ש.
היי, אני עכשיו בשנת שירות.. יש לי הרבה לבטים לגבי השירות שלי, ככה היא אמורה להיראות? רוב הזמן אני מחכה שיעבור הזמן ושיגמר השבוע ומתי שלא אני במיטה.. עדיין אין כ"כ קשרים עם הבנות והחיים תקועים.. אולי זה בגלל הציפיות שלי אז מתסכל אותי שהיא נראית ככה ואולי כי זה לא אמור להיראות ככה.. ככה זה אמור להיות?
ת.
אהלן צדיקה.
שירות לאומי – אשרייך ואשרי חלקך, שנה שלמה שאת מקדישה למען העם המתוק שלנו, כל כולך לצורכי העם, מדהים ומרגש.
גדולה מזאת היא הפנייה שלך, הבירור על המקום שלך בשירות, המקום של השירות בך.
אנסה בעז"ה לענות לשאלותייך ולעזור.
המצב הנוכחי ⛲
אני חושבת שכמעט לכל אחת בשירות יש את המורכבות שאת מתארת.
לכמעט כל אחת יש את השלב בו היא לא מוצאת את עצמה, מרגישה לא מספיק קשורה ונכונה למקום, מרגישה שאין לה באמת מה לעשות שם ולתרום.
זה בסדר שיש תקופה כזו, זה שלב של חשבון נפש, של מחשבות – מה אני רוצה מהשנה שלי? מה ואיך יש לי לתרום?
אבל חשוב שזו תהיה תקופה וכמו תקופה - לעבור.
משבר חנוכה – שמעת עליו? 🕎
זהו משבר ידוע, בתקופה זו של השנה רובן עוצרות, חושבות על המקום שלהן בשירות, הוא מעורר אותנו למצוא את עצמנו, להבין שעברה תקופה וכדאי שנתחיל להתאפס.
קחי אותו כזריקת מרץ, עברה תקופה, לא מספיק ארוכה כדי להיות IN לגמרי אבל תקופה משמעותית, הכול בנחת – זה בסדר שעוד לא הכול עמוק ומועיל.
אני שומעת ממה שכתבת שיש לך רצון לצאת מהמיטה, יש לך רצון לפעול ולמלא את השנה אך נראה שאת לא מוצאת איך, מתוסכלת מה"תקיעות" שלך.
אז בואי ננסה להבין כמה דברים:
מה תקוע? 🪠
קודם כל מה את מרגישה שעוצר ולא מתקדם?
אולי אם תביני לעומק מה הבעיה, תוכלי למצוא פתרונות עבורה, תביני איך אפשר לקדם ולהוציא את ה"פקק" המעיק.
אם למשל תקוע לך עם בנות השירות שאיתך – תנסי להבין איך אפשר לפעול יחד ולקדם.
אם תקוע עם הקשרים – איך ומה אפשר לעשות כדי לקדם? למשל להתחיל סבב של שיחות אישיות עם מי שצריך, ליצור חוויות משותפות כדי לחזק קשרים וכו.
אולי תחפשי בנות שירות נוספות באזור שלך עם חלומות ושאיפות כמו שלך וכך תתחברו לפעול יחד.
הרי בשנה הזו פתוחות בפנייך כל האפשרויות, זו שנה שיכולה להיות הכי מספקת בעולם, הכי מעצימה והכי תורמת לעם.
* חשוב לי לומר שאם את מנסה הכול (אחרי שתקראי את כל התשובה) ואת מרגישה שבשירות הנוכחי את פשוט לא תהיי מסופקת בשום מצב, המשימה לא מתאימה לך – יכול להיות ששווה לשקול לעבור לתפקיד אחר, אבל ממש חשוב שלא תעזבי לפני שאת מוצאת מקום אחר, ככה תמנעי מורכבויות בירוקרטיות.
תביני שהכל עניין של זמן ⏰
קשרים וחיבורים הם עניין של זמן.
לוקח זמן לפתח אותם, לוקח לנו כבני אדם זמן להיפתח לאחרים, להיות חלק, ללמוד את המקום ואת האנשים בו, תני לעצמך זמן, זה עוד מוקדם.
את כבר שם 🤠
נקודה אחרונה וחשובה לדעתי יותר מהכל היא נקודת הזמן – את כבר שם, המשפט הראשון שלך בשאלה אני עכשיו בשנת השירות.
בחרת, זכית, את פועלת את פועלך, מה שנשאר הוא לשמוח בחלקך, להיכנס בכל הכוח למשימות.
את בעז"ה תתאפסי את עצמך, תנסי להגדיל ראש, ליצור, להמציא, לחדש.
בעז"ה ברגע שיהיה לך מה לעשות, תהיה לך התלהבות של עשייה, את לא תשבי במיטה בחוסר מעש – את תקומי ותפעלי.
ברגע שאדם עמוס – החיים שלו מלאים, הסיפוק מוביל ליצירת עומס וכך הגלגל ממשיך.
אז מה אני מציעה? תהיי יוזמת, תחפשי איפה צריך עזרה, ושם תוכלי להתבטא, וזה יעצים בך את תחושת המשמעות.
בנוסף יש תמיד אופציות של תקני צהריים או ערב - תדברי עם הרכזת, ואולי היא תמצא לך איזה תקן שתוכלי לעשות, משהו שתוסיפי לשגרת השירות שלך.
אולי את אפילו יכולה לנסות למצוא משהו שימלא אותך בנוסף לשירות - כמו מדרשה או תחביב לפתח.
חוץ מזה ברור שכדאי להאמין שה' כיוון אותך לשם וכנראה שם את צריכה להיות.
אגב בנוגע לנראות שנת השירות 🤖
בשום מקום לא כתוב איך צריך להראות השירות, זו בנייה וראייה אישית שלך.
מה תתני, כמה תהיי בתוך, כמה תתני מעצמך ואיפה – זה שלך לגמרי. אף אחד לא בוחן אותך חוץ מריבונו של עולם (ולפעמים גם הרכזת.)
יש בנות שממש מקדישות כל דקה מזמנן ומגדילות ראש, יוצרות ופועלות, (כך נשמע שאת רוצה להיות) ויש כאלה שמריצות את השנה הזו בתרומה המינימלית.
תחשבי מה הנפש שלך צריכה, לכל אחד יש את הנפש שלו, ומה שעושה לה טוב.
ובתור אחת שעשתה שירות – ראיתי את שתי הגישות.
מי שרוצה שנה משמעותית ומלאה – לא יושבת בחיבוק ידיים, היא פועלת ויוצרת, זה ממש ניכר.
בהצלחה לך אהובה, שליחה שלנו. העם מאחורייך.