ש. אהלן:)
אני נמצאת עכשיו באיזה מסגרת שבחרתי בה אבל עכשיו ממש מורכב לי ולא פשוט, מכל מיני בחינות.
אני כל הזמן מתלבטת עם עצמי, עכשיו ובכללי בחיים איפה עובר הגבול בין להשלים עם המצב הקיים, להבין שכאן ה' שם אותי ואני צריכה לנסות להתאמץ להנות או שאולי מה שה' רוצה ממני עכשיו זה לעבור מקום..?
איפה הגבול בין לקבל באהבה את המציאות לבין לפעול לשינוי המציאות?
תודה רבה, מעריכה מאוד מאוד.
בת 18
ת.
שלום יקרה,
מדהים הרצון שלך לברר ולכוון לרצון ה'.
את שואלת שאלה מצויינת וגדולה ומקווה שאצליח בעז"ה להאיר ולהתבונן בה ביחד איתך.
אני רוצה להתייחס קודם לשאלה הספציפית יותר..
כשאנחנו מתחילות משהו חדש זה לא תמיד ככ קל. יש אמת במשפט 'כל ההתחלות קשות' במיוחד בקורונה שהכל מרחוק ושונה ממה שאנחנו רגילים וממה שחשבנו. תני לעצמך זמן להתרגל.. במיוחד אם את אחת שלוקח לה זמן להרגיש בנח במקום חדש.
יחס שלנו לקשיים
זמנים של קושי הם זמנים לא קלים. אנחנו מרגישים תחושות של טלטול, בלבול, עצבות, לחץ..
אך מצד שני, קושי זו הזדמנות לצאת ממקום הנוחות שלנו ולגדול.
קושי ואתגרים זה חלק מהחיים ומתהליך הבנייה שלנו ושל העולם.
כשאנחנו צולחים את האתגר ונמצאים כבר מאחוריו, עם כל הקושי שהיה שם,אנחנו יכולים להסתכל אחורה ולהיות שמחים ומסופקים. להרגיש שגדלנו וצמחנו ובזכותו הגענו לאן שהגענו.
תתבונני ונסי לחשוב- האם השתדלת מספיק? האם עמלת והשקעת חשיבה איך להיות שם באמת? האם יש שינוי כלשהו שאת יכולה לעשות בתוך המסגרת הזאת שיעזור לך למצוא יותר את מקומך (לפעול לשינוי המציאות בתוך המסגרת הזו..)?
צריך גם לשים לב שאנחנו לא עם 'ראש בחוץ' ואז אין צאנס אמיתי.
אני לא באמת שם..לא מאפשרת. לא נוכחת.
כדאי מאד להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך. הם יכולים להאיר לך היבטים נוספים והשיחה יכולה לעזור ולשקף לך את המקום שלך.
כדאי גם להתייעץ עם דמות מהמסגרת הזו שאולי תוכל לכוון אותך יותר.
כמו שכתבת, בשורש יש שאלה יותר כללית..
איך אני יודעת מה רצון ה' ממני?
האם זה שמסובך ויש קשיים ואני נדרשת להתמודדות זה סימן שזה אכן לא המקום שלי ועלי לעזוב או שה' דווקא רוצה שאקבל את המציאות כמו שהוא כיוון ככה ואולי מתוך זה לנסות לפעול?
ומה השילוב הנכון של קבלת המציאות מתוך בטחון בה' ובהשגחתו מצד אחד, ושל מקום שיותר לוקח אחריות על המציאות,משתדל ופועל מצד שני..?
אני מזדהה מאד עם השאלות שלך...
היינו רוצות שיצא מלאך משמים שיתן לנו בהירות מוחלטת לגבי ההתלבטויות שלנו, אבל אנחנו יודעות שהמציאות לא מתנהלת ככה.. ועלינו להתנהל עם הכלים שלנו.
העולם שלנו הוא עולם של עשיה. בעולם יש על כל שישה ימי מעשה שבת אחת והיא מאירה ומרוממת את ימי המעשה. גם העשייה וההשתדלות שלנו בעולם הזה צריכה להיות מתוך מקום נפשי של אמונה ובטחון בה' ובהשגחתו. ה' מנהל את העולם ואנו 'פועלים עם א-ל'.
סייעתא דשמיא-שילוב של אמונה והשתדלות!
יש אנשים שצריכים לעבוד על תודעה של השגחת ה' כשהם פועלים ועושים וגם לדעת להרפות לפעמים..
ויש כאלה שצריכים לעבוד על עשייה ולקיחת אחריות.
וגם אצלנו, לפעמים אנחנו צריכים לחזק את הבטחון שבהשתדלות ולפעמים את ההשתדלות שיחד עם הבטחון.
🧐 איך אני יודעת עד כמה לעשות ולהשתדל?
באופן כללי ההשתדלות היא לרוב ברמת המקובל. (למשל: בענייני פרנסה וכו. התייעצות עם אדם נוסף יכולה לעזור לנו להחליט האם עשינו מספיק)
בנוסף זה תלוי גם בהרגשה שלך, שתרגישי שאכן עשית את ההשתדלות שלך.
יש בהשתדלות צד של מאמץ וקושי,אך השתדלות נכונה אמורה להביא להרגשה טובה ושמחה פנימית.
ואחרי ההשתדלות וההחלטה שלנו לפי הכלים שלנו, צריך לדעת להרפות ולדעת שזה מה'.
😰 ואם אני לא אחליט נכון?
ה' יודע שאנחנו לא מושלמים.. ומלווה את ההחלטות שלנו. ה' רוצה את ההשתדלות שלנו עד איפה שאנחנו יכולות.
את מתחילה תקופה בחיים שיש בה הרבה החלטות, על שירות,לימודים, חתן בעיתו ובזמנו וכו'.
תזכרי שה' מאמין בך ומלווה אותך ותתפללי שבעז'ה יאיר את דרכך נכונה בנחת ובבהירות.
בהצלחה רבה יקרה!🌸
ותודה לך על השאלה החשובה..
מיכל