ש.
אהלן:)
אני ממש ממש אשמח אם תענו על השאלה הזאת מהר, היא די דחופה לי.
טוב אז השאלה אולי קצת מביכה, אבל אני מאוהבת במישהו כל כך. ולא בקטע ילדותי, אני יודעת בוודאות ואני לא אתחיל לפרט למה אבל באמת אני יודעת מה יש בו שאני כל כך רוצה. אנחנו בבני עקיבא מעורב אבל כולם "דוסים" ושומרים נגיעה וכל זה, וזה גם לא מקובל שיהיו זוגות ואני גם לא רוצה להיות זוג שלו, בטח לא בגיל הזה.
מצד שני, זה קשה לי כל כך לראות אותו ולא לעשות עם זה כלום, אם זה לדבר איתו או לגעת בו או לא יודעת, כי אני מתפוצצת.
יש לי לפחות 5 שנים לחתונה בעז"ה, אבל השאלה שלי היא בעצם, מה עושים? כאילו זה בלתי נסבל לשבת מהצד וגם אני מרגישה מטומטמת אבל בסופו של דבר אני רואה ממש קדימה וממש מדמיינת אותנו מתחתנים. זה נורמאלי? מה אפשר לעשות כדי להרגיע? וזה יכול בכלל לקרות בגיל שלי? ומה אפשר לעשות עם זה עכשיו כשבעצם אי אפשר לעשות כלום?
ת.
שלום לך אהובה! 😍
שאלת שאלה נפלאה ופרסת אותה ברגישות עצומה 😊
את בעצם מתארת מצב שבו את רוצה להיות עם מישהו אבל זה פחות מתאים מכל מיני סיבות (גיל וכו')
לפני שנתחיל לענות על השאלה אני רוצה לומר לך שהכל בסדר! את נורמלית לחלוטין וזה טבעי מאוד. עכשיו את בגיל שאת בדיוק בונה את עצמך, ומגלה את עצמך עוד יותר מבפנים וחלק מהגילוי הזה מוביל גם לגילוי של האנשים סביבך (וביניהם גם בנים סביבך).
שאלת מה אפשר לעשות כרגע, כשבעצם אי אפשר לעשות כלום והתשובה הפשוטה ביותר היא להתרחק. להתרחק בשני המובנים-פיזי ונפשי.
פיזי
נסי כמה שפחות להיפגש עם אותו הבחור ולהימצא איתו יחד. וגם אם נפגשים בסניף נסי להיות יותר עם החברות הקרובות בצד אחר.
נפשי
אני בטוחה שגם מעבר למפגשים המחשבות מעסיקות אותך הרבה... כבר אמרת למה לא כדאי להתחיל לצאת איתו עכשיו, אבל כדאי לשבת עם עצמך וממש לכתוב את זה.
כשאנחנו כותבים דברים בד"כ הם מקבלים משמעות הרבה יותר גדולה ונוכחת עבורנו.
בנוסף, כל פעם שתזכרי בבחור תוכלי להציץ בדף "ולהנחית" את המחשבות למציאות והקרקע.
כדאי גם להיפגש יותר עם חברות, כך המחשבות שלך יהיו יותר איתן ובמה שאתן עושות/ מדברות עליו.
ואפילו למצוא התנדבות חדשה(: לא חסרים מקומות שמחפשים ידיים נוספות לעזרה בקורונה...
אולי גם למצוא תחביב חדש? שימלא את הזמן והמחשבות 😉את מנגנת? סורגת? כותבת? מציירת? אולי זה הזמן להתחיל:)
דבר נוסף שכדאי לעשות הוא למצוא מישהי לשתף- זו יכולה להיות אמא/ חברה קרובה/ מדריכה ובעצם כל מי שאת מרגישה איתה בנוח 🙃 ולשתף במה את מרגישה ומה עובר עליך. זה עוזר קצת לנקות את המחשבות ולעשות סדר בדברים.
ובכללי כדאי ותמיד טוב גם לדבר עם ה' ולספר לו מה עובר עליך- הוא המקשיב הטוב ביותר!ואפשר גם לשאול, מה ה' רוצה להגיד לך בזה? למה את במקום והניסיון הזה?
הקב"ה עושה בשבילנו את ההכי טוב בשבילנו, אולי ה' מעורר אותך פה למשהו גדול יותר? נסי לחשוב, מה את יכולה לעשות עם הקושי הזה? לאן את יכולה לנתב אותו ולהפוך להיות אדם גדול וטוב יותר?
אולי בזכות הכאב שאת מרגישה, תוכלי גם להבין יותר כאב של אחרים סביבך ולהיות להם לאוזן קשבת.. ובאופן כללי להרגיש ולהבין קצת מהכאב בעולם. אמנם הסיטואציה ממש לא קלה, אבל היא גם מגלה לך כמה עוצמות יש בך וכמה החלומות שלך גבוהים וגדולים 🤩
ואומר לך שמניסיון של כמה חברות קרובות, מי שהן רצו כשהיו צעירות יותר לאו דווקא מי שהתאים להן או מי שרצו בגיל קצת יותר מבוגר, למרות שהיו מאוד בטוחות :/
מאמינה בך ומאחלת לך שבעתו ובזמנו תזכי לבנות את הבית שלך בנחת ובשמחה ❤
שלך, אילה.