ש.
שלום לכם ותודה גדולה על הכל!!!
יש לי קצת בלאגן בראש.... מה יעזור לנו המימוש העצמי?
אם כבר מימוש עצמי אז מתוך שליחות לעמ"י ולא מתוך רצון רק לפתח את עצמך, כי זה לא נראה שזה נותן כל כך לעולם הבא... הייתי אומרת שזה קצת שריפת זמן רק לקדם את עצמך. מה תעשה עם זה אחר כך? מה השארת פה?
נכון אם אדם הוא רופא וככה הוא מממש את עצמו, וזאת גם שליחות אז מעולה.
ונכון המימוש עושה טוב, ואם טוב לך אתה יכול לתת לאחרים בצורה מעולה. אבל עדיין מרגיש לי מוזר שאני אפתח את עצמי רק בשביל עצמי, שאני אלמד משהו כדי שתהיה לי קריירה וכו'. כי שוב, מה השארתי פה? בגיל 120 בעזרת השם זה לא ילך איתי הלאה.
שוב תודה גדולה על כל כך הרבה!!!!
ת.
שלום,
איזה שאלה כיפית. שאלה שהנחת המוצא שלה היא ראיית הכלל והרצון לעזור, ולא להיתקע באגואיזם. משמח ממש שזה הנוער שלנו!
לשאלתך,
את צודקת שהתכלית השלימה היא עזרה לכלל מתוך שליחות לעם ישראל. זה הדבר האידיאלי והנכון לעשות ואשרי מי שמצליח ונמצא בדרגה הזו. וודאי שמימוש עצמי בלבד בלי רצון להועיל לכלל הוא לא ערך בפני עצמו. זו תרבות יוון שפיתחה את הגוף בלי חיבור לקדושה ולכלל.
אבל, להתכחש למציאות גם אי אפשר, ולהתעלם מהכוחות שלנו ולמה שאנחנו מסוגלים, זה ודאי לא נכון.
מתוך שלא לשמה בא לשמה
האמרה הזו נאמרה על לימוד תורה, אבל נכון ודאי גם בדברים אחרים. זה הטבע שלנו. אנחנו מתחילים קצת מתוך מצב של אילוץ או רווח אישי, וכשעולים על הגל אנחנו מתעלים יותר ומתנתקים משיקולים אחרים אישיים. לפעמים היצר הרע יודע שלא יצליח לשכנע אותנו לעשות דברים רעים. אז מה הוא עושה? מתחפש ליצר הטוב, צדיק גדול. הוא אומר לנו שאסור לנו להסתפק בעזרה ושליחות שיש בה קצת שיקולים אישיים, וחייבים לעשות הכול מנקודת מבט כללית ורחבה. כשהאדם לא מצליח, הוא נופל חזק, וזו עצת היצר. לפעמים הרצון לשלמות, הוא הוא עצת היצר. כדי לעשות את הדברים בהדרגה.
היחיד בתוך הכלל
אני מניח שעשית פעם מדורה עם השבט, משפחה, חברות וכדו'. לפני שהדלקתן את האש הייתן צריכות לאסוף קרשים וזרדים. התוצאה הסופית היא שהמדורה שורפת הכול והאש הגדולה דולקת. אבל אם נחשוב יותר, נשים לב שהאש נעשתה גם מעצים גדולים וגם מזרדים. כוחות שונים שיוצרים אש. זרדים לבד ידליקו אש קטנה, ועצים לבד יהיה קשה להדליק. הכלל מורכב מהרבה פרטים שונים שבסוף מיצוי כל הכוחות שלהם מגיעות אל התכלית. יש כאלה שהכוח שלהם יכול לצאת רק אם הם ירגישו שהם עושים גם לעצמם ויש אחרים שהעשייה למען הכלל הרבה יותר ממריצה אותם. וצריך את כולם! גם בצבא יש תפקידים עורפיים ותפקידים קרביים וכולם נצרכים. ולא נגיד שאלה שבג'וב ועם פחות מוטיבציה הם לא יעילים או פחות טובים.
ייעוד מול שליחות
אחרי 120 שלנו לא ישאלו אותנו למה לא היינו משה רבינו אלא למה לא היינו אנחנו. יש אדם שהייעוד שלו הוא להיות רופא ולהועיל בדרך הזו, ויש אחד שייעודו להיות חבר כנסת, איש הייטק, מנקה רחובות או יועץ. כולם אהובים וכולם ממלאים את ייעודם וצריך את כולם! רופא שינסה להיות משהו אחר יחטא לייעודו וכך כולם. ככל שאפתח את עצמי יותר, אברר את הכוחות שלי ואמצה אותם יותר בשביל עצמי- כך התרומה שלי לכלל תהיה גדולה יותר ועצומה יותר.
לסיכום
ודאי שתכלית השלמות היא עשייה שלימה למען הכלל. אבל לפעמים הרצון הזה הוא עצת היצר והדרך שלו להפיל אותנו. לכן יש לפעול בהדרגתיות ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה. להבין שלכל אחד יש את התפקיד שלו והייעוד שלו וככל שיפתח אותו יותר - כך הכלל ירוויח יותר. ככל שהאני שלי יהיה מבורר יותר כך הכלל יהיה שלם יותר.
מאחל לך ולכולנו להיות עצמינו, לפתח ולשכלל את הכוחות שלנו ומתוך כך לזכות להיות שליחים נאמנים עבור הכלל.
בהצלחה רבה!
ישראל