ש.אהבתי ממש את הרעיון של משיב נפש ויש לי כמה שאלות יותר רעיוניות לגבי בשר וחלב... כאילו למה דג זה לא בשרי ועוף זה כן? (כתוב "לא תבשל גדי בחלב אימו" ולא 'לא תבשל עוף בחלב פרה')ולמה אם כתוב שאסור לבשל גדי בחלב אימו אבל לפי ההלכה מותר לאכול עוף וביצה קשה ביחד?בסך הכל, למה דג ועוף זה שונה?תודה😅
ת. שלום לך יקרה!איזו שאלה מקסימה! שתדעי לך שזה מיוחד מאוד שפרטי ההלכה מעניינים אותך ומסקרנים אותך☺️אנסה לענות על השאלה שלך ולתת כיוונים למחשבה.
היבט רעיוני - יותר חיוּת 💫בששת ימי הבריאה הקב"ה ברא את כל מה שקורה כאן, החל מהחומרים הראשוניים ביותר והכלליים ביותר שבלעדיהם אין קיום, ועד לצורות החיים המפותחות ביותר, העדינות ביותר והמובדלות ביניהם בהבדלים הדקים ביותר (נגיד אנחנו, בני האדם, ושימפנזה - חולקים כמעט 99% של גנים זהים!🐆)
ניזכר בנבראים לפי הפסוקים:
ביום הראשון - האור והחושך
ביום השני – ים ושמיים
ביום השלישי - עצים, דשא
ביום הרביעי - המאורות
ביום החמישי – חיות המים ועופות
ביום השישי – אדם, חיות, ובהמות
ניתן לראות שיש התפתחות מהיום הראשון לשישי, כמו הפיתוח בין האור – כמושג, כדבר כללי יותר – למאור כמו השמש, שהוא דבר ספיציפי יותר מאור בלבד, ועל זו הדרך – ישנה התפתחות מהעופות ומהדגים - לחיות. כלומר, לחיות יש צורת חיים מפותחת יותר מאשר לדגים ולעופות, ומכך יכול לנבוע שינוי ביחס ההלכתי בין בשר של חיה לבשר של עוף ודגים.
היבט הלכתי🥚🥛🍗🐟השאלה שלך ממש במקום! אם הדגים והעוף הם בקטגוריה אחת, באותה דרגת חיוּת, למה עוף נחשב ל'בשר' ודג לא נחשב כזה?שתדעי לך שהמשנה חשבה ממש כמוך! מפשט המשנה במסכת חולין – המסכת שעוסקת בענייני בשר, שחיטה וכו' – ברור שעוף בחלב – כשר, והאיסור לבשל חלב עם חיה (במושג 'חיה' הכוונה היא לבעל חיים טהור לאכילה ואסור לקרבן כמו צבי) ועוף הוא איסור מאוחר יותר של חכמים. בעצם – כל האיסור של עוף בחלב הוא סוג של סייג, 'גדר' שחכמים הציבו לנו כדי שלא נגיע לידי אכילת בשר של פרה, עז או כבש בחלב.אז למה חכמים לא החליטו לאסור גם דגים עם חלב? את יכולה לעצור ולנסות לחשוב על זה בעצמך!
התשובה שלי היא, שבפשטות – דגים יותר 'מובחנים' מבשר של בהמה מאשר עופות – במראה, בריח, בדרך הגידול, ובפרטי ההלכות של סנפיר וקשקשת וכו', שמבדילים אותם מאוד מבהמות ועופות, ולכן אין חשש סביר שאדם שאוכל דגים בחלב יבוא מכך להתיר לעצמו בשר בהמה בחלב – שהוא האיסור הבסיסי של התורה – מה שנקרא איסור 'דאורייתא'.וכמובן שיכולה להיות לך תשובה אחרת!
למה ביצים ועוף✅ – וחלב ופרה❌?או – איך פוסקים הלכה?!מבחינה אנלוגית, השוואתית, את צודקת לגמרי בדימיון שיש בין 'תוצר' העוף ל'תוצר' הבהמה.אני רוצה שלרגע נסטה מהנושא, ונשאל את עצמנו שתי שאלות אחרות.1. "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו", ודרשו: שלא תהא תולש ואוכל מן הבהמה כדרך שאתה תולש מן הקרקע.זהו איסור הנקרא 'אבר מן החי'. זאת אומרת – יש איסור לקחת חלק כלשהו מהבהמה ולאכול אותו לפני שחיטה. אם כן, למה בעצם חלב וביצים אינם אבר מן החי? שאלה! (האמת היא שהש"ך, הרב שבתי כהן, ממפרשי השולחן ערוך שואל זאת וגם עונה על כך.)2. ועוד שאלה – אם החלב יוצא מן הפרה, למה הוא לא נחשב ל'בשרי' – בגלל העובדה שהוא חלק מגוף הבהמה?
בשאלות הללו אני רוצה לבטא שמערכת החוקים של מה 'בשרי' או 'חלבי', או מה נחשב ל'אבר מן החי' ומה יוצא מן הכלל - מורכבת מהכרעות של חז"ל בהתאם לדרכים שהתורה נדרשת בהן, והקיום של ההלכה לגווניה, כמו שהיא היום, קשור בהשתלשלות שלה לאורך הדורות, ולא בהכרח מתנהל לפי הדרך שאדם מצוי בימינו תופס את העולם או את ההלכה.ההלכה המצויה בידינו היום היא תוצר של דורות רבים של חכמים שהעלו כל מיני טענות לכל הצדדים, ודנו, והתפלפלו, והסבירו והוכיחו – והאמת היא שלהצליח 'להחזיק ראש' למה פסקו כל הלכה ומה ההיגיון מאחורי כל פסיקה זוהי משימה לא פשוטה בכלל שמתחילה בלימוד מעמיק של פסוקי התורה, ממשיכה במשנה, בגמרא, בגאונים, בראשונים ובאחרונים.ראוי לנו ללמוד את הדברים לעומק, אך גם לסמוך על חכמים שכיוונו לרצונו של הקב"ה ולחכמתו ופסקו הלכה שהיא לרצון ה'.
🎯 נסכם:1. דג ועוף שונים מבשר בהמה כי הם בדרגת חיוּת פחותה (ע"פ ההתפתחות שבימי הבריאה)2. איסור בשר בחלב מן התורה חל רק על בשר בהמה (שור, כבש, עז)איסור עוף וחיה בחלב – מדברי חכמים.3. דיני בשר בחלב, מבחינה הלכתית טהורה לא חלים על דגים.(המקור לאיסור דגים בחלב, לנוהגים, הוא מפני שחוששים שיש בכך סכנה.)4. אין איסור אכילה של עוף וביצים כי הגדרת האיסור של בשר בחלב היא ככל הנראה ייחודית לבהמה ולחלב.5. באופן כללי מערכת הפסיקה של ההלכה מורכבת מדקויות רבות: מדיוק בלשון הפסוקים, דיוק בלשונות המשנה, הגמרא, הראשונים והאחרונים.
כמה המלצות להמשך העמקה🔍
אם באופן כללי עולם ההלכה מעניין אותך – אני ממליצה לך בחום – פשוט ללמוד הלכה!אפשר ללמוד פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד - הרב מסביר בלשון בהירה ופשוטה את פרטי ההלכות ואת המחשבה שעומדת מאחוריהן,אפשר ללמוד את הרמב"ם היומי בקצב העולמי באתר שנקרא 'הרמב"ם היומי' ובעוד אתרים כמובן;)
אם טעמי המצוות מעניינים אותך – אפשר ללמוד את ספר החינוך. זה ספר עם מתיקות גדולה, שכתוב כמכתב של אבא לבן, בו האבא מסביר בתמצות את העניין המרכזי-רעיוני של כל מצווה. אפשר בכל שבוע ללמוד את המצוות שכתובות באותה הפרשה.
אם העומק הרעיוני של עולם ההלכה מעניין אותך – אני ממליצה בחום על הספר 'הגדר הטובה – על משמעותה של ההלכה לחיינו' של הרב חיים נבון, ספר מרתק במיוחד, שמסביר בצורה מעניינת וכיפית לקריאה את המשמעות העמוקה של חיים בעולם הלכתי (ומודרני).
מקווה שעניתי לך דברים שיתיישבו על הלב,ומברכת אותך שתמשיכי לשאול!
אמונה.