ש.
שלום,
אני מפחד שיום אחד אני לא אצליח לשלוט במעשי. למשל אני ממש אכעס ולא אצליח לשלוט בעצמי (עד לדברים ממש בעייתיים) ואתחרט על זה. או כל דוגמא אחרת שבה אני אעשה מעשים שלא ייעשו.
למשל, אני מכיר אדם שהיה נראה מאוד טוב וביום בהיר אחד התברר שהוא עשה מעשים שלא ייעשו. איך אני יכול להיות בטוח שאני לא אגיע גם למצב כזה?
יש דרך למנוע מראש ולהיות בטוח שלי זה לא יקרה או שתמיד נשאר במין פחד כזה? ואיך מתמודדים מול הפחד עצמו? אם נאמר לעצמנו שגם אם ניפול ננסה להתקדם - כבר קרו לי מקרים בעבר ששמתי לב רק אחרי הרבה מאוד זמן שנפלתי במשהו ולא קלטתי שאני צריך לשנות את ההתנהגות...
בן 17
ת.
שלום גם לך! האמת שגם אני מוטרד מהשאלה שלך, ופתחת לי הזדמנות להרהר בה, אז נקווה שיצא מכוון וטוב לשנינו 😇
מה בעצם השאלה:
א. פחד מחוסר שליטה על המעשים שלנו - איך להגיע למצב שבו אנחנו שולטים במעשים?
ב. מה עושים עם הפחד עצמו? הוא טוב או שלא?
😤 חוסר שליטה
תיארת שני דברים שגורמים לפחד הזה:
1. אתה רואה אנשים אחרים שעשו מעשים לא טובים, למרות שכלפי חוץ הם אנשים טובים. מהם אתה משליך על עצמך - אם הם כאלה, מה מבטיח לי שאני לא אהיה כזה?מצד אחד, באמת אין ביטחון מוחלט שלא ניפול וניכשל. בדיוק בגלל זה מתפללים-"ולא ניכשל לעולם ועד". מצד שני, צריך לזכור שהם מיעוט, רוב האנשים הטובים הם באמת טובים. צריך לשים לב שאצל מי שנפל, אנחנו ראינו את הצד החיצוני שלו, אבל כנראה לפני הנפילה היו תהליכים פנימיים שהובילו אותו לשם. אתה מכיר את עצמך, אתה יודע מה מתרחש אצלך בפנים, אם אתה יודע שיש לך רצון טוב וכוונה עמוקה, אז כבר אתה נמצא במקום אחר.
חוץ מזה, ברור שיש עוד המון מה לעשות, תיכף ניגע 👇🏽
2. חוסר מודעות אישית למציאות של נפילה. לא שמתי לב שנפלתי, איך אני אדע בזמן אמת לזהות את הנפילה?
האמת, חוסר מודעות ברמה מסוימת זה מעצם היותנו אנשים. אנחנו לא יכולים לקלוט את עצמנו מכל הזוויות שבעולם. יש מושג הלכתי - "לבך אנסך".
לפעמים אנחנו קולטים דברים בצורה מוגבלת, וזה חלק מהיותנו אנשים, אבל ברור שיש מה להשתפר בזה..
אז איך מגדילים את הביטחון היחסי שלנו? איך נרים את המודעות העצמית שלנו לחטא? 🦯
כבר הזכרנו שאנחנו מתפללים על זה, אז להתפלל. עצם התפילה תזכיר לנו להיזהר. 🕍 כשמתקדמים בחיים, האתגרים גדלים, למשל-למה לא לשפץ את הבית בשחור ולהעלים מס? זה לפעמים הבדל של מאות אלפי שקלים! אם נמשיך ונכוון בתפילה באמת, אז וודאי תהיה לנו תזכורת לעצמנו, ואולי גם נזכה לסייעתא דשמיא שלא ניכשל.
📈 סימון האתגרים:
בכל שלב בחיים האתגרים יהיו שונים, וצריך להגדיר אותם לעצמנו. אם זה תפקיד של שליטה-אז הגאווה היא האתגר. אם זה סביבה מעורבת עם חילונים - האתגר הוא שמירה על ההלכה ולא להיכנע ללחץ חברתי. בתפקיד בכיר צריך לראות שמתנהגים בכבוד ופועלים ביושר, ובעולם של משפחה מתנהלים באהבה וכבוד. וכן הלאה, תגדיר לעצמך מה האתגר הרוחני שעומד בפניך.
🔗 לקבל החלטות:
אחרי שהגדרתי לעצמי את האתגרים, אני לוקח על עצמי החלטות. חז"ל כבר סיפרו שאין אפוטרופוס לעריות ולכן קבעו דיני הרחקות. אפשר ליצור הרחקות בכל תחום - אם אני חושש לנפילה בכבוד האנשים שאיתי, אז אני תמיד ייתן למישהו אחר לדבר לפני. ככה בכל תחום, לפי מה שנראה לך..
👁️ מבט חיצוני:
אנחנו לא מודעים לעצמנו עד הסוף אף פעם. חבר לחיים (בהמשך זו יכולה להיות אשתך) יכול לתת לנו זווית מבט מדויקת יותר. הם יכולים לשקף לנו איפה אנחנו עומדים בלי ששמנו לב. באופן אישי, אני לפעמים "לא סופר" אנשים ומגיע בדרישות, כשמישהו העיר לי, למדתי לתקן.
🦁 צדיק:
חז"ל מתארים שיוסף נמנע מלחטוא עם אשת פוטיפר כי דמות דיוקנו של אביו נגלתה לו. גם במלך האריות, כשסימבה רואה את דמות דיוקנו של אביו- מופסה, הוא מבין שהוא צריך לחזור הביתה ולהילחם בסקאר. ר' נחמן מדבר על ראיית הצדיק בתור חשבון נפש.
יש לי דמויות (או מקומות) שעצם המפגש איתם מאפס אותי. הם אנשים גדולים שכשאני פוגש אותם זה נותן לי מבט איפה הם ואיפה אני. כשאני שומע את ראש הישיבה שלי מתלהט, זה מבעיר בתוכי אש. מוזמן למצוא לך דמות שתשמש כיוון ואיפוס בכל מצב. דמות שאליה אתה נושא עיניים, ומייצגת לך את הדרישה תמיד להיות טוב יותר.
יש כאן כמה מהלכים, אני חושב שהם יאפשרו לך לשלוט בצורה טובה יותר על המעשים שלך. עצם השאלה שלך מעידה כבר על המון מודעות עצמית, אני בטוח שעם הזמן תדע להכיר את עצמך ולפעול בהתאם לשיקול דעתך.
פחד 😣
אז לפחד מזה או לא? אם הפחד שלך מחוסר שליטה של עצמך משתק אותך, או מעורר בך חוסר ביטחון, אני חושב שהוא לא מגיע ממקום טוב. הוא יותר דמיון ממציאות.
אם הפחד לא מלווה בהרגשות כאלה, אלא הוא ניתוח סיכונים קר ואמיתי, אני רואה בו ברכה גדולה. זו מודעות עצמית לכך שאני מסוגל ליפול. עצם המודעות היא טובה, ואם היא מובילה אותי להערכת מצב ויצירת דרכי התמודדות מתאימים עם החולשות שלי, אז זה פחד מצוין. אני חושב שסימון אתגרים האישיים, וחשבון נפש עצמי מתוך הכרת החולשות שלנו מאפשרים לנו לשנות את התחושה מפחד משתק, ולהגיע למצב של התנהלות שקולה.
בכל תפקיד עם אחריות יכולה להיות לי נפילה, אז לא ניקח את זה? לא נתקדם? נשאיר את זה למישהו אחר שיעשה את זה מושלם? אין דבר כזה.. כולם טועים ונופלים.
יש נפילות קשות, שאנחנו לא מוכנים להתקרב אליהם, ויש נפילות שהם תמיד יקרו במהלך חיינו, בטח אם נשאף לדברים גדולים. אנחנו צריכים לראות, לפי ההיכרות שלנו עם עצמנו, מה הדבר שאנחנו לא מוכנים להתקרב אליו שמא ניפול חזק מדי, ואיזה דברים אנחנו מוכנים להסתכן, וכמובן גם אחר כך להבין את הנפילה ולתקן. 🦅
אני מאחל לך המון שמחה וטוב!
יש לך שכל ישר ותבונה, אני בטוח שתצליח..
איתן