ש.
אהלן! זה הולך להיות ארוך, מקווה שיש לכם סבלנות.
לפני שנה היה לנו סמינריון בישיבה בנושא אמונה, והביאו אדם מאוד מוכשר ומעניין שיוכיח לנו שאלוקים קיים באמצעות המדע והשכל. הוא הראה לנו שהמדע לא יודע לענות על כמה שאלות מאוד בסיסיות בנוגע ליקום, כמו איך הוא נוצר, מי קבע את החוקים, מהי אנרגיה אפלה ועוד שאלות ותופעות שהמדע פשוט לא מצליח לענות עליהן, ולכן זוהי הוכחה שהקב"ה קיים.
יש לי כמה בעיות בסיסיות עם ההוכחה הזאת:
1. המדע תמיד יכול לגלות עוד דברים. אם עד לפני 500 שנה היינו בטוחים שאנחנו צלחת שנמצאת במרכז היקום, היום אנחנו כבר יודעים הרבה הרבה יותר, לכן זה שהיום אנחנו לא יודעים משהו זה לא הוכחה לכלום.
2. והמרכזית שבהן, גם אם הייתי מקבל את זה שיש אלוקים כי אחרת אי אפשר להסביר את המציאות, המרחק בין זה לבין תורת ישראל, על כל תרי''ג מצוות ואלפי פרטי הלכות שבה, הוא עצום. למה בגלל שאין לנו הסבר לאיך נוצרו החיים, אני אשמור שש שעות בין בשר לחלב, או בגלל שאנחנו לא יודעים מהי אנרגיה אפלה או איך עובד קוונט אז אני אניח כל בוקר תפילין בדיוק איפה שמתחילות לגדול השערות בראש?!
זה פשוט נשמע לי לא הגיוני.
ת.
שלום! מחילה על העיכוב בתשובה...
אני מבין ששתי השאלות שלך הן בעצם:
א. העובדה שהמדע לא יודע להסביר הכל היא לא הוכחה מוחלטת לקיומו של אלוקים.
ב. גם אם נאמר שזה הוכחה מוחלטת - מה הקשר בין העובדה שוודאי יש בורא לעולם לזה שאני צריך לקיים דווקא את המצוות של היהדות, שמגיעות עד פרטי פרטיהם המדויקים.
לגבי השאלה הראשונה:
אני חושב שיש אמת גדולה בטענה שלך. אני חושב שהשימוש בהוכחות מדעיות לקיום הבורא, לא בא להכריח את הדברים, בדיוק מהסיבה שאמרת – דברים תמיד יכולים להשתנות, השכל בהגדרתו הוא מסופק. אלא זה בא לפתוח את הלב לעובדה שיש משהו גדול מעליי. הטבע מעורר פליאה, מעורר תחושה שיש כאן חוכמה אינסופית. ובעצם אני מבין שיש משהו גדול, נשגב, אדיר שמסתתר מאחורי כל זה – אלוקים.
הדברים שאנחנו מבינים בשכל אמורים לעזור לנו להיפתח לנקודת האמונה שכבר נמצאת בתוכנו, לעורר אותה, להעמיק בה. זה להתמלא ענווה מול הגודל האינסופי הזה, להתמלא באושר שאני חלק ממנו. אלוקים ברא בנו נשמה, וזה כבר נקודת הקשר שלנו אליו. נולדנו קשורים אליו, זה לא התחיל כי הוכיחו לנו בשכל שהוא קיים. האמונה היא בעצם להיפתח אל הקשר הזה, להבין איזה עומק יש בחיים שלנו, מה זה הנשמה שלנו. ככל שאנחנו מופיעים יותר את הנשמה שלנו – לומדים תורה, עושים מצוות, מתפללים (כל אלו הם ביטויים לרצון הנשמה, זה לחיות אותה בפועל) ככה אנחנו נפתחים יותר לאמונה, ככה אנחנו מתקרבים יותר לקב"ה, דבקים בו.
אמונה זה חיים. זה עמוק יותר מעולם ההבנות שלי, זה נקודת המוצא ממנה אני חי ופועל. להגדרה מורחבת יותר ממליץ לך על תשובה – 706 באתר שלנו.
לגבי השאלה השנייה:
האמירה שיש בורא לעולם משמעותה – העולם לא הופיע ככה פתאום משום מקום אלא יש מי שעשה את זה בכוונה תחילה, מתוך רצון כלשהוא. ואם הוא רצה לברוא עולם, והוא ממשיך להחיות אותו ולקיים אותו – סימן שיש לעולם מגמה, יש לעולם מטרה, העולם צריך להגיע לאנשהוא, זה לא עולם סתמי. לאן הבורא רוצה להביא את העולם – למקום שלם, מקום מלא טוב. מקום שקשור אליו ודבק בו בצורה הכי מלאה שיש.
העובדה שיש בעולם עם כמו עם ישראל – שאלוקים הוציא אותו ממצרים, מלמדת אותנו כמה דברים:
א. שאלוקים שולט בעולם (לכן הוא יכול לשלוט בטבע ולעשות את כל הניסים שהביאו ליצי"מ)
ב. שהוא משגיח על המציאות – אכפת לו ממה שמתרחש כאן, מהתהליכים שהעולם עובר – וזה קשור למה שאמרנו קודם – ברור שיש לו איזו שהיא צפייה מהמציאות, והוא לא סתם ברא אותה והלך.
ג. שישראל הם עם נבחר, לכן הקב"ה הוציא אותנו ממצרים, נתן לנו תורה והנחיל לנו את ארץ ישראל.
העם הנבחר הזה – הוא מגלה את תכלית העולם, מופיע את רצון ה' במציאות. הקב"ה נתן לנו תורה, כלומר הוא דיבר איתנו – זה אומר שאכפת לו מאיתנו, והוא לא סתם ברא עולם ועזב אותנו. התורה היא רצון ה', דבר ה' הפונה אל המציאות, ומדריך אותה. ההתקרבות לה', עשיית מצותיו, ובאופן עמוק יותר – השלמת העולם, להביא את העולם לייעוד שלו, להופיע את טוב ה' בעולם בצורה הכי מושלמת – את כל זה אי אפשר לעשות על ידי מחשבות אנושיות, תורה אנושית, אלא רק על ידי התורה שאלוקים נתן לנו. כי העובדה שזה אלוקי נותן לזה את העומק הכי גדול שיכול להיות.
אין עוד עם שאלוקים דיבר איתו, אין עוד תורה שניתנה לארץ, ולא תהיה תורה אחרת. ומה העניין בכל פרטי הפרטים של התורה - התורה עוסקת בכללים הכי עליונים ועד לפרטי הפרטים, כי היא מגלה איך העולם מתעלה מהמקומות הכי נמוכים שלו עד למקומות הכי עליונים שלו. כל פרטי המצוות מכוונים כולם למטרה אחת – להביא את כל העולם להדבק בקב"ה.
סיכום:
הבורא ברא את העולם מתוך רצון, לכן יש לעולם מטרה. הבורא דיבר עם עם ישראל, וגילה להם את רצונו – התורה. והתורה הזאת היא גילוי עומק המציאות, ומביאה את המציאות לתיקון השלם שלה – דרך כל פרטי הפרטים של המציאות, וזה על ידי זה שעם ישראל מקיים את התורה ומצוותיה.
זה די בקצרה, והרבה דברים פה צריכים עוד ביסוס. הנה כמה ספרים שיכולים להרחיב ולהעמיק את הדברים – 'תורה ומדע' של הרב אלי הורביץ, 'בניין אמונה' של הרב בלייכר. 'אמונה ברורה' של הרב פיירמן. יש גם אתר שנקרא 'לדעת להאמין'. אולי תמצא שם עוד תשובות לשאלות דומות לשלך.
מקווה שעזרתי, מוזמן תמיד לשאול עוד. בהצלחה רבה!
😊יוחאי