היי סגרתי שירות לאומי בתקן שהרגיש לי הכי מתאים לי ועם בנות מדהימות אבל לא יודעת למה אני מרגישה שפשוט לא טוב לי, הרכזת דיברה אותי כבר כמה פעמים על זה שהיא מרגישה שלא טוב לי ופשוט לא ידעתי מה להגיד לה .... אני מרגישה שהתחושה הזאת זה לא קושי של התחלה.
השאלה שלי היא מה לעשות? ואיך יודעים מתי צריך לעזוב ולחפש תקן במקום אחר? בת 18
ת.
שלום לך ! ☺ מה שלומך ? מקווה שעובר בטוב בעז"ה (:
תודה רבה רבה על השאלה המשמעותית ששאלת ! לפעמים אכן פחות מדברים על הנקודות האלו בנוגע לשירות לאומי, אז אני שמחה שאת מציפה את הנושא המשמעותי הזה !
שירות לאומי זו תקופה מאתגרת. מאד מהנה, מאד מספקת, מאד משמחת, אבל גם מאד מאתגרת.
ושלא יהיו אי הבנות, האתגר הזה הוא חיובי מאד. זה המפגש שלנו עם העולם הרחב מעבר לעולם שהכרנו עד עכשיו, וההתמודדות והחשיפה אליו מצמיחות ובונות בצורה ייחודית.
את כותבת שאת מרגישה שהקושי הוא לא קושי של התחלה, אבל האמת היא, שאת באמת בהתחלה. ולא סתם בהתחלה- אלא בהתחלה של ההתחלה. והקושי בהתחלה קיים, וכמעט אצל כולן.
ויכול להיות שכמו שאת מתארת, הכל מושלם- הדירה, הבנות, התקן, ובכל זאת את שואלת את עצמך - אז למה לא טוב ? למה קשה ?
התשובה היא שזאת פשוט התחלה חדשה, ובהתחלה חדשה בדרך כלל גם קצת קשה. אפשר לראות את זה אפילו מדברייך~ הרי קצת קשה לך לשים את האצבע על נקודה ספציפית שמפריעה לך, מה שאומר שזה לא בהכרח נוגע למסגרת של השירות הלאומי שאת נמצאת בה עכשיו.
ובינינו, אם תחשבי על זה- כמה כבר התחלות חדשות היו לך במהלך התיכון ? אני מניחה שלא הרבה.
פתאום מגיעה התחלה חדשה שטורפת את כל הקלפים מחדש, התחושה היא שממש מתחילים מאפס.
הבית הופך לדירה, הלימודים הקבועים הופכים לתקן, המחנכת הופכת לרכזת והחברות הטובות פתאום קצת נעלמות מהעין.. המון נקודות חדשות שלכולן צריך להתרגל מחדש. וזה בסדר.
הקושי הזה בהתחלה, בדרך כלל נמצא אצלנו ברקע, והוא מעצים קשיים אחרים שמתעוררים, שאליהם כן שמים לב~ אבל לפעמים דווקא אחרי שמשתלבים, ומרגישים במקום הבטוח שלנו, הקשיים האלו מצטמצמים ואולי אפילו נעלמים.
אבל.. דווקא אם הכל היה זורם לך כמו שצריך, הייתי קצת חושדת שאת מכחישה או מדחיקה נקודה מסויימת. עצם זה שאת מעלה אותה והיא נוכחת אצלך, כבר אומר המון לדעתי, ובעיקר- שאת נורמלית לחלוטין 😊
אז מה עושים ?
בשבילך, כדי לא לעשות החלטה שבדיעבד עלולה לגרום לחרטה, אני ממליצה לא לפעול בפזיזות ולתת עוד קצת זמן.
לא לחינם יש מושג בשירות לאומי שנקרא- "משבר חנוכה". באמת בדרך כלל, פחות או יותר עד התקופה הזו, יחסית יותר קשה מהמשך השנה, ולכולן.
ממליצה לתת בערך פרק זמן של חודש וחצי נוספים של נסיון אמיתי.
נסיון אמיתי זה אומר לבוא בגישה טובה, בגישה נכונה של בחינה אמיתית ורצון להפיק מהזמן הזה את המיטב.
מתי צריך לעזוב ?
אחרי שנתת הזדמנות אמיתית לתקן הנוכחי ובכל זאת, את מרגישה שמשהו לא שלם, כדאי לבחון את הדברים מחדש.
הנקודה שבה מבינים שהמקום לא נכון בשבילי, היא כשמבחינים שהפער בין הרגעים הטובים לבין הרגעים הפחות טובים הוא גדול. קשיים יש וקשיים יהיו, השאלה היא מה העמדה הנפשית שלך כלפי הקשיים האלו. האם הקשיים נוגעים במקום שמכבה את הכוחות שלך או האם זה מפגיש אותך עם התמודדות חדשה שמדייקת ומצמיחה אותך יותר ?
👈🏻 כדי להקל עלייך את המחשבה, ולתת לה ביטוי לפי המציאות בשטח, אני ממליצה לך לערוך רשימה של כמה שיותר פרמטרים שמתמקדים סביב שלושה נושאים עיקריים: התקן עצמו, הדירה, והאנשים שנמצאים סביבך (לדוגמה: המרחק מהבית, הבנות שאיתי בתקן, האינטנסיביות של התקן, האווירה, ניקיון הדירה, הסגל שמעליי וכו'..).
תדרגי כל פרמטר מהרשימה שלך מ-1 עד 10.
לאחר הדירוג, אם תראי שרוב הדברים הם בדירוג נמוך/ שווה ל- 5, כנראה שהרגעים הפחות טובים גוברים על הטובים וכדאי לחפש תקן אחר.
חשוב לי להגיד, לעזוב שירות לאומי זאת לא מילה גסה. אין שום מצווה לסבול- לא בשירות ולא בכלל. ולכן, אם יש אפשרות להחליף את הסבל הזה במשהו אחר, טוב יותר, פשוט יותר- לכי על זה. דווקא בשביל האפשרות הזאת נועדה המסגרת של שירות לאומי, כדי לאפשר את המקום הזה של בחירה מחודשת.
עזיבת שירות לא מראה חלילה על קלקול בך, ואפילו לא על קלקול בתקן עצמו, זה בעיקר עניין של התאמה. ובבחירה כזאת, הגיוני שמדי פעם קצת מפספסים 🙂
הרבה פעמים, נמנעים מלעזוב שירות, גם כשבפירוש לא טוב, כי זה מהלך שנושא בתוכו המון פחדים. אם אכן זה המצב, תנתקי את הכל. פשוט תחליטי- ותבצעי.
ככל שתחשבי על זה יותר לעומק, כך הסיכוי שבאמת תעזבי מקום שלא טוב לך בו, ילך ויקטן. הפרטים האחרים יסתדרו, אני מבטיחה.
ועכשיו, כשאת יודעת בדיוק מה הנקודות שחשובות וחסרות לך, תוכלי לבחור תקן חדש שיענה לך בדיוק על הנקודות האלו 😉
ובנימה אישית, בשנה הראשונה של השירות שלי, הגיעה אלינו באמצע השנה ילדה חביבה שעזבה את התקן שלה וסגרה אצלנו.. הילדה החביבה הזו, היא אחת מהחברות הטובות שלי היום (שחלק מדבריה החכמים נכתבו כאן).
בסוף בסוף האנשים והמקום שנצטרך להיות בו מדוייקים לנו מלמעלה, אנחנו פה כדי לנסות לעשות את כל מה שאנחנו יכולים ולהנות מהדרך כמה שאפשר (:
מאחלת לנו המון בהצלחה, מוזמנת תמיד לשאול בשמחה ! 😇
מקווה שעזרתי,
הילה.