ש.
היי, יש לי שאלה שאני קצת מתביישת לשאול (מזל שזה אנונימי:) איך מתכוונים? אני מאוד אוהבת להתפלל וללמוד תורה ובכללי לקיים מצוות אבל אני מרגישה שזה בא ממקום מאוד שכלי ולא מתחבר לי בכלל לנשמה. אף פעם לא הייתה לי תפילה משמעותית או אפילו שיעור שקרה לי משהו לנשמה אני עושה את הדברים האלה בעיקר כי אני אוהבת לשמוע שיעורים או להתפלל אבל אני לא מרגישה שזה עושה לי משהו. אשמח שתתנו לי טיפים איך להתכוון או לפחות איך זה מרגיש ואולי גם תוכלו לעזור לי להתחבר יותר לנשמה שלי (אם היא עובדת אצלי בכלל...)
תודה רבה!
ת.
שלום נשמה טובה!:-*
וואו וואו וואו..
אפשר להיות חברה שלך??
מדהים בעיניי שמרגש אותך להתפלל, ללמוד תורה, לשמוע שיעורים,
זה כ"כ מדהים!!!
השאלה שלך טובה וחשובה, שאלה כזאת מגיעה אלינו בכל שלב בחיים. ותרגישי בנוח תמיד לבוא ולשאול דברים שלא ברורים לך, ככה לומדים, עולים ויש יותר בהירות הדעת בע"ה.
אני שומעת ממך את התסכול והכאב מההרגשה שלך שאת עושה דברים רק ממקום שכלי, ואת הרצון הגדול שלך להיות מחוברת לנשמה הטהורה שלך גם ממקום רגשי עמוק, מחיבור פנימי.
איך להיות מחוברת לעצמי ולדברים שאני עושה?
בשביל להיות מחוברים לעצמנו, צריך להכיר את עצמנו, שזה אומר באמת לשבת עם עצמי לעיתים קרובות ולנסות להכיר את עצמי, ממש כמו שהיית מכירה חברה חדשה (אז קל וחומר את עצמנו) מומלץ לשבת בחדר\בגינה בלי מסיחי דעת, עם דף ועט, או רק במחשבות ולשאול את עצמי מאיפה אני, מה אני עושה, לאן אני מתכננת להגיע, מה אני אוהבת לעשות, מה אני אוהבת לאכול, מה הצבע האהוב עלי, מי ההורים שלי, מי האחים שלי, מי החברות שלי, מה הדעות שלי בדבר הזה והזה. אני יודעת, זה נשמע קצת מצחיק, אבל עם הזמן את תראי כמה זה באמת עושה לך טוב ההיכרות הזאת עם עצמך, כמה ביטחון זה נותן לך. אחרי ההיכרות הבסיסית, אני רוצה שנעמיק את זה להיכרות עם הדברים שכרגע מעסיקים אותך, כתבת שאת אוהבת להתפלל, איזה חלק בתפילה את הכי מתחברת? איזה חלק מרגש אותך? מה הרצונות שלך בתפילה? מה הניגונים שאת מתחברת אליהם בתפילה? באיזה מקומות יש לך שמחה להתפלל? ומה את פחות אוהבת.. כתבת על שיעורי תורה, איזה שיעור תורה את הכי אוהבת? למה? מה עושה לך טוב לשמוע? מה פחות? מה היית שמחה ממש לברר? מה השאיפות שלך בלימוד? שימי לב, מה בעצם ניסיתי לעשות כאן? ניסיתי להכניס אותך לכל סיטואציה, מה את מרגישה וחווה בהקשר שלה. ככל שתעמיקי בזה, תגעי במקביל בקשר שלך מול ה', ברצונות בשאיפות, לחיבור.
איך מתכוונים?
שימי לב שהמילה מתכוונים באה מהמילה כיוון, כשאנחנו רוצים להתכוון במשהו אנחנו רוצים להיות מכוונים אליו, להיות כל כולנו בדבר הזה. תנסי לחשוב איך את יכולה להיות יותר כל כולך בדברים שאת מרגישה שצריכים כוונה, למשל בתפילה, להתפלל במקום שבאמת תוכלי להתכוון בו, בקצב שלך, בזמן שלך, ובזמן המילים, להיות בתוך הסיטואציה, לא מחוץ לה. אותו דבר עם שיעורי תורה, לנסות לחיות את הרגע, להקשיב מהלב, להשקיט רגע את המפריעים ולהיות בפנים. חשוב לי לומר שזה צריך לבוא מתוך שמחה, מתוך שלווה, לא מתוך לחץ או ציפייה, לאט לאט.. זה בע"ה יגיע.
עושה לי משהו
כתבת שאת לא מרגישה שזה עושה לך משהו, ואני רוצה לשבח אותך על עצם הרצון שזה יעשה לך משהו, זו מעלה! אני רוצה לשתף אותך, שגם לי אחרי כל מיני דברים משמעותיים הייתי מרגישה שהם עברו לידי, ולא מספיק שמתי עליהם את הדעת, לא הרגשתי שאני באמת מחוברת אליהם, וזה ביאס אותי.. מה שעזר לי זה לדעת לחשוב עם עצמי אחרי מה שהיה, או תוך כדי אם זה אפשרי, מה קורה איתי? מה אני לומדת מזה? איפה אני מול זה? איפה הקשר שלי עם ה' בנק' הזאת? ממש לשאול את עצמך בפנים בלב, לשמוע אותך, לייקר את זה ולתת לזה מקום. ככה לאט לאט דברים כן עושים לנו משהו, יש להם פינה, משמעות.
א-להי נשמה שנתת בי, טהורה היא
לכולנו יש זמנים של קירבה וזמנים של ריחוק, זה חלק מהחיים וזה לגיטימי להרגיש ככה, צריך לזכור שזה תקופות וזה עובר, החכמה היא לדעת להתנהל כמה שיותר טוב גם בריחוק, וגם בקרבה, וגם, לתת כוח בקרבה לימי הריחוק. מה זה אומר? שגם בימים שמרגישים שאין חיבור לנשמה, ושאולי היא בכלל לא פועלת, להזכיר לעצמנו שיש גם תקופות כאלו ועכשיו העבודה שלנו היא דווקא מהמקום הזה, ושהפעולות שלנו יקרות לפני ה' ושיש לנו כוח, כדאי בזמנים כאלה לחשוב מה יכול לעורר אותי? לקרב אותי לה' לעצמי? אולי עוד כמה דיבורים עם ה' אחרי תפילת 18 אולי שמיעת שיר טהור, אולי חיבוק לעצמך, אולי חסד עם אנשים שסביבך, ועוד ועוד..
מעלת התפילה
"אמר להם הקב"ה לישראל: הוו זהירין בתפילה, שאין מצווה אחרת יפה הימנה, והיא גדולה מכל הקורבנות… ואפילו אין אדם כדאי להיענות בתפילתו ולעשות חסד עמו, כיוון שמתפלל ומרבה בתחנונים, אני עושה חסד עמו". (מדרש תנחומא, וירא א')
התפילה היא דבר יקר מאד. נשגב כ"כ. הקב"ה רוצה לשמוע אותנו מהמקום שלנו, מהנק' שלנו, שנעלה את הרצונות של עמ"י, את הרצונות שלנו, יש כוח גדול למילים שלנו כיהודים. כתבת שאת רוצה לדעת איך תפילה אמורה להיות ומצד אחד, זה חשוב, לראות רבנים מתפללים זה מכניס יראת שמיים גדולה ומצוין, ומצד שני גם לזכור שהעבודה שלנו מהמקום שלנו היא גם חשובה, כי זה המקום שאנחנו כרגע בו וממנו אנחנו צריכים להתפלל והוא יקר גם כן!
כמה עצות לכוונה בתפילה:
🔹להתפלל בזמן קבוע
🔹להתפלל במקום קבוע (כמה שניתן)
🔹לנסות להגיע כמה דק' לפני התפילה ולהירגע\לנשום\לשמוע שיר שיעורר
🔹לומר את המילים שתשמעי
🔹לומר את המילים לאט, ממש כמו שאוספים משהו יקר.
🔹לבחור כל כמה זמן קטע שבו את מתכוונת יותר וככה בע"ה להקיף את כולה
🔹להוסיף תפילה אישית בתפילת 18 ב"שמע קולנו" או אחרי "יהיו לרצון" הראשון.
🔹ללמוד על התפילה:
▫️"פניני הלכה על התפילה"-הרב אליעזר מלמד.
▫️"תכון תפילתי"-הרב דוב זינגר.
▫️"בשדה יער"-הרב ארוש.
▫️"שווה לכל נפש-תפילה"-הרב משה שילת.
▫️"שערים בתפילה"- הרב פינקוס.
ועוד:)
מלימוד למעשה
לימוד שמוביל למעשה הוא גדול וחשוב. ואנחנו יכולות ללמוד מזה שכשנעשה דברים שלמדנו בשכל ונוריד אותם למעשים, יגיע גם הצד הרגשי ויהיה חיבור שלם ובע"ה שמח..
קחי את הנק' שלמדנו כאן ותחשבי איך את יכולה להוריד אותם למעשים ולחסדים.
שתהיה לך בהצלחה ענקית, מעריכה אותך ומתפללת איתך לטוב:)
הודיה בוזגלו