ש.
שלום. קשה לי ממש, אני לא אדם הכי חברותי שיש (ואני רוצה להיות..) אבל בכל זאת יש לי קצת חברים (ואנחנו לא חברים כל כך טובים ברמה של לצאת ביחד לבילויים וכדו..). למדתי בישיבה תיכונית ללא פנימייה ולכן אני מרגיש שיש לי רק חבר אחד שהוא באמת חבר טוב שאני סומך עליו והכל וגם נמשיך להיות חברים כל החיים. התחלתי השנה ללמוד בישיבת הסדר, ועכשיו אחרי זמן מסוים בישיבה אני מרגיש שאין לי באמת חברים טובים. לכולם בערך יש כבר את "החבר'ה" שלהם ושהם הרבה זמן ביחד (ברור שהם יהיו וימשיכו בעתיד להיות חברים טובים ואני מקנא בזה) ואני מרגיש יחסית בודד, אני לא מרגיש שאני חלק מהחבורות בשיעור, אלא דיבורים כאלה עם חברה מידי פעם וזה קורה רק כשאני יוזם. לאור הדברים לעיל לא כל כך משתפים אותי בדברים שעושים או קובעים.
מה אני אמור לעשות? איך אפשר להשתפר בקטע החברתי הזה ולהתמזג בקבוצה מסוימת וליצור חברים טובים? כי אין לי חברים טובים בכלל מלבד אחד וזה ממש קשה לי כי חשבתי שפה המצב ישתפר. אני מרגיש נורא בודד, מה לעשות?
ת.
שלום לך!
אתה מתאר מצב לא פשוט בכלל. כולנו מחפשים תחושת ביטחון ויציבות חברתית, והדרך לשם עשויה להיות מאתגרת ומפותלת.
לפני הכל, עליך לברר מאיפה הצורך הזה נובע. האם אתה מרגיש שאתה לא מוציא לפועל את מלוא האישיות העשירה שלך? האם אתה חש חוסר בקשרי חברות, או שאתה רוצה לשפר את המעמד החברתי שלך גרידא? או האם הרצון נובע ממקום אחר? אחרי שתגדיר את החוסר, תוכל לשקול את המצב בצורה צלולה יותר.
לעניין. כל בן אדם משתייך לכמות גדולה של מעגלים חברתיים - כיתה מהתיכון, שיעור בישיבה, משפחה, שכנים, קהילה, ועוד ועוד. כל מעגל מכיל מארג שלם של מעמדות וקשרים חברתיים בין חבריו. זה אומר שבכל מעגל חברתי תמיד יהיו חבר'ה שיותר במרכז, וכאלה שיותר בצד; יהיה מישהו בתפקיד "המצחיק", מישהו בתפקיד "השקט" ומישהו אחר בתפקיד "הרציני"; ותמיד יהיו תתי-מעגלים קטנים בתוך המעגל הגדול. ככה זה תמיד, בכל מעגל חברתי.
העניין הוא שהמארג הזה הוא לא קבוע. להיפך - כל מארג חברתי תמיד בתנועה ושינוי, ולעולם לא קופא על שמריו. נסה לחשוב על כל מני מעגלים חברתיים שאתה חלק מהם כמות זמן משמעותית, ותוכל להבחין שקרו בהם הרבה שינויים. מי שהיה לפני שנתיים במרכז לאו דווקא במרכז עכשיו, ומי שהיה בצד אולי כבר התקרב למרכז. אפשר לומר שבעצם שום מרכיב במארג החברתי של פעם לא נשאר בדיוק באותו המקום. הכל בשינוי תמידי, כמו שמן על גבי מים.
לדעתי, מתוך ההכרה הזו אפשר לגשת לכל העולם החברתי בצורה טובה ובריאה יותר. זה שעכשיו אתה מרגיש בודד בישיבה לא אומר שהמצב ימשיך להיות כך. יותר מזה, זה שאתה מרגיש שעד עכשיו פחות היית במרכז במעגלים אליהם השתייכת לא אומרת שהמצב הזה יתמיד. הכול בשינוי תמידי. בנוסף, בישיבות הסדר הדינמיקה החברתית נוטה להיות איטית יותר מאשר בתקופת התיכון. בין השאר זה בגלל שבישיבה כל התלמידים עסוקים רוב היום, ויש הרבה פחות זמן שמיועד לחבר'ה וגיבוש. במעגל הזה לאנשים לוקח יותר זמן להיפתח וליצור קשרים חזקים. עם קצת סבלנות ואמונה, תראה איך לאט לאט אנשים יפתחו יותר והקשרים ילכו ויתחזקו, ותמצא את עצמך במקום שונה לגמרי.
לכן, אל תיתן לעצמך לשקוע במחשבות שאתה אדם בודד ואין לך מה לעשות. במקום זה, תפנים שזהו רק מצב זמני (בהכרח!), ונסה לפעול בצורה סבלנית והגיונית ליצור חברויות חדשות. נסה לפעול מתוך גישה של סבלנות, ביטחון, ואמונה.
כל מה שכתבתי היא לגבי הגישה הנכונה למצב בו אתה נמצא. כמובן שגישה לבד לא מספיקה, ונדרשים גם מעשים. הנה כמה טיפים מעשיים:
👥 להיות עצמך. למרות שזה נשמע קיטשי, זה עובד. החברה נוטה לחבב אנשים שלא עושים הצגות ולא מנסים לחקות אחרים.
👥 להשתלב בשיחות חולין בהדרגתיות. לא להתנפל על כל שיחה בשצף קצף, ומצד שני לא לשתוק כל השיחה. בהתחלה כדאי להקשיב בשקט לשיחה, אחרי מספר דקות להעיר הערות קצרות, ורק אחרי 20-10 דקות להיכנס לשיחה לגמרי ולקחת בה חלק פעיל.
👥 חברותות הן אחלה דרך ליצור קשרים חדשים בישיבה. אני בטוח שיש לך כל יום לפחות 4-3 חברותות שונות. נסה לפתוח או לסיים כל חברותא בשיחה קצרה. לחלופין, תוכל לשתף אותם במחשבות ותחושות שמעסיקות אותך. אפשר להביא איזה חטיף לחברותא, וכך ליציר אווירה חברית יותר.
👥 נסה ליזום. אל תחכה שיזמינו אותך - תציע להצטרף לדברים שעושים. אפילו יותר טוב - תיזום בעצמיך דברים לעשות (למשל: חבורת לימוד, ערב גיבוש שיעורי, או סתם לאכול פיצה). זה לא צריך להיות משהו גדול - אפשר סתם לכבד את החדר בבמבה בערב, וככה ליצור חוויה קטנה משותפת.
👥 להשתחרר. לפעמים יש נטייה של ביינישים להרגיש לא בנוח בכל פעם שהם עושים משהו שהוא לא לימוד. יש בזה צד חיובי, אבל חשוב לדעת להשתחרר מדי פעם. אל תפחד ליזום שיחות חולין עם החברותא בתחילת או סוף הסדר, ואל תהסס להתעסק בדברי הוואי שהם (רק לכאורה) שוליים.
👥 לחפש יעוץ. כישורים חברתיים הם כישור נרכש, ואפשר ללמוד אותם ולהשתפר בהם. תוכל להיפגש עם יועץ או מאמן אישי לכמה מפגשים, וזה באמת עשוי לעזור לך לעשות שינוי בחיים.
מאחל לך בהצלחה ענקית! בטוח שעוד כמה שנים תוכל להיזכר בתקופה הזו ולצחוק. 🙂מקווה שעזרתי,
יוני.