ש.
שלום,
אני מרגישה ממש צבועה, קורה מלא פעמים שאני עושה דברים סתם בשביל להרשים, וזה ממש מעצבן כי זה ממש מרגיש צביעות. כאילו אני כבר לא יודעת מה אם אני עושה את זה בשביל עצמי, או בשביל להרשים. סתם לדוגמא- חברה מבקשת עזרה במשהו ואני עוזרת, אבל באמת סתם בשביל שיגידו איזה חמודה שהיא עוזרת.. מה אני יכולה לעשות, איך אני יכולה לרצות לעזור בשביל לעזור ולא כדי להרשים?
ת.
קודם כל סחטיין ממש על הכנות וההיכרות עם עצמך והרצון להתקדם ולהתעלות!
קצת לפני ה 'מה לעשות'-
עצם עשיית המעשה
עצם הרצון לעשות מעשים טובים הוא נכון ואמיתי, גם אם עכשיו המניע שלו הוא לא הכי כשר וטוב. הרצון לעשיית מעשה טוב מגיע ממקום עמוק מאוד בנו- הנשמה. הרצון היא הדרך העיקרית שלה לנסות לצאת אל הפעול ולהתבטא בעולם הזה.
קורה- כמו הרבה דברים- שיצר הרע "מתלבש" לנו על הרצון ומנסה להסיט אותנו מלעשות אותו- וזו אחת מהדרכים, לגרום לנו בעצמנו להבין שגם אם המעשה טוב כדאי להימנע ממנו בגלל המניעים ה"לא אמיתיים". אז כמובן שלא נתעלם מהמניע וננסה לשנות אותו כך שיהיה ממקום הכי אמיתי שאפשר כך שחוץ מעשיית המעשה הטוב, הוא גם ישפיע על הנפש שלנו וירומם אותה בצורה הכי נקיה, טהורה ואמיתית.
בהקשר דומה כתב הרב קוק- "טיפשות היא להתבטל מן הלימוד, או מכל דבר טוב או מחידוש או אפילו מכתיבת חידושי תורה מפני חשש תערובת גאווה. כל אחד צריך לעסוק בכל טוב ולהשתדל שכל המחשבות יתעלו"...
כמובן שיש קו אדום של מניעים ממש "מלוכלכים" ו"בזויים" שאז כבר עדיף להימנע מהמעשה הטוב וממילא גם מהתוצאות והנזקים שיכולים להיגרם... (זה יכול להיות מעשה טוב שכל מטרתו היא רק לנצל את האדם שמולי וכד'), המקום שאת מתארת הוא ממש לא שם ואפילו רחוק ממנו, מה שבטוח, צבועה- את לא.
[דרך אגב, גם מהשאלה שלך עצמה נראה שלפעמים המניעים מתערבבים בין רצון אמיתי לרצון ש"יראו אותי כמה אני טובה", ועצם המקום הזה, ובכלל, המודעות אליו- הם שלב מדהים בהתקדמות בנושא הזה. שאפו!😇]
אז מה לעשות
הרצון שלנו מושפע הרבה מהצורה שבה אנחנו תופסים דברים בחושים שלנו. בדוג' הפשוטה- אני רוצה לאכול ממתק כי הרגשתי כמה הוא מתוק.
🪁 ללמוד- בהקשר ששאלת- על חסד, נתינה וכו', על הערך של החסד והנתינה, של ה"יציאה מעצמי" או כל דבר אחר שנראה לך קשור לנושא. (כמה דברים ללימוד בהקשר של חסד ונתינה- קונטרס החסד בתוך הספר 'מכתב מאליהו' של הרב דסלר, הספר סיפורי נשמה של הרב קרליבך על חסד ונתינה, פרק 'לב החסד' בספר פתחו הלב- של הרב קרליבך, 'סיפורים בספר איש צדיק היה' על הרב אריה לוין.)
ההבנה הזו לעומק, למה חשוב לעזור ולתת לאחר תעמיק בע"ה גם את הרצון שלך לעשות את המעשים הטובים האלו.
🪁 לכתוב לעצמי- אפשרי גם כהמשך לדבר הקודם- למה חשוב (לי) באמת לעשות את אותם מעשים, גם אם אני לא מרגישה שעכשיו אלו המניעים שלי. בעצם להזכיר לעצמי ולהפנים- מה המניע הנכון, האמיתי והעמוק שלי.
לזכור ולהפנים- אנחנו צריכים להשתדל לכוון לאמת ולטוב, גם אם המניעים לכך כרגע לא אמיתיים לגמרי.
בהצלחה ענקית! מוזמנת לשאול עוד בשמחה!
יהודה.