ש.
שלום, תודה רבה על כל מה שאתם עושים!
יש לי שאלה קצת מוזרה, לא בטוחה שתוכלו לענות עליה... אני בת 15, מרגישה בחודשים האחרונים שפשוט נמאס לי להיות אני. נמאס לי מהתכונות שלי, נמאס לי מהיכולות שלי, נמאס לי מכל ההוואי שסביבי, מרגיש לי שמיציתי את העניין. ברוך השם אני מודעת לכישרונות שלי או לדברים הטובים שיש בי, ואני מקפידה מידי פעם להזכיר לעצמי שאני מסוגלת לכל מיני דברים, אבל פשוט מיציתי את האנשים סביבי ואת כל מה שקורה. מרגישה שאני חייבת להיות בן אדם חדש, בלי כל הסטיגמות עלי, להתחיל הכל מהתחלה... וזה קצת לא אפשרי עם החברות שלי והמשפחה שלי שחושבים עליי דברים ספציפיים... איך בכלל מחדשים את עצמי?
איך אני יכולה לגרום לעצמי להרגיש חדשה יותר נקיה יותר?
בת 15
ת.
שלום לשואלת היקרה!
סחטיין ממש על השאלה, על הכנות והרצון להתחדש!
הקב"ה ברא אותנו כך שהנפש שלנו מכוונת אותנו למקום הנכון, תשומת הלב לעצמנו, לרצונות ולכוחות שלנו תוביל אותנו למטרתנו בעולם, ל"מימוש העצמי" המושלם. הרצונות האמיתיים והטבעיים שלנו ביומיום הם ההוצאה לפועל שלנו, של מי שאנחנו. (אני מדלג קצת על כמה שלבים, אם תרצי הרחבה תוכלי לשאול שוב בשמחה!).
לכן בסוף בסוף, כל מה שנוכל להוציא מעצמנו- כל הכישרונות, היכולות והמידות הטובות- טמונים כבר בעומק בתוכנו ורק מחכים לזמן ולכוח שיוציא אותם לפועל, הכוח הזה הוא את... ככל שתסתכלי יותר פנימה לתוכך, למי שאת באמת- וכמו שכתבת נשמע שאת כבר ממש בכיוון הנכון👌- תוכלי למצוא בעצמך עוד יכולות, עוד כישרונות, עוד יכולת לגדול במי שאת- בכישרונות, במידות, באישיות הענקית שלך. ההתחדשות באמת נמצאת כבר בנו, אנחנו צריכים להעמיק בעצמנו, בהיכרות שלנו עם מי שאנחנו ולהוציא את הכוחות האלו מהכוח אל הפועל.💪
אז מה אפשר לעשות?
המלצה שלי- לשים לב לכל הרצונות שעוברים בנו במשך היום, ממש כל הרצונות- מעשיים וגם כאלה שלא, דברים הזויים וריאליים, של חול וקודש- לכתוב אותם על דף/ בפלא' כדי שלא נשכח אותם ומדי פעם למיין אותם ולראות מה מהם טוב לי ונכון למקום שבו אני נמצאת, איזה מהם אני רוצה לממש, לשאול את עצמי בכנות איזה רצון הוא אמיתי לי ואיזה חיצוני לגמרי...
בחרתי רצון- מה עכשיו?
👈 לנסות בשלב הראשוני להשתיק רעשי רקע, להגדיר לעצמי את היעד אליו אני רוצה להגיע, להבין שכלית למה אני רוצה בו, לתכנן בפועל איך להגיע אליו ויאללה לחתור אליו בכל הכוח!
התמודדות עם הסביבה
🪁 בעיקר כנק' למחשבה, שבי עם עצמך ותחשבי האם הידיעה שלך איך שהסביבה תופסת אותך זו ידיעה וודאית או שזה איך שאת חושבת שתופסים אותך... אני מתכוון שלפעמים יש לנו (ואני אומר לנו- לכולנו...) דמיונות ומחשבות לגבי איך שהחברה תופסת אותנו, סיטואציות ואיזשהו משפט של חבר/ה שגרמו שנחשוב כך, כדאי מאוד לשבת עם עצמנו ולראות מה מקור הדמיונות האלה- הם נכונים? אולי אני קצת מפחדת ממי ואיך שאני עכשיו במצב הנוכחי ולכן קשה לי עם איך שתופסים אותי?
הרבה פעמים התשובה לכל המחשבות האלו- גם אם הם נכונות- היא ההתמקדות בעצמי, סוג של התכנסות בנפש והתרכזות במי שאני, בכוחות שלי, בביטחון העצמי ובשמחה של מי שאני וממילא באי שימת לב לסביבה מהבחינה של "איך תופסים אותי".
🪁 בד"כ שינוי אמיתי יורגש והחברה תרגיש את זה ותשנה את דעתה עלייך, אחרי שתקבלי את עצמך, את השינוי שבך ואת מי שאת- גם החברה תקבל אותך כך, רק בצורה איטית יותר, ולכן נדרשת גם סבלנות...
🪁 דבר נוסף שאפשר לעשות הוא לפתוח שיח אישי עם הסביבה הקרובה על השינוי שאת מעוניינת לעבור ולבקש מהם תמיכה ועזרה- טכנית ונפשית.
תזכרי שבסוף אנשים הם לא רעים בטבעם ואין להם שום כוונה להאט אותך או לגרום לך להישאר איך שהם תופסים אותך, לכן כדאי לבוא גם בגישה הזאת לסביבתנו- בצורה מבינה ומכבדת.
מקווה שעזרתי לחשוב על כיוונים חדשים, מוזמנת בכל מקרה לשאול שוב, לחדד וכו'.
בהצלחה ענקית!
יהודה.