ש.
היי, ממש תודה על כל הפרוייקט הזה, אתם מהממים בטירוף!
רציתי לשאול איך לעשות את השבת יותר קדושה, באמת עונג, גם אם הבית לא כזה תורני (חוץ מאמא בערך), אני לא מזמינה חברות לשבתות כי אני יודעת שהשבת שלנו תמיד מלאה בוויכוחים וריבים ובכללי לא כל כך תורנית וזה מבאס אותי ממש, כי אני דווקא לפעמים כן מנסה להכניס דברי תורה, בד"כ כולם מקשיבים ואח"כ ממשיכים הלאה לדבר על עניינים אחרים ועבודה, זה בסדר, אבל לדוגמא אם אח שלי מגיע מהצבא (זה אומר פעם באיזה 3 שבועות) הוא תמיד פותח את זה לדיון ואז אני באמת מרגישה סיפוק מהשבת, כי באמת היה רגע על השולחן שדנו בעניינים מהותיים, עניינים קדושים, תורניים, הרגעים האלה יקרים לי מפז, הלוואי שכל השבתות היו ככה, כשאחותי באה לשבת בד"כ כל השבת ריבים, ומעטים הרגעים של העונג האמיתי של השבת הקדושה, ב"ה בזמן האחרון יותר טוב בקשר לריבים (בעיקר ריבים עם אמא.., זה לא שאחים שלי קטנים, אחים שלי גדולים וזה ממש עצוב לי, גם אני מנסה בעז"ה לעזור יותר ולא לריב, ולא להתווכח עם אמא אבל זה קשה, הכעס בוער, לא מפרגנים בבית הזה, אז הגאווה עולה, ומשם לכעס וריבים.
לכן בנוסף לשאלה אני אשאל גם איך אפשר יותר להבליג, להשביע את הכעס הזה שבוער בדברים טובים, להפסיק את המריבות ואת אי השלום בית הזה) אבל עדיין השבת אף פעם לא מלאה בקדושה ממש ממש, פעם הייתי אצל חברה בשבת ופשוט הוקסמתי, איזו שבת, של תורה, וזמירות, אבל אצלנו פשוט אף אחד לא משתף פעולה עם זה (חוץ מאמא..), אז איך אפשר בכל זאת להכניס את זה ולא בכפייה, אלא באמת בעונג, אפילו קצת? אשמח מאוד לתשובה מהירה, זה ממש בוער בי גם הכיבוד הורים, וגם השבת, מקווה שהבנתם ושלא מבולגן מידיי, וסליחה על האורך, תודה רבה רבה לכם!!
ת.
שלום לשואלת היקרה!
יהי רצון שאזכה לכתוב תשובה שגם תהיה נכונה וגם תתאים למקום שאת נמצאת בו😊
אני רוצה להקדים ולומר שאני ממש מזדהה עם המצב שלך- מריבות בשולחן שבת זה ממש מבאס, בטח לבחורה צדיקה כמוך שרוצה אווירה תורנית עם דברי תורה ושירים. אני רוצה גם לחזק אותך בשאיפה המדהימה שלך לשולחן שבת אחר ואני מקווה שבעזרת ה' אוכל לעזור.
שאלת שלוש שאלות:
1. מה אפשר לעשות עם המריבות בשולחן שבת בבית?
2. איך אפשר להבליג ולא לכעוס?
3. איך אפשר להכניס נקודות ערכיות ומשמעותיות בשולחן שבת בלי כפייה?
לגבי השאלה הראשונה - חשוב לי להדגיש לפני שאני מתייחס לשאלה, שכל עוד את לא צד במריבות, את לא אמורה להרגיש אשמה בזה שהם רבים. כל מה שאני כותב פה זה רק עצות איך את יכולה לנסות להפחית את המריבות כדי שיהיה לך יותר נעים. כל דבר שתעשי יהיה מדהים ולא ברור מאליו בכלל!
כלל חשוב שיכול לעזור לנו בפיתרון של הרבה בעיות זה לנסות לנתח מתי הבעיה לא צצה ועל פי זה נוכל להבין מה הסיבות לבעיה- למשל, כתבת בשאלה שכשאח שלך חוזר מהצבא השולחן נראה אחרת. בואי ננסה להבין מה הסיבה לכך? הוא מנחה את הסעודה ובגלל זה לא רבים? הוא יודע איך למנוע מראש דיונים שיגיעו למריבות?
מהשאלה שכתבת (יכול להיות מאוד שאני טועה) נשמע לי שאמא שלך היא ה"דוסית" במשפחה וכל השאר פחות- זה ללא ספק יכול לגרום לויכוחים ומריבות, אבל אם מחליטים ביחד שמדברים רק על נושאים מוסכמים זה יכול להיפתר.
למשל כשדודים חילוניים שלי יושבים איתנו לשולחן שבת זה ברור שאני לא אתן דרשה על כמה ה' אוהב אותנו כי הם לא נמצאים שם. אבל אני בכיף יכול לדבר על התמודדות עם משברים כמו הקורונה, על כך שהעיקר המאמץ, איך לא לקנא וכו'. מציע לכם בתור משפחה לנסות לחשוב על נושאים שאתם יכולים לדון בהם בלי מריבות והשולחן יראה אחרת לגמרי.
בלי הכנה לפני כן, הרבה יותר קשה להצליח - אם זה חשוב לך שהשולחן שבת יראה בצורה מסויימת ואת רוצה למנוע מריבות, חשוב לדבר עם המשפחה לפני שבת (במיוחד עם יש מישהו שהוא גורם מריבות ידוע) על איך פותרים את זה. תציעי להם לשבת איזה ערב נחמד שכולם בנחת ותנסו לחשוב על רעיונות- אין לי ספק שאף אחד לא מבסוט מהמריבות האלה אז לדעתי כולם יזרמו.
לגבי השאלה השנייה שלך - איך אפשר להבליג על כעס, אני רוצה קודם להתייחס לניסוח מהשאלה שלך שיכול לעזור- "לא מפרגנים בבית הזה, אז הגאווה עולה, ומשם לכעס וריבים". ניתוח מרשים שמראה על התבוננות ומודעות גבוהה! הדרך הכי טובה להתמודדות עם כעס היא לוודא שכמה שפחות פעמים יהיה ניסיון! אם סימנת שהבעיה היא שאין מספיק פירגון או דוגמאות נוספות שגורמות לכעס- תנסי להכניס את זה יותר וזה ללא ספק יוריד את כמות הפעמים שיהיה כעסים.
בנוסף, כמו שהגדרת יפה כעס נובע מגאווה (לכולנו יש ברמה כזאת או אחרת), כל עוד נחשוב שאנחנו המרכז ושאנחנו הצודקים ממילא כל מי שיגיד אחרת ממנו וקל וחומר אם יפגע בכבודנו אנחנו נכעס מאוד. ההתבוננות שכדאי לך ולי לאמץ זה לנסות להתבונן פנימה- אם מכעיס אותנו שמישהו אומר משהו שלדעתנו הוא ממש לא נכון- נזכיר לעצמנו שזה בסדר, הוא לא חייב להסכים איתנו, ויכול להיות מאוד שהוא צודק..
אם נצליח לעשות את השיח הזה לפני שנגיב למשפט שמישהו אמר לנו כמות הפעמים שנכעס תרד פלאים.
נקודה אחרונה - תתפללי על זה, "רבש"ע חשוב לי לא לכעוס, אנא תעזור לי להתגבר בפעם הבאה שיבוא ניסיון" (כמובן מוזמנת להתנסח במילים שלך).
לגבי השאלה השלישית - איך להכניס יותר אווירה של שולחן שבת בלי כפייה- זאת שאלה מצויינת שהטרידה אותי הרבה זמן והפיתרון שלי היה לעשות את מה שאחיך מהצבא עושה- להכין דיון שיעניין את המשפחה, להשתדל שזה יהיה משהו כללי כמו הדוגמאות שהבאתי בתחילת התשובה וזה יכול להוסיף הרבה.
בנוסף, את יכולה לבקש משאר המשפחה –"בואו נסכם ששרים 2-3 שירים לפני שעוברים לנושאים אחרים", בסוף הדרך הכי טובה להזיז דברים זה שיח אמיתי.
לסיום, אני רוצה לאחל לך שיהיה בהצלחה גדולה! אני חייב לחזור ולומר שאני ממש מעריך אותך על השאיפות הגדולות ועל הרצון לשנות! שירבו כמותך בישראל 😊
עדיאל