ש.
תודה רבה על המיזם המדהים שלכם
יש שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן, השאלה הזו נשאלה כבר בעבר אבל אין לה תשובה אמיתית.
אני גדלתי בבני עקיבא וכשאני מסתכל על הנוער של קום המדינה אני רואה קיבוצים, חקלאות, ערכים, ישיבות וכו'. כשאני מסתכל על הנוער של היום אני רואה.... כלום חבורה של ילדים שיושבים מאחורי הסניף ומבזבזים את הזמן! כמובן שיש הרבה עשייה חברתית והתנדבות אבל זה ממש לא כמו פעם, איפה הנוער הערכי? איפה הנוער שמקים ישיבות וקיבוצים?
אולי תנועות נוער כיום זה קצת מיותר? הסניף לא צריך להיות מקום לבילוי של שבת בצהריים אלא מקום שמוביל לעשייה ואם הוא לא מוביל לעשייה אז יכול להיות שתם עידן תנועות הנוער (לצערי).
ת.
שלום לך 🙃
שאלה חזקה ונוקבת, האמת גם אני שאלתי את עצמי כמה פעמים כשהייתי מדריך (הדרכתי שנתיים). אני מסכים איתך שאין לדבר הזה תשובה חד משמעית, אבל אפשר להשתדל להסתכל כמה שיותר על המכלול, ואז אולי לקבל אמירה קצת יותר ברורה.
אחלק את השאלה לשני חלקים:
1. האם אכן הדור שלנו כל כך חסר אידיאלים ביחס לדורות הקודמים,
2. אם נניח שכן, האם זה מוריד את הערך של תנועות הנוער.
1. הגדולה של הדור שלנו
נדבר רגע על כלל הדור. אנחנו רגילים לומר שהדורות הקודמים היו הרבה יותר ערכיים מאיתנו, כי ככה נראה מספרי ההיסטוריה. אבל האמת היא קצת יותר מורכבת. אני לא בא להמעיט מערכם, אבל ברור שיש להם חסרונות לא מעטים.
1️⃣ - הקיבוצניקים היו פורצי דרך בנושא החילונות. החילונים שאנו רואים כיום רובם תינוקות שנשבו, אבל אצלם זה היה מבחירה לחלוטין. הם הקימו את המדינה במטרה לייצר בישראל את היהודי החדש והלא-גלותי, שכמובן חייב להיות חילוני. (ואגב, ממש לא כל העם היו חלוצים)
לעומת זאת, היום יש תנועה ענקית של תשובה. אנשים מחפשים משמעות, מחפשים תורה. יש הרבה יותר צימאון מהדורות הקודמים, שבהם הסחף 🚣🏽♂️🌊 היה רק לצד החזרה בשאלה.
דבר 2️⃣ - פעם הדתיים היו דתיים, כי אבא שלהם היה דתי. היום זה לא ממש המצב. היום הדתיים בוחרים לחיות חיי תורה, כי ככה הם החליטו. אנחנו נמצאים בעולם כל כך שונה משל ההורים שלנו, שאין כל כך מה להשוות את הפיתויים שיש לנו 🖥️📱🎞️ לפיתויים שהיו להם 🤷🏽♂️. מי שמחליט היום לשמור תורה ומצוות, מי שמחליט ללמוד תורה 📜, להתחזק ולשמור על טהרת העיניים 👀 והגוף- זה בחירי לחלוטין, וברור שהוא אדם גדול.
3️⃣ - דבר נוסף, הדור שלנו לא נמצא באותה נקודת זמן שלהם. הם הקימו את המדינה, כי זאת הייתה השליחות שלהם באותה נקודת זמן. אנחנו נולדנו לתוך מדינה קיימת. מה שכן, לנו יש תפקיד אחר, לדעתי מורכב וארוך יותר, שהוא להוסיף את הקומה הרוחנית בעם ישראל לעבר הגאולה, ובזה יש המון התעסקות - בגרעינים התורניים, בעולם הישיבות שב"ה פורח יותר מאי פעם בהיסטוריה, ועוד.
יש עוד המון נקודות, אבל לא כדאי להאריך... 📃
אם נניח שהדור שלנו פחות אידיאליסט, האם זה מוריד את הערך של תנועות הנוער?
גם התשובה לשאלה הזאתי, לדעתי, היא לא. גם אם נאמר שאין שום ערכים מיוחדים בנוער שלנו, תנועות הנוער הם דבר מאוד משמעותי. נתחיל מעצם העובדה, שבני נוער שיש להם מסגרת מסוימת, לרוב לא ירדו למקומות נמוכים. וזה כשלעצמו דבר אדיר.
על גבי זה - לדור שלנו יש את האידיאליים שחשובים לו, שאליהם הוא מחנך. ערכים כמו אהבת האחר 🥰, אכפתיות 🙏🏽, אחדות 🤝🏽 ואחריות 💂🏼♂️, הן נושאים מרכזיים בפעולות שחניכים מקבלים. וכן, לאורך זמן, זה חודר, וזה באמת משנה אנשים. דברתי עם לא מעט בוגרים של תנועות נוער, וחלק לא קטן מהדמויות המרכזיות שהיו משמעותיות עבורם, והפכו אותם לאנשים טובים יותר, הם מדריכים בני 16- 17 בתנועות הנוער שלהם.
אני מאוד מעריך את הבירור, ובעזרת ה' אני מקווה שנצליח כולנו להכווין אותו למקום של רצון וכוחות לשינוי, לפעול ולתת לעם ישראל כמה שיותר.
טל לביא