ש.
שלום רב! ותודה על אפשרות הכל כך מדהימה הזו!
יש לי פיצול בהתנהגות שלי של "אני" מול ההורים ו"אני" מול שאר הסביבה... החברה.
ה"אני" שנמצא עם החברה שבה אני חי מרגיש לי האני האמיתי, וזה מתבטא בזה שאני בן אדם טוב (כמובן אדם שצריך להשתפר בהמון דברים...)
לעומת זאת ה"אני" שנמצא עם ההורים שונה לחלוטין... כשאני איתם אני מרגיש מחסום של כל הדברים הטובים, בכך שאני לא מצליח להגיד תודה, לא מציע עזרה, לא אומר דברי תורה, לא שר, מתפלל כדי לסיים, לא משתף ברוב רובם של הדברים שקורים לי בחיים, לא אומר אני אוהב אתכם, ועוד... ופשוט כל הדברים האלו הם דברים שאני ממש ממש רוצה לעשות אבל אני לא מצליח... יש איזשהו מחסום חזק שאני לא יודע, לא מצליח לפרוץ אותו... ואני מרגיש ויודע שההורים שלי ממש לא מכירים אותי את ה"אני" היותר טוב שהם לא רואים... ככה עד עכשיו כל החיים שלי היו וזה סבל אחד גדול! ואני נמצא במקום תורני מסויים כמה שבועות עם ה"אני" האמיתי והטוב, ואני לומד המון תורה, ומתפלל בכוונה עצומה, ועושר לכל חבר ואוהב את כולם ומנצל כל יום את המקסימום שאני יכול בדברים טובים כדי להביא את המשיח... ואז אני חוזר הביתה וקורס בכל המובנים וכל זה בגלל המחסום מול ההורים לעשות את הדברים הטובים האלו... במיוחד בתקופת הקורונה שהייתי כמה פעמים תקופה ארוכה בבית...
הבעיה הזו בחיים שלי היא מובילה להרבה מאוד בעיות אחרות... אבל הבעיה הזו היא הדבר שיוביל לפתור את הבעיה הבאה והבאה...אני ממש ממש אוהב אותם! ואני רוצה לתקן!
אבל המחסום לדבר איתם על זה הוא עצום! מה אני יכול לעשות כדי לפתור את זה? כדי לשבור את המחסום?
(קשה לי מאוד לשאול את זה כי בכל מקרה בחיים אנשים לא יבינו את הסיטואציה והקושי של המחסום הזה).
תודה רבה אנשים טובים! בן 19
ת.
שלום לך 😊
ממילותיך ממש אפשר להרגיש את הזעקה והרצון לשינוי. זה מדהים. אני חושבת שהרצון והמודעות זה הרבה מהדרך כדי להגיע למקום שבו אתה רוצה להיות.
דע לך שזוהי סיטואציה מובנת, הרי מול ההורים מובן מאליו הם תמיד שם והכי קל להתעלם לשתוק וכו'. מול חברים אי אפשר להתנהג כך כי הם לא יהיו פשוט.. ולכן אנחנו מרשים לעצמנו להתנהג גם פחות יפה בקרב המשפחה.
ובנוסף בבית זוהי התבנית הרגילה והמוכרת. ואנחנו מתרגלים לדפוסי קשר עם בני משפחה בהרגלים של שנים. ככה שחשוב לדעת, שלוקח זמן לשנות את ההרגל. אבל אל דאגה, 'מה שבא בקלות, הולך בקלות' דברים שהם יקרי ערך, שתקנה אותם ביזע ובעבודה פנימית, יהיו לך לכל החיים ובעזרת ה' ילוו אותך בחיי הזוגיות שלך ובקשרים משמעותיים בהמשך החיים.
אני חושבת שתתחיל טיפין טיפין, תקבע לך יעדים קטנים 🤏🏻
אבל ראשית חשוב מאוד לרשום לך את המטרות: 📝
איך אתה רוצה שהקשר שלך יהיה עם ההורים?
עם אח הזה ועם האחות הזאת?
הרגלים שיש לי בבית שאני רוצה להפסיק?
ואח"כ תרשום לך איך את מיישם, והעיקר בצעדים קטנים.
וממליצה לך, אחרי שרשמת לעצמך את היעדים על דף, להשתמש בדמיון, תדמיין את עצמך בקשר טוב עם ההורים. ממש כך, עצום עיניים, ותדמיין פרט פרט. זה יעזור לך להגיע ליעד. 'מחשבה יוצרת מציאות'.
אחרי זה תפרק את המטרות למעשים יישומיים: 🙌למשל, אתה יכול להחליט שבחודש הקרוב אתה נכנס הביתה, כשכולך בקשב למשפחה, שואל בשלומם במלוא הכוונה והרצון לדעת מה באמת בשלומם, להחליט שאתה משתף במשהו קטן שהיה לך, ובהמשך תספר דברים יותר אישיים, להחליט שאתה מתקשר לבני המשפחה באמצע שבוע בזמן שאתה פנוי באמת בשבילם, מקבל על עצמך כיבוד אב ואם בעזרה בבית/אחר, מחליט שאתה משקיע באחים הקטנים ומשחק איתם, מכתב להורים...
כל דבר שמרגיש לך נכון ושיקרב אותך לעצמך ואל משפחתך.
דבר נוסף, תרשום הצלחות (מומלץ גם בתחומים אחרים)- זה משקף לך איפה אתה נמצא ומעודד ונותן כוח להמשיך 💪🌱
אם אתה מרגיש שלמרות המאמצים שלך, המחסום לא נופל, ממליצה לך לפנות ליועץ, דמות קרובה שתהיה שם כדי לשמוע ולייעץ לך..
מקווה שמילותיי דייקו וכיוונו.. ה' עימך!
אשריך, מוערך כל כך. מאחלת לך שתישא ברכה בעיני אלוקים ואדם
משיב נפש