ש.
אני לא מאמינה שאני חוזרת בפעם השלישית אבל אין ברירה.. עניתם לי על 2 השאלות ששאלתי על מדריכה חברה שלי ניסיתי לעשות מה שאמרתם והבנתי שאני פגועה עדיין ממנה.. פתחתי את זה בפניה ולא הצלחנו לסדר את זה ביננו אז החלטנו שאנחנו עושות הפסקה של שבוע כדי לראות מה לעשות.. היא מבחינתה עברה את זה זה רק אני לא.. אני לא מבינה איך ממשיכים הלאה?? אני לא מבינה את המשמעות של סליחה, מה זה אומר לא להיות פגועה יותר? ואיך יודעים מתי אני אהיה מוכנה להמשיך את הקשר?? אני לא יודעת איך להתנהג עם הפגיעה הזאת זה הפעם הראשונה בשלוש שנים!
ת.
היי יקרה💕
קודם כל, ליבי איתך ממש. זה טבעי והגיוני להרגיש פגועה ומבולבלת. הכל בסדר! היכולת הזאת שלך לחשוב, להתבונן ולהגיע לתובנות על עצמך ועל התחושות שלך מדהימות כ"כ בעיניי. תדעי שזה ממש נכס. זו תכונה שמעידה על בגרות, מודעות והיא ממש בסיסית וחשובה בבנייה והתקדמות בחיים.
ועכשיו לשאלתך- איך ממשיכים מכאן?
כשיש פצע תמיד אומרים לא לגעת בו, לא לקלף. לתת לו להגליד לבד. הקילוף של הפצע מוביל לכאב ומאריך את תהליך הריפוי.
אני מרגישה שהגענו לנקודה שההתעסקות בקשר הזה לא מיטיבה איתך. היא מעיקה ומכאיבה. לכן, לדעתי, הכי נכון עכשיו זה פשוט להפסיק לחשוב עליו או להתעסק בו, ובמילה אחרת- פשוט לשחרר.
מה זה אומר לשחרר? ואיך עושים את זה?
מול המדריכה- תני לה (וגם לעצמך) את הזמן הזה. אני יודעת שזה קשה, אבל לדעתי אל תנסי ליצור איתה קשר בשבוע הקרוב. תנו לדברים להירגע. תנו לתחושות קצת לשקוע.
הקשר שלכן נמצא בנקודת מפנה, מה שיוצר תקוות גדולות מצד אחד ואכזבות קשות מצד שני. אל תתני לקשר הזה לשאוב איתך, אל תשקיעי את כל האנרגיה שלך בדבר ששובר לך את הלב וגורם לך לתחושת דכדוך וחולשה.
מול עצמך- תנסי לא לחשוב על זה יותר מידי. תעסיקי את עצמך בדברים אחרים שמשמחים אותך ועושים לך טוב. תתמקדי בטוב שיש, באנשים הנוספים שאת מכירה ואוהבת. תני לעצמך זמן והסתכלי קדימה ומסביב, אם יש חברות שחפצות בקרבתך, בצורה בריאה ופשוטה, השקיעי בעצמך ובהן.
אם את מרגישה שיש עוד דברים שלא פתורים אצלך בנפש בסיפור הזה, שיש עוד דברים שאת רוצה לספר, שאת צריכה לפרוק, מציעה לך לשתף חברה טובה/ מישהו מהמשפחה/ מורה/ מדריכה אחרת שיש לך. כשמדברים על תחושות זה עוזר להוציא אותן החוצה בצורה ברורה ומדויקת, זה עוזר להבין ולעבד טוב יותר את המקום בו אני נמצאת ואליו אני רוצה להגיע, ולכן אני חושבת ששיח עם אדם נוסף יכול להיות מאוד מועיל בשבילך.
אם את עושה את זה, חשוב שזה יהיה ממקום של שחרור המועקות שבתוכך ולא מתוך מקום שמחפש פתרונות לקשר או עצות לשיפור הקשר עם המדריכה. לדעתי, את כבר לא שם. לחפש פתרונות רק יחריף אצלך את התחושות הלא נעימות, ישאב אותך אחורה ולא יעזור לך לצעוד קדימה.
בנוסף, חשוב שהשיתוף עם האדם הנוסף יהיה הדרגתי ובשלבים. אם זאת דמות מקצועית יותר, כמו מורה, יועצת או אפילו אמא (ואגב, אני ממליצה מאוד לדבר עם אחת מהן) היא תוכל להתמודד עם פתיחה של כל הקושי והכאב בבת אחת. אבל, אם מדובר בחברה או מדריכה זה קצת יותר מורכב. צריך שהשיתוף בקושי שלך יהיה משולב עם דברים משמחים ונעימים שעוברים עלייך כדי שהשיח יהיה נעים ומפרה לשתיכם והחברות רק תתעצם מזה.
מה המשמעות של סליחה? ממליצה לך לקרוא את תשובה 1061, מסבירה מצוין מה זה סליחה ואיך עושים את זה נכון. את התשובה תוכלי למצוא באתר שלנו: https://tinyurl.com/meshivsi
ולסיום, אני רוצה להוסיף זווית נוספת לשחרור אמיתי מהלב. לדעתי זה להבין שיש אלוקים, שהקב"ה מסובב את הדברים וכך הוא רוצה שהם יראו, וכיוון שהקב"ה רוצה אך ורק להיטיב איתנו- אז זה לטובה וזה מה שצריך לקרות. עד עכשיו היה לך קשר טוב ומשמעותי עם המדריכה כי זה היה הכי נכון לך לתקופת זמן הזאת, אבל עכשיו הקשר שלכן נמצא במקום אחר וזה הדבר הכי נכון ומדויק בשבילך.
אני חושבת שכל התהליך הזה היה נכון וטוב מאוד שהוא קרה. היית בסיטואציה שלא נעימה לך, הרגשת שיש משהו שצריך לפתור וזה מעולה שבחרת לעצור, לשאול, לחשוב מה אני עושה ואיך אני מתקדמת מכאן.
את עשית את ההשתדלות שלך. מכאן, זה בידיים של הקב"ה. ומה שהוא לא יחליט אני מבטיחה לך שזה יהיה לטובתך. אם הוא יחליט שהמדריכה תחדש איתך את הקשר- סבבה, ואם הוא יחליט שהקשר הזה יהיה שייך לעבר- זה גם סבבה. הקב"ה איתך והוא ידאג לך לקשרים הכי טובים, בונים ובריאים לך. תסמכי על הקב"ה, תני לו להוליך אותך. תאחזי בדברים הטובים שיש לך עכשיו, תאחזי בתקווה. הקושי ייפתר והאור יתגבר.
באהבה וחיבוק גדול❤️הודיה.