ש.
היי
נכנסתי להדרכה בסניף עזרא השנה, בקורונה, לכן רוב הפעולות עד עכשיו היו בזום..
לא מזמן תנועות אריאל ובני עקיבא חזרו לפעול כרגיל (תוך התעלמות מהכללים לפי מה שאני יודעת) ולא רק הם, גם בתוך עזרא יש מדריכים שעושים פעולות ואפילו בסניף שלי.
מופעל עלי לחץ לעשות פעולות פרונטליות למרות שאסור, מצד החניכות, המד"שית וחברות אחרות. אני יודעת שזה אסור על פי החוק ומבחינה מוסרית אבל אני קצת מרגישה שאני תוקעת את הקבוצה מלעשות מה שטוב לה.. מה גם שאני באה ממשפחה שמאוד שומרת על הכללים בעוד שחברות שלי כבר לא כל כך מרגישות את הקורונה אז הן חושבות שאני סתם מגזימה.
איך להתמודד עם הדילמה? גם מול עצמי וגם מול מד"שית/חניכות?
תודה:)
ת.
שלום לשואלת היקרה!
יהי רצון שאזכה לכתוב תשובה שתהיה גם נכונה וגם תשב לך על הלב 😊
אני רוצה להקדים ולומר שהרשים אותי מאוד הרצון שלך לשמור על ההנחיות של משרד הבריאות ומצד שני להיות המדריכה הכי טובה שאפשר. שירבו כמותך בישראל!
כיוון שהבנתי שמאז ששאלת עד שהתשובה הגיעה אליי (ובהזדמנות הזאת אני רוצה להתנצל על העיכוב עם התשובה) ההנחיות השתנו ויתכן שעד שהתשובה תגיע אלייך הם שוב ישתנו, אני רוצה לגעת בשאלה העקרונית- מה לעשות כשיש התנגשות בין מה שנכון לעשות לבין מה שהחברה מצפה ממני לעשות?
לעניות דעתי, חשוב מאוד ללכת אחרי מה שנכון. גם אם כולם ילחצו עלינו לא לשמור על הנחיות משרד הבריאות או לעשות משהו שהוא אסור הלכתית- בשאיפה אנחנו אמורים לשמור על העקרונות שלנו ושנזכה בעז"ה.
לכן במקרה שלך, אם אחרי בירור מה ההנחיות המעודכנות, את מבינה שאי אפשר לעשות פעולות בחוץ, חשוב מאוד להמשיך להקפיד!
כמה טיפים איך להצליח לעמוד על העקרונות שלנו:
@. התבוננות בכך שזה הדבר הנכון לעשות.
@. הסברה לאחרים (הצוות והחניכות שלך) מה הסיבה שאת בוחרת לא לעשות פעולות בחוץ ובקשה שיבינו את ההחלטה שלך- אחרי שתדברי איתם יש סיכוי טוב שהם יפסיקו ללחוץ.
@. לנסות לחשוב על פתרונות שנמצאים בתוך ההנחיות שמאפשרים מפגשים מצומצמים- אולי כל פעם להיפגש עם קבוצה אחרת של החניכות/ מפגשים אישיים וכו' (כמובן רק מה שיש באפשרותך לעשות..)
אני רוצה לך בהצלחה גדולה, ושוב למסור את הערכתי
עדיאל