עד כמה אמורים לכבד את ההורים? אני מבינה שכל מה שההורים שלי נותנים לי זה מעל ומעבר, אבל אני תמיד מרגישה שהם עומדים מעבר לפינה לקבל את מה שמגיע להם בתמורה- כמו לשמור על האחים הקטנים שלי או לעזור להם במשהו.. הם כל הזמן מזכירים לי דברים בסיסיים שאני אמורה לקבל מהם וזה מעצבן אותי, הבאתם ילדים לעולם הזה כדי שיחזירו לכם על כל מה שנתתם להם?בבקשה אל תגידו לי לדבר איתם על זה הם מאוד בטוחים בדרך שלהם... זה מתסכל אותי כל הזמן ואני יודעת שאני רוצה להיות אמא אחרת בע"ה .. תודה!
ת.שלום לך!אני מבין שאת מרגישה מתוסכלת מכך שההורים שלך מניחים שתעזרי להם ותעשי את כל מה שהם מבקשים ממך, ושאת חשה שהם מצפים לגמול על כל מה שנתנו לך.
ישנם שני סוגים של קשרים אנושיים - חוזה וברית.
חוזה הוא קשר בו שני הצדדים מתחייבים אחד לשני כעסקה. כל אחד ממלא את חלקו בתנאי שהשני גם יעמוד בהסכם. כאשר לאחד מהצדדים אין יותר תועלת בחוזה - הוא מפסיק אותו. דוגמה לחוזה היא היחס בין מעסיק לעובד. המעסיק מתחייב לשלם לפועל בתנאי שיעבוד כמו שסוכם, ובמקביל הפועל מתחייב לעבוד בתנאי שהמעסיק ישלם לו כמו שסוכם. אם אחד מהצדדים לא יעמוד בהתחייבות - לא יהיה לחוזה שום תוקף. אם אחד מהצדדים ימצא אפשרות משתלמת יותר - הוא יזנח את החוזה הנוכחי לטובת המשתלם בלי להסס.
ברית היא קשר בו שני צדדים מתחייבים אחד לשני ללא תנאים. הברית יכולה לכלול חובות הדדים בין שני הצדדים - אבל הברית עצמה אינה תלויה בקיומם. הברית מושתתת על רגשות אהבה והערכה. דוגמה לברית היא קשר של חברות אמת. חברות כזו אינה תלויה בדבר - לא משנה מה יקרה, החברות תישאר, גם אם אין לי כרגע 'תועלת' ממנה. החברות לא תלויה בהסכם כלשהו או בתועלת שאני מפיק ממנה. דוגמה אחרת היא הברית בין הקב"ה לעם ישראל. הקב"ה נשאר איתנו לא משנה כמה אנחנו חוטאים, ואנחנו ממשיכים להאמין בקב"ה ולקיים את תורתו גם כשהמציאות מסביב קשה מנשוא.
כתבת שההורים שלך נותנים מעל ומעבר, ואת מרגישה שבתמורה עליך לכבד אותם - כמו סוג של חוזה. ההורים שלך הולידו אותך, והם מגדלים ומטפלים בך; ובתמורה עליך לכבד אותם ולעזור להם בהכל.
אני מציע לך לראות את הקשר בין הורים לילדים בצורה אחרת. נסי לראות את הקשר הזה גם כברית, ולא רק כחוזה.
קשר של ברית בין הורים לילדים לא קשור בכלל לתועלת; רק לאהבה. ההורים מטפלים בילדים ומגדלים אותם כי הם אוהבים אותם; והילדים שמחים לעזור להורים כי הם אוהבים אותם. בקשר כזה לא שייך להתחשבן כמה בדיוק כל אחד חייב לשני - כל צד שמח לתת כמה שיותר לשני. בקשר כזה כאשר ההורים מבקשים מהילדים עזרה - הילדים תמיד שמחים לעזור, לא משנה מה ההקשר. אני חושב שאנשים שמצליחים לחיות מתוך תחושת ברית עם ההורים יחיו בצורה בריאה וטבעית יותר, ומנגד יחסכו הרבה מריבות ומחלוקות בקשר.
הדבר היפה הוא שכאשר צד אחד מתחיל להתנהג כמו בברית - הצד השני מתאים את עצמו ועובר לדבר בשפה של ברית; ולהיפך, כאשר צד אחד מתחיל להתנהג בצורה של חוזה, הצד השני מתאים את עצמו. לכן יוצא שאם את תעשי שינוי ותקחי את הקשר שלכם לכיוון של ברית, ההורים שלך יעשו את השינוי הזה יחד איתך - אולי אפילו בלי להיות מודעים לעניין.
אז בפעם הבאה שההורים שלך מזכירים לך מטלה שעליך לעשות או מבקשים ממך עזרה - נסי להתרכז במחשבות של ברית. נסי להזכר כמה ההורים שלך באמת אוהבים אותך, והתרכזי במחשבה הזו. מתוך כך נסי לעורר בתוכך את האהבה להם. התרכזי בתחושות הללו, ונסי לשמוח לאפשרות לעזור להם. חשוב לעשות זאת בפשטות ובאהבה אמיתית, ולא מתוך תחושת התנשאות או רצון לשנות אחרים. אני חושב שאם תצליחי לפעול מתוך הגישה הזו, אפילו פעם או פעמיים, הקשר שלך עם ההורים יקפוץ רמה למעלה.
עוד נקודה לסיום - כתבת שאת רוצה להיות אחרת מההורים שלך. אני חושב שאם תצליחי לחזק את תודעת הברית שלך, אז באופן טבעי שאר הקשרים בחייך יהיו טבעיים ובריאים יותר, ובכללם עם ילדיך שיהיו בעתיד בעז"ה.
מקווה שעזרתי,יוני.