ש.
שלום רבנו מה שלומך?😉
אני בדרך כלל לא אחד כזה שמבקש עצות אבל הפעם אני די צריך עזרה. אז יש אחת שאני מכיר כבר די הרבה זמן- לא הרבה מאוד אבל הרבה. והיה לנו קשר מיוחד ידידים כזה וככל שהתקדם הזמן אני גיליתי יותר ויותר כמה היא מדהימה ומושלמת ו...(אני עומד לצאת נקבה עכשיו) התחלתי לאהוב אותה באמת לא אובססיבי עכשיו אבל מאוהב. אני בן אדם מאוד ישיר והיא בן אדם מאוד מקשיב אז היה לי בנוח להגיד לה איך אני מרגיש. לקח לה זמן להבהיר את הנקודה אבל זה לא היה... הדדי. אני לא מרגיש עכשיו לוזר או משהו ואני עכשיו באמת יודע שזה היה טוב שהיא התייחסה לנושא טיפה בפחות רגישות ממני כי קשר זוגי זה היה באמת לרעתנו. זמן טוב להגיד לכל הנערים פה שלא סתם אומרים לכם שחברה בגיל צעיר זה לא טוב (אני מאמין בללמוד בדרך הקשה, אבל כל אחת שתיתן לה את הלב שלך לא תחזיר אותו שלם לגמרי ואחרי 10 חברות כבר לא יהיה לך מה לתת). עכשיו אחרי שזה קרה לקחתי זמן לחשוב אבל העובדה שאנחנו במסגרת משותפת(סניף) דוחקת אותי פה טיפה... כי מצד אחד אני לא רוצה לאבד אותה כי גם הקשר שלנו בתור ידידים הוא אחד הדברים היותר חזקים שחוויתי והיא בן אדם טוב שתמיד אפשר לסמוך עליו. וגם בלי קשר כל האנשים שאני מכיר אוהבים להיות בחברתה כי היא מצחיקה והיא אחלה. אבל מצד שני אני רוצה להתקדם מפה ולא להישאר במצב הזה כי אני מכיר חברים שחוו פרידה ולא התקדמו מאז ואז נפרדו וחזרו מיליון פעמים עד צאת הנשמה. חבר שלי הציע לי פשוט להתקדם ולשכוח אותה אבל זה קשה כי היא לא השתנתה בכלום. מה אתה מציע לעשות כדי להתקדם? תודה מראש
ת.
אהלן אח שלי היקר מאד ☺️
תודה על הטיפים והמחשבות שלך, אין כמו ניסיון 😉
מה עומד כאן?
אתה מבין בשכל שאין מקום לקשר הזה, ואתה רוצה להתקדם מהמחשבה על זה, ולא להיתקע. מצד שני, אתה גם לא רוצה ניתוק מוחלט בחיים, כי הקשר היומיומי הרגיל הוא טוב בעיניך.
מה לעשות?
קודם אני שולח לך זריקת חמצן, מן הסתם זה ייקח קצת זמן, אבל איך אומר הזמר החשוב?
"בסוף הכול חולף" 🎶 זה בדוּק. אנחנו רגילים לחשוב במונחים קצרים, אבל עוד שנתיים שלוש, כל אחד יוצא לדרך אחרת בחיים, ומן הסתם פחות תִפָּגשו, וכל אחד ילך לדרך שונה, והיא כבר תצא מהראש.
בהמשך בע"ה גם תתחתן, ומקסימום זה יישאר בתור זיכרון רחוק, שפעם התאהבת במישהי, וזהו.
מעבר לזה, ברור שבטווח קרוב אתה צריך לראות איך אתה יוצר ריחוק עדין. גם אם אתם במסגרת ביחד, אפשר לתפוס קצת יותר מרחק, לא בצורה מעליבה, כמובן. לתת ספייס ולהחזיר את הסיטואציה למציאות נורמלית, שאתם עובדים ביחד בצוות, והקשר הכי עמוק שיש הוא עבודת צוות, כשצריך. 🔛
יש גם מה לעשות בתודעה שלנו, וזה עבודה עדינה. סביר שבהתחלה עוד יצופו רגשות. אל תדחה אותם ותגיד: "יאללה עופו לי מהמוח".
תתייחס אליהם, תאמר לעצמך: זה ממש הגיוני שהרגש הזה עולה בי עכשיו, והוא רוצה להציף אותי. אני נותן לו לעלות ברוגע וגם דוחף אותו בעדינות החוצה (כדאי לעצום עיניים 😌).זה אולי נשמע קצת מוזר בהתחלה, אבל בצורה כזו הם ייעלמו לאט לאט. אם תדחה אותם, הם רק יתגברו. תיתן להם לחלוף.
בע"ה עוד תתקדם ותזיז הרים!
כמובן שאתה ממש מוזמן להמשיך ולדבר איתנו, אם ח"ו עוד תרגיש תקוע, וגם בכל דבר...בהצלחה גדולה גיבור 💪🏼איתן