ש. היי כל הכבוד ותודה על המיזם! יש הרבה חילונים שאומרים שהם מפרידים בין הדת לאמונה. הם מאמינים בה' אבל יותר מזה לא עושים כלום.. אפילו ההפך- (דוגמא) עושים קעקועים ולא שומרים שבת בכלל. זה לא נשמע קצת מוזר? הרי אם אתה מאמין שיש אלוקים כנראה שהמצוות האלה באמת באו ממנו ולא סתם.. אז למה בכוונה לא לשמור מצוות ולהפך- לעשות עברות שאפשר למנוע כי אתה יודע שזה אסור? אם אתה מאמין למה לא להיות דתי?
ת. אהלן אהלן! שאלת שאלה סוציולוגית טובה, ואני אנסה לשקף בצורה טובה את תפיסת העולם של קבוצה למרות שאני לא מזדהה איתה 🤷🏽♂️
בגדול, אני חושב שאפשר לחלק את התופעה לשתי קבוצות– קבוצה אידיאולוגית, וקבוצה לא אידיאולוגית (זה לא קבוצות חתוכות, ויכול להיות מישהו שקצת פה וקצת שם).
הקבוצה הלא אידיאולוגית ⛱️
"מי שמאמין לא מפחד, את האמונה לאבד". בטח את מכירה את השיר הזה של אייל גולן. בעיניי הוא מאד מייצג את הקבוצה הזו (זה לא אומר שזה מה שאייל גולן עצמו חושב, אבל הוא דוגמא אומר שזה בדיוק מה שהוא חושב). הוא מצהיר שהוא מאמין באלוקים, אבל במציאות, הוא לא שומר תורה ומצוות בפשטות (אולי רק חלק מהמצוות). האם זה מפריע לו? נראה לי שלא. השאלה שלך אפילו לא מעניין אותו, למה זה לא מפריע לו?
א. חוסר מודעות.
יכול להיות שאדם כזה לא מכיר כל כך את הצד של המצוות ביהדות. הוא יודע שיש אלוקים, וזה נותן לו המון משמעות לחייו. אלוקים משגיח עליו, והוא הבן שלו, הוא יודע שהכל מלמעלה, וזה נותן לו המון כוח לשאת את קשיי החיים והיומיום, אבל אין לו כל כך מושג שיש מצוות וזה חלק מאותו אמונה. הוא אולי יניח תפילין, כי זה נותן לו ברכה, אבל אף פעם הוא לא עצר וחשב על הקשר בין בורא עולם שמשגיח עליו וגם נתן לו מצוות. בעצם, חסר לו משהו בהבנת האמונה, הוא לא העמיק בה מספיק.
ב. סביבה חברתית שונה.
הוא פשוט אף פעם לא חשב על מצוות. את, אני, וכל מי ששואל או משיב בקבוצה הזאת, שואלים שאלות כי אנחנו מחפשים היגיון מוסר ומשמעות. צריך להכיר שיש חברות שלמות שבהם זה לא מדובר. אצלנו הכללים החברתיים הם היגיון ומשמעות, ואצלם זה לא קיים. יש שם כללים חברתיים אחרים (אפשר לדבר על כבוד וכוח). בגלל שזה לא השיח שבו הוא גדל, השאלות האלה גם לא מטרידות אותו.
הקבוצה האידיאולוגית ⚙️
הם מאמינים שיש אלוקים, אבל הם לא מאמינים במצוות, מי הם? איך זה הגיוני? גם כאן יש כמה סוגים...
המסורתיים-
בעיניהם, לא הכל תמיד נמדד בהכל או כלום. יש משמעות גם לקיום של חלק מהמצוות. זה מה שההורים שלהם עשו, ולכן זה יהיה להם חשוב. זה מי שהם, זו הזהות שלהם, וגם אם אין פה עקביות הגיונית, זו הזהות שלהם ולכן הם ממשיכים בה (זה לתת אידיאולוגיה לזה שאין גבולות נוקשים, זה מהלך קצת פוסטמודרני).
הרציונליים-
יש להם כמה טענות (על רובם ענינו באתר שלנו, למשל שאלות מספר- 1244, 1068 ועוד), נציג כמה ברצף: ברור שיש אלוקים, יש כאן עולם מופלא וגדול ויש כאן בריאה. אבל האם זה אומר שהוא גם ציווה אותנו במצוות? האם פגשנו אותו אי פעם? יכול להיות גם שהוא משגיח על ההיסטוריה, והוציא את עם ישראל ממצרים, אבל האם הוא גם ציווה על המצוות? האם הוא התכוון שנתלה חוטים מסביב לעיר ואז יהיה מותר להוציא ממקום למקום או שזה בכלל תוספות מאוחרות? באמת אכפת לאלוקים ממה שאני עושה? יש מלא הלכות שכבר לא רלוונטיות ואין מה לשמור אותם, אז אפשר להתנהל אחרת.. יש כאן כל מיני קבוצות – קראים, רפורמים, קונסרבטיביים, חילוניים וכו', אבל המכנה המשותף שלהם שהם רוצים לנתק בין האמונה והציווי המעשי. אפשר לומר שבעצם בעצם הם רק רוצים חופש ולוקחים את מה שנוח להם. נוח להם להאמין באלוקים ונוח להם לא לקיים מצוות. לפעמים זה גם נכון, אבל בסוף יש כאן טענות אמיתיות שצריך לתת להם מענה, וב"ה גם יש תשובות טובות.
💬 בקצרה, ראינו תופעה של אנשים מאמינים שלא מקיימים תורה ומצוות, חילקנו לשתיים ועוד שתיים:
א. לא אידאולוגיים – או כי אין להם מודעות למשמעות המצוות או כי החברה שבה הם חיים לא דורשת עקביות לוגית.
ב. אידיאולוגיים – או שהם מאמינים בלטשטש גבולות ולאפשר מרחב בחירה או שיש להם טענות מסודרות למה אין קשר בין אמונה וקיום מצוות.
מקווה שהבנו את התופעה קצת יותר, אני נהניתי מאד לחשוב עליה. בעיניי זה מעורר מחשבה איך לפנות לקהלים שונים. כלומר, מה הדרך והשפה שבה אנחנו יכולים לפתוח להם פתח לעולם של אמונה וקיום מצוות.. כמובן שהכל מתוך שמחה ושום שכל.
בברכה וטוב, איתן