כבר כמה שנים יש לי תקופות קשות - לפעמים של כמה שבועות ולפעמים של כמה חודשים - שבהן אני מרגישה ממש רע עם עצמי. אני מדוכדכת, אין לי מוטיבציה ואני לא מצליחה ליהנות מדברים. בתקופות האלה אני בוכה הרבה, ואני מחשיבה את עצמי לאדם שכמעט לא בוכה. זה קורה לי מאז כיתה ט' בערך, וכל פעם שנגמרת תקופה כזו אני בטוחה שזה לא יחזור, אבל אז עוד תקופה כזו מתחילה ואני צריכה לעבור הכל מחדש.בגלל הסגר השני, נכנסתי לעוד תקופה כזו - ותקופה קשה יחסית - ולאור זה שהוא כנראה לא הולך להיגמר בקרוב, החלטתי להרים את הכפפה ולבקש מההורים שלי טיפול פסיכולוגי. אבא שלי הסכים, אבל אמא שלי בטוחה שיש לי אשליות שהפסיכולוג יפתור לי את כל הבעיות בחיים, ושבאופן כללי אני צריכה פשוט להתמודד עם זה. אני לא רבה איתה על זה כי היא ממילא לא מבינה אותי. בינתיים רק חברה אחת שלי יודעת על זה, והיא תומכת בי.אז בעצם יש לי כמה שאלות: איך להתמודד עם התקופות האלה? איך למצוא מוטיבציה וליהנות מדברים גם כשקשה לי (זה גם פוגע בלימודים שלי)? ואם הפסיכולוג יאבחן דיכאון, מה אני יכולה לעשות? מפחיד אותי לחשוב שאצטרך להתמודד עם זה כל החיים שלי...תודה רבה!בת, 16.5
שלום לך יקרה! בע"ה מתפללת שאזכה להעניק לך תשובה שתעזור לך ותדייק את הדרך הנכונה עבורך🐾
אם אני מבינה נכון את דברייך, את חווה תקופות סוערות מבחינה נפשית וכעת את רוצה לטפל בעצמך ע"י טיפול פסיכולוגי. מעבר לכך שאימך חושבת שזה לא הדבר הנכון את גם חוששת מהשלכות הטיפול.
אני אענה מכמה כיוונים, 1. חיבוק גוף-נפש😇2. הנעה פנימית🚀3. פנייה לעזרה🙏🏽4. השלכות עתידיות🪆
😇 חיבוק גוף-נפש😇אנחנו מכירים ובקיאים במושג 'חיבור גוף נפש', האם חשבנו פעם לנסות לעסוק ב חיבוק גוף ונפש? 🙃 לא רק לחבר, אלא לחבק את הנפש בעזרת הגוף ואת הגוף בעזרת הנפש🤗לעיתים תקופה נפשית קשה מושפעת מדברים גופניים שקורים לך, וכן להפך, תקופות של ניתוק מהגוף יכולות להביא את הנפש למצב מדוכדך.. הצעה ראשנה לבינתיים, נסי לחזק את הגוף, דווקא בסגר ובתקופה בה אנו רובצים בבית.. לעשות כושר🏀 ולאכול בריא יותר🥕🥬.
🚀 הנעה פנימית 🚀שאלת "איך למצוא מוטיבציה גם כשקשה לי? ", היכולת להניע את עצמנו לפעולה, תלויה בגורמים חיצוניים ופנימיים. נסי לעודד את עצמך לעשות דברים בעזרת שילוב🔀 של הגורמים האלו:🪅 קבעי לעצמך מטרות להגיע אליהם בכל סופשבוע, הצלחת? פנקי את עצמך במשהו טעים ושווה!! 😋🪅 קבעי עם חברה לעשות משהו מסויים, כך תהיי מחוייבת כלפיה! 🪅 אם מדובר במטלות לימודיות, שימי לעצמך שירים אהובים ברקע. 🪅 תפתחי תחומי עניין חדשים שעושים לך טוב על ה❤️, ככל שתעשי ותיצרי דברים טובים הלב יתרחב! 🪅 תפתחי את הבוקר ותסיימי את היום עם משהו שכיף לך לעשות ומרגיע אותך (תפילה😄, כוס קפה☕, תרגול מיינדפולס🧘🏽♀️, צביעת מנדלות🖍️) 🪅 בקשי מאחד האחים/ההורים להתקשר אלייך לוודא שאכן עשית משהו מסויים שהיית צריכה. לא כדי להעביר ביקורת, אלא בשביל פרגון✨
🙏🏽 פנייה לעזרה🙏🏽תדעי לך שאת ראויה להערכה על זה שפנית להורים שלך וביקשת עזרה🏆, פשוט מלכה!! זה כבר לוקח אותך צעד משמעותי קדימה! זה כל כך לא ברור מאליו וב"ה שבחרת לקדם את עצמך! מאמינה שהטיפול ייתן לך כלים משמעותיים. לגבי אי-הסכמת ההורים, אני מציעה לך להתייעץ שוב עם ההורים, להסביר את המצב, מה את חושבת שיכול לעזור לך ומה זה ידרוש ממך בעבודה אישית. ויחד מתוך הקשבה וכבוד הדדי, תמצאו את הטיפול המתאים. פסיכולוגים שונים פועלי לפי שיטות טיפול שונות, נסו לברר על השיטות ומצאי את הדרך המתאימה לליבך💕זאת לא בושה לקבל טיפול, אנחנו חיים בעולם מטורף ותזזיתי, עצירה להירגעות🍹 וחשיבה מחודשת💭 יכולה לעזור לנפש למצוא את התנועה הנכונה עבורה בעולם.
🪆 השלכות עתידיות 🪆את חוששת מה יקרה בטיפול שכזה, מה תהיה האבחנה ואיך אפשר להתמודד עם האבחנה. אלו שאלות טובות, אך האמת היא שכל עוד לא תפני לגורם מקצועי שיעזור לך לא תדעי מהן ההשלכות. מטרת הטיפול היא להעניק לך כלים שיעזרו לך להתקדם, לא חלילה לתקוע לך מקלות בגלגלי הצמיחה האישית שלך! פסיכולוג הוא איש מקצוע, את יכולה לסמוך עליו שהאבחנה שלו תהיה טובה ונכונה וכן שלבי הטיפול. האבחנה היא כבר חצי הדרך לפתרון, כי כעת נותר רק לתקן את את הנקודה שאובחנה.
אני מחזקת את ידייך ומעודדת אותך לנסות את הטיפול. בע"ה את תחושי בטוב שזה מצמיח בתוכך🌱.
וזכרי- גם תקופה קשה, היא רק תקופה.. כמו שכתבת שהתקופות האלו נגמרות, זה מצב זמני וניתן לפיתרון.
בע"ה מקווה ומאמינה שיש בתוכך כוחות פנימיים להתגבר על הקושי, לעיתים צריך עזרה מבחוץ כדי לגלות את הכוחות האלו🙂
בהצלחה רבה, מוזמנת תמיד להמשיך ולפנות😄רננה.