ש. אומרים שיש 3 שותפים לאדם, הקב"ה אביו ואימו. היום התפיסה שלי בתור נערה וגם בכללי של הנוער.. זה עצבים כשההורים מתערבים בעבודת ה' ומעירים על דברים שקשורים לזה.. אז השאלה שלי אם זה נכון, אם זה באמת נכון שזה לא התפקיד של ההורים להתערב לי בעבודת ה', ושיתנו לי לעשות את הבחירות שלי בחיים בנושא הזה, או שזה לא נכון ואנחנו סתם בטוחים שאנחנו צודקים?
ת.הגמרא במסכת נדה (לא, א) מביאה ברייתא שאומרת שיש לאדם שלושה חלקים- חלק שהוא קיבל מאמו, חלק שהוא קיבל מאביו וחלק שהוא קיבל מהקב"ה. אחרי זה הגמרא מפרטת שם בהתאם למדע של אז איזה תכונות פיזיות האדם מקבל מאביו ואיזה מאמו (זה שהיום אנחנו יודעים שהחלוקה הזאת לא נכונה, לא משנה את הרעיון הכללי שהוא בוודאי נכון שהתכונות הפיזיות של אדם הם שילוב של דברים מאביו ודברים מאמו) ומונה דברים שייחודיים לאדם (רוח, נשמה, בינה, השכל וכו') שמגיעים מהקב"ה. המסר שהברייתא רוצה להגיד- אנחנו לא רק חומר פיזי שמורכב מההורים שלנו ואנחנו לא רק רוחניים, יש לנו שילוב של הדברים.הגמרא בקידושין (ל, ב) לוקחת את הברייתא להקשר אחר- לתוך סדרה של מימרות של רבי יהודה הנשיא שמביאות ראיות לזה שהתורה משווה בכמה הקשרים (כבוד, מורא, שכר על הכבוד) בין היחס שאמור להיות לאדם כלפי הקב"ה לבין היחס שאמור להיות לו כלפי ההורים.אבל, זה לא קשור לאם מצוות כיבוד הורים קשורה גם להתערבויות בעבודת ה', התשובה היא שבאופן עקרוני לא, עיקר מצוות כיבוד הורים זה לסייע להורים בדבר שיש להם ממנו תועלת אישית, אבל כל עוד הילדים גרים עם ההורים הם צריכים להתחשב בבקשות שלהם, כי זה לא ראוי להיעזר בהם ולא להתחשב ברצונם. ובוודאי שבכל מה שקשור לסדרי הבית יש חובה לשמוע בקול ההורים. לתוספת פירוט, ראי כאן- https://ph.yhb.org.il/11-01-21/ בלי קשר למתי פורמלית צריך להקשיב להורים, כדאי לשים לב שכשההורים אומרים לנו לעשות דברים, זה כי זה מה שהם חושבים שטוב לנו. בנוסף, צריך לזכור שאנחנו חייבים להם כל כך הרבה כי בסוף הרבה דברים בנו מושפעים ישירות ממה שקיבלנו מההורים. לכן, כדאי לחשוב טוב טוב על מה שהם אומרים לפני ש"דוחים" את דבריהם.דבר נוסף, על כל הערה שמקבלים, גם לא מההורים, כדאי תמיד להסתכל בעין טובה. אנשים מעירים כי הם רוצים לעזור. נכון, לא תמיד כולם יודעים מתי ואיך כדאי להעיר, אבל חבל "לפספס" הזדמנויות להתקדם רק בגלל ניסוח לא נכון.אריאל מייקלסון