אני מתוסכלת..איך להתייחס לרבנים שמתנהגים לא כראוי?מצד אחד-כבוד..הם רבנים. הם אנשים שבוגרים ממני ואני מחויבת לכבד אותם.מצד שני-הם עשו דברים מזעזעים ונוראים! יש כל כך הרבה להעריץ ובאותה מידה יש על מה להזדעזע.
שלום,השאלה שלך מצוינת וטוב ששאלת. לצערינו אנחנו רואים את הצורך בשאלה הזו יותר מידי לאחרונה וחשוב לברר. הייתי רוצה קודם כל לחדד עוד יותר את השאלה:כבוד תלמידי חכמים
אנו מצווים לכבד תלמידי חכמים. עד כדי כך שכתוב שטיפש מי שעומד בפני ספר תורה אבל יושב כשעובר תלמיד חכם. הלכה נוספת היא שכאשר אבא שלי והרב שלי איבדו דבר מסוים- אני מחוייב קודם כל להחזיר את האבידה של הרב ורק אח"כ את האבידה של האבא. מדוע? כי האבא אחראי לעולם הזה. הוא גרם ללידה הגשמית שלי. אבל הרב הביא אותי לחיי העולם הבא בזכות לימוד התורה. מזה נשמע שהרב ולימוד התורה חשובים אפילו יותר מהלידה בפועל שלי.
תעיתי כשה אובד
מצד שני, אנשים שתועים מהדרך, כלומר לא הולכים בדרך ישרה וטובה, הם עושים נגד התורה הקדושה ונגד הציווי האלוקי. בדיוק הפוך ממה שעושים תלמידי חכמים שלומדים תורה וחיים על פיה. אם כן, יש פה סתירה גדולה כאשר יש רב שעושה מעשים לא ראויים. הוא מצד אחד דוגמא להליכה בדרך התורה ומצד שני עושה הפוך ממנה.
מה זה רב?היום המושג "רב" קיבל משמעות לא רק תורנית אלא גם סמכותית. פעם הרב היה הדמות התורנית המובהקת, תלמיד חכם גדול וחשוב. היום, כמעט לכל אחד קוראים "הרב". לכל 'מלמד' בבית ספר או לכל מי שקיבל תעודה מסויימת. זה נכון שכדי להשיג את התעודה הזו צריך לעבור כמה מבחנים ושיהיה ידע בסיסי, אבל זה לא מחייב שאותו אחד יהיה באמת תלמיד חכם.
ולא תתורו אחרי לבבכם
גם לרבנים יש יצר הרע. ואפילו כתוב שכל הגדול מחברו - יצרו גדול ממנו! כלומר שככל שהאדם גדול יותר כך היצר הרע וההתמודדות שלו גדולים יותר. האם זה מצדיק נפילות? לא. אבל גם רבנים הם בני אדם, ונופלים, ולפעמים בצורה בהחלט מזעזעת.
כבדהו וחשדהו
רבנים ותלמידי חכמים ובמיוחד גדולי דור, מצווה גדולה, זכות עצומה וגם חובה אמיתית לכבד ולהוקיר. כבוד תורה! יותר מזה, כתוב שאם הרב דומה עליך כמלאך ה' צבאו-ת - בקש תורה מפיהו. אבל אם לא- לא. אבל, לא לשכוח שסוף סוף הוא בן אדם וגם לו יש יצר הרע ויכול ליפול לצערינו. צריך לפקוח עיניים ולהשתמש בשכל, מתי מה שהרב אומר ועושה הוא דבר ה' ויש מקום לאמונת חכמים, ומתי ברור כבר שזו טעות ואז כמובן שצריך לשים לב, לדעת לבחון את הדרך שוב, ואם באמת מתברר שהמעשה נעשה - להתרחק ולעזוב. כמובן שלא כל מעשה הוא כזה שמצריך התרחקות מהרב. המעשים הללו יכולים להיות מעשים ומעידות פרטיות כמו כל בן אדם ואין מה לעשות. הוא עושה תשובה ובזה נגמר העניין. עבירות בשוגג. אבל אם אותו מעשה נעשה במזיד, ויש בו שפל מוסרי כמו מעשים מגונים בנשים והטרדות מיניות, ודאי שיש פה כשל גדול, מוסרי והנהגתי ופה אין ספק שיש להתרחק ממנו עם כל הצער שבדבר. גם פה כמובן, אם הרב חוזר בתשובה, לא צריך לזכור לו את החטא לעד. לכולם יש את האפשרות לחזור בתשובה, ואם הקב"ה מקבל את תשובתו, אנחנו לא נקבל אותה? אך עם כל זה, יש לשקול כל מקרה לגופו, האם גם לאחר התשובה והמחילה של הקב"ה ואולי גם הציבור, כדאי להחזירו למשרה הציבורית או שלא. זו שאלה כבדת משקל ונתונה לשיקולים רבים וסבוכים, המסורים לגדולי הדור בלבד. לסיכום יש לכבד ולהוקיר תלמידי חכמים. זו מצווה עצומה וגם חובה. אבל יש לשים לב שאנחנו לא עיוורים והולכים אחריו גם כשברור שהוא הולך נגד התורה, וכל שכן כשזה קשור לבעיה מוסרית או ציבורית גדולה. אז יש להוקיע את המעשים הרעים האלה למרות ההערכה הגדולה שיש לנו כלפי הרב.
בתפילה שהקב"ה שם לי את הדברים הנכונים והטובים.
בהצלחה רבה!ישראל