ש.
אני שומרת נגיעה ובטעות נגעתי מתוך אינסטינקט במישהו מהצוות שלי ואני מרגישה נורא!
אני יודעת שה' יסלח לי אבל אני מפחדת שזה יקרה שוב ואז זה כבר יתדרדר לדברים גרועים, אשמח שתעזרו לי.
ת.
שלום לשואלת היקרה!
יהי רצון שאזכה לכתוב תשובה שהיא גם נכונה וגם מתאימה למקום שאת נמצאת בו.
אני רוצה להקדים ולומר שהתרגשתי ממש מהשאלה שלך- מי שמרגיש נורא בגלל נגיעה בטעות הוא כנראה בדרגה גבוהה מאוד של יראת שמיים. מעריך מאוד והלוואי שאזכה!
מצד שני, חשוב להדגיש שלא כדאי להיות קיצונית מדי- נגיעה בטעות זה לא לגמרי אשמתך ואין צורך להיות ממש ברגשות אשמה, אבל חד משמעית השאלה שלך נכונה- איך להבא להשתדל שגם בטעות זה לא יקרה?
הפקת לקחים
לא תיארת מה היה המקרה ולמה הרגשת צורך לגעת באותו מדריך למרות שאת שומרת נגיעה אז אני מציע לך לחשוב קודם כל על האירוע הספציפי- האם היה משהו מיוחד במקרה הזה שגרם לנגיעה הזאת, הייתה אווירה וזה ושכחת הכול פתאום או משהו בסגנון? אם יש לך הסבר אז כדאי כמוסר השכל להבא להשתדל לא להיכנס למצבים כאלה.
בתוך הקבוצה
כדאי אם זה אפשרי לקבל החלטה של כל הצוות ששומרים נגיעה וממילא גם אם לרגע את תשכחי מיד החבר'ה האחרים יזכירו לך וכן לכל אחד ואחת אחרים מהצוות. כדאי לדבר על זה עם הקומונרית או לפתוח את זה לדיון בצוות/ פעולת חב"ב וכו'
בנוסף, כדאי להשתדל שהאווירה כשכל הצוות ביחד תהיה רגועה. כמה שפחות משחקים בין הבנים לבנות כי זה באמת עלול לגרום למקרים כאלה מחוסר תשומת לב.
לגבי מה שכתבת שאת חוששת שהמקרה הזה יתגלגל לדברים אחרים- אני מציע לך לקרוא ולהרחיב על הנושא של שמירת נגיעה ועל החשיבות שלו, ומהבנת החשיבות הגדולה של הנושא הזה, גם בטעות לא תגיעי למצב שאת נוגעת במישהו בעז"ה (כמו שלרוב אפילו בטעות אנחנו לא נוגעים באש וכדומה). תשובה טובה בנושא למשל -1556.
שיהיה בהצלחה בהמשך! ישר כוח גדול
עדיאל