ש.
שלום,
בבית ספר אני מרגישה קצת כלואה ושזה גובה ממני מחיר נפשי מסוים (כמו דיכאון).
אני חושבת על לנשור אבל הסביבה אומרת לי שלא כדאי.
מה לעשות?
ותודה
ת.
שלום לך! 👋🏻
נשמע שחשבת על זה ברצינות, ולא כהחלטה של רגע, לכן אתייחס לשאלתך באותה הנימה.🧐
הקושי שאת מתארת באמת קשוח. בשלב הזה של החיים בית הספר הוא חלק מרכזי בחיים שלנו, וכשרע לנו בו- זה משפיע גם מעבר.
לפני שאענה לך- אני רוצה להבהיר כמה נקודות חשובות:
👩🏽🎓 אני לא מכירה אותך, או את הקושי. אז לא כל מה שאני אגיד בטוח יהיה נכון. לפני שאת מחליטה לעשות משהו – זה קריטי להתייעץ עם מישהו בוגר שמבין אותך ואת המצב .
👩🏽🎓הלימודים, והמסגרת לא נועדו רק בשביל תעודת בגרות. הסביבה הזו מעשירה אותנו בידע שמכין אותנו גם לחיים מחוץ לחומר הנלמד בשיעורים. הוא מכין אותנו חברתית (ישנן המון התמודדויות), בדרך כלל הוא גם מקנה ערכים, גורם לך להציב לעצמך גבולות, מלמד עבודת צוות, משמעת עצמית, וסדרי עדיפויות בחיים.
👩🏽🎓צריך לחשוב גם על העתיד. לא פירטת הרבה בשאלה שלך, ולכן אני לא יודעת עד כמה חשבת על זה.
בסוף להרבה מקצועות מקדמים בחיים את צריכה תעודת בגרות. ובשלב הזה בחיים, כשהסביבה שלך גם ככה בשלב הזה בחיים, קל יותר ללמוד (מאשר להשלים בגרויות בהמשך).
👩🏽🎓 קל יותר להשתדל להסתדר בלימודים מאשר לנשור ואז לחזור.
🚨🚨🚨
חשוב לי להדגיש- את לא צריכה להישאר במסגרת שעושה לך רע! ויכול להיות שנשירה זה הפיתרון הנכון בשבילך, אבל 95% שלא. מעטים האנשים שנשרו וזה שינה להם את החיים לטובה, ולכן אני ממליצה לך לחשוב ברצינות לפני שאת עושה את הצעד הזה, כי נשירה היא לא הפתרון היחיד לקושי הזה. ודוגרי- לפעמים נשירה היא פשוט וויתור לעצמך, שעלול לקרות שוב בחיים.
אז מה עושים?🤔
אני ממליצה לך קודם כל לשבת עם עצמך ולחשוב מה בבית הספר כל כך קשה לך?
אשתף אותך שכשהייתי בכיתה ח' הייתה לי חצי שנה שפשוט לא מצאתי את עצמי בכלל בבית ספר. באמת סבלתי שם. אבל, זה לא אומר שאין לזה פתרון.
👈🏻 לכן, תבררי עם עצמך- איפה הקושי שלך;
במובן החברתי?💕 במובן הלימודי?👩🏽🎓 בהסתדרות עם הצוות?👩🏻🏫 עצם המסגרתיות?🔲 עומס? 🥵
יכולות להיות סיבות רבות לכך.
👈🏻 השלב הבא הוא לנסות לפתור את הבעיה. ובשלב הזה הדבר הכי חשוב הוא קודם כל לשנות את החשיבה.🤔
נשמע שאת מיואשת מהמצב, אז תנסי לשנות את החשיבה. תחליטי שאת נותנת לבית הספר סיכוי נוסף. דברי עם מדריכה/ יועצת /מורה / מחנכת / מנהל או כל אחד אחר שאת מרגישה בנח לדבר איתו ותבדקי אם אפשר לפתור את הבעיה. 🙃
זה לא בהכרח אומר הכול יסתדר, אבל זה אומר שיש סיכוי טוב שתראי שהמצב משתפר.😀
📆 תני לזה מרווח זמן בין שבועיים לחודש. אני יודעת שזה נשמע הרבה, אבל רק אחרי שתתני לזה זמן תוכלי להיות שלמה עם עצמך שבאמת ניסית ועשית את מה שיכולת.
👈🏻 מה עושים אם עדיין קשה?
אם את רואה שהמסגרת הנוכחית עדיין מקשה עלייך – חפשי מקומות אחרים, בעלי שיטות אחרות וסוג למידה אחר.🤯 זה גם יאפשר לך לפתוח דף חדש מכל הקשיים שהיו לך עד עכשיו. 🙃
אם קשה לך עצם המסגרתיות- יש בתי ספר שמאפשרים יותר חופשיות ואולי יהיה לך טוב בהם. אם קשה לך בלימודים- ישנן מסגרות מקצועיות יותר, שבהן העיסוק לא יהיה רק בתחומים הרגילים והבנאליים.
👈🏻אם ניסית מסגרות אחרות ואת רואה שזה עדיין קשה לך, למרות שבאת מתוך רצון להישאר- ישנה גם אופציה נוספת. את יכולה לעבור למסגרת אקסטרנית שבה עושים רק את המינימום המחייב לתעודת בגרות. כך גם אם הקושי לא ייפתר לחלוטין, המרכזיות שבו תרד, ותקשה עלייך הרבה פחות.
👈🏻אם גם המסגרת האקסטרנית מקשה עלייך יותר מדי, וגובה ממך מחיר ישנו פרויקט שנקרא "פרויקט הילה" שעוזר להוציא תעודת בגרות לכאלו שנשרו.
👈🏻 חשוב לי גם להתייחס לתגובה של הסביבה🌏
אם תגיעי למסקנה שאת נושרת. הגיוני מאד שיהיה לסביבה שלך קשה לקבל את ההחלטות שלך, ותהיה ביקורת. בגלל זה אני ממליצה בכל הרצינות- אל תוותרי ישר. תראי לעצמך ולסביבה שלך שאת לא מוותרת לעצמך. את באמת מנסה, עוברת בכל התחנות האפשריות, נותנת סיכוי אמיתי למסגרות, ורק אחר כך אם תחליטי – עוזבת אותן.
זה באמת חשוב כל כך כי בסופו של דבר את צריכה להסתכל אחורה על ההחלטות שלך ולהיות שלמה איתן. ואם לא תהיי שלמה עם ההחלטות שלך – זה יפגע בך הרבה יותר מהזמן שתחכי, והאנרגיות שתשקיעי בחיפוש המסגרת המתאימה. ודרך אגב הגיוני ממש שתמצאי את המקום המתאים לך, ותהיי שמחה איתו. 🙃
בהצלחה רבה! 🤗
אוריה