבחירת  בן זוג מבוררת וחדה יותר וגם שלווה יותר.


🌏כל בחירה היא גם ויתור

כתבת שאת חוששת להרגיש שפיספסת את המדרשה.


אז מעבר לכך שכמו שאמרנו אין בעניין הזה אסור ומותר, טהור וטמא. אלא בעיקר מה נכון יותר לרוב בני האדם, ומה מסודר ושלבי יותר- חשוב לזכור שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

כל בחירה מחייבת ויתור על האופציה הנגדית. ככה זה עובד, ובמסגרת זה אנחנו מתנהלים. מהם היתרונות והחסרונות של כל בחירה, ומה אנחנו מעדיפים.

מצד אחד יש הפסד של שנת מדרשה, ומצד שני יש הפסד של שנה שבה בחורה מרגישה תחושת חוסר בגלל צורך ורצון  שלא באים על סיפוקם. 


מה עדיף?

לא יודעת. זה סובייקטיבי ומשתנה מאחת לאחת.


תורה תמיד מוספיה חיות ומועילה לאדם, והקמת בית היא אחד הדברים הקדושים והנעלים ביותר בעמ"י.

אז כל האפשרויות מבורכות, ועכשיו תחשבי על זה ותראי איפה את מונחת ומה נכון לך. 

ואת יכולה גם לשתף דמות בוגרת שמכירה אותך ותוכל לייעץ לך מתוך היכרות מעמיקה יותר, וגם לברר ולעבד את הדברים יחד איתך.


ולסיום, תדעי לא להתרגש. בנחת. הרבה פעמים מעסיקה אותנו שאלה מסויימת לזמן כלשהו- לא כי היא דילמת חיינו שכל עתידנו קם ועומד עליה, אלא בעיקר כי שמענו או ראינו או סתם ככה הירהרנו בה... ובעוד חודש, או כשנהיה עסוקים בלארגן משהו לשירות- פתאום נראה שאנחנו לא כ"כ עסוקים בה ושהיא כבר הרבה פחות מטרידה אותנו.


אז תני לדברים זמן להתבשל. תחשבי עליהם ותניחי להם... ובעיקר תקשיבי לעצמך.

ותראי שדברים בע"ה יתבהרו ברוגע ובשמחה.


בהצלחה רבה ובחירות טובות!

ה' יאיר דרכך,

נעם.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.