1 דקות קריאה
06 May

ש אני רכזת חב"ב (חבריא ב' בבני עקיבא) בסניף שלי, שזה הגיל של הבוגרים (ט'-י"ב) ואני בעצמי חלק ממנו (אני שמיניסטית) וזו השנה השניה שאני מרכזת את החב"ב יש בחב"ב קבוצה שדי מסתגרת בתוך עצמה והיא די שונה מהרגיל אצלנו. אני ממש משתדלת להיות איתם (במקום עם השבט שלי) למרות שהם די שונים ממני (בהמון דברים) כי אני מרגישה שאני מושכת אותם פנימה לחב"ב. אני אישית שומרת נגיעה, הולכת צנוע ולא מקללת והם לא ממש ככה. (כשאני שם הם משתדלים לא לקלל וכ'ו) . בזמן האחרון אני מרגישה שהם מזלזלים בי ולא לוקחים אותי ברצינות מספיק (למרות שהם תופסים ממני ממש) ואני מפחדת שמתוך זה שאני גם חברה שלהם אני אדרדר ושאני לא שומרת על עצמי מספיק אבל מצד שני אם אני לא אהיה איתם הם יתנתקו ממש ואני לא רוצה שזה יקרה מה לעשות?


ת דבר ראשון, כל הכבוד שאת מצליחה לשים לב לזה:) 

דבר שני. לגבי הדירדור: יש כלל הלכתי ב"יורה דעה" והוא: "אידי דמטרד לפליט לא בלע"

ז"א, שמשהו עסוק בלפלוט, הוא לא יכול לבלוע. (בגדול זה מדבר על בשר וכשרות, אבל אשייך את זה לסיטואציה שלנו:)   כשבן אדם עסוק כל הזמן בלהוסיף תורה, טוהר וקדושה, אין לו כוח/זמן/רצון, לקבל דברים שהפוכים מהקדושה:)

 

ובתכלס: אם תהיי עסוקה יותר בלהשפיע עליהם לטובה, במקום להיות "אחת מהחבורה שלהם" תוכלי בעז"ה גם לקרב אותם לסניף וגם פחות אפשרי שתדרדרי. 


לדוגמה: כשאת יושבת איתם בערב שבת (או במהלך השבוע) אז תנסי להוביל את את הדיבור. תפתחי את בנושא מעניין שימשוך אותם לדבר עליו. או אם את אחראית על מערכים לחבב, תכיני מערכים עם רמה גבוהה, ותביאי מעבירים מעניינים, שיודעים לגעת בחברה. ככה יהיו להם נושאי שיחה על המערכים, גם בלי שאת תיזמי את הדיבור:)


עוד דבר שהייתי ממליצה, זה שכשאת יושבת איתם, תנסי להוסיף כל פעם עוד חברה ועוד מישהו מהנוער ועוד ועוד אנשים (בהדרגה, לא בבת אחת.) וככה, בסופו של דבר הם גם ירגישו חלק גם בלי שתצטרכי את כל הזמן לדאוג להם, הם יבואו מרצונם.🙃


 בנוסף: הייתי ממליצה לך להעמיק יותר את האמונה. לנסות לקבוע חברותא עם חברה טובה.

 ואם קצת בעייתי, אז יש ספרים שאפשר לקרוא גם לבד לדוגמה: חובת הלבבות (יש ספרים של לימוד יומי לפי תאריכים, ואז זה לימוד יומי קצר שבסופו של דבר מעמיק לך את האמונה בצורה טובה:) ויש גם את "תשובות לשאלות החיים" של הרבי מלובביץ' וכמובן שיש עוד המון ספרי אמונה.


ולבסוף: אולי זה קצת קשה לשמוע, אבל אם בסופו של דבר, זה כן מדרדר אותך, אז הייתי ממליצה לך לעזוב את הניסיון של להחזיק אותם. הנפש שלך שיכולה לתרום לעמ"י כל כך הרבה, לא שווה את הניסיון להשפיע מעל חבורה קטנה של אנשים. 

 (וכאן גם אני ממליצה לך לדבר עם חברה אמיתית וטובה, להסביר לה את המצב, ולבקש ממנה שאם חו"ח היא שמה לב למשהו חריג, שתבוא לדבר איתך וגם להעיר ולהאיר 😉)


שבעז"ה תצליחי לקרב אותם לסניף ומתוך כך, גם לתורה. 

לשאלות או הסברים נוספים, אני תמיד כאן בשבילך💕 

רחלי צפריר 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.