ש.
שלום:)
מה קורה אם אני חלק מחשבון שמיים של מישהו אחר?
כי נכון, אני יודעת שהכל מאוד מדויק לכל אחד. וגם אני יודעת שיש דברים שיש לנו בחירה בהם ויש דברים שלא. אבל בטוח הדברים האלו מתנגשים.. נגיד פספסתי את האוטובוס וזה חשבון שמיים וזה כמו עונש בשבילי.. אבל זה גם משפיע על אנשים אחרים.. אז אם מישהו שאיחרתי לו לפגישה התעצבן מזה אז זה לא חשבון שמיים שלו זה חשבון שמיים שלי אז למה שהוא יענש? או שהחשבון שמיים הוא שלו בכלל ואז אני רק הייתי חלק בעונש שלו, אז למה אני אמורה לסבול בגללו?
ויותר מזה.. איך זה הגיוני שהקב"ה גם מזיז את הכל שיבוא לכדי שלמות אבל גם לנו יש בחירה במה לעשות? כי אם הוא מזיז את מה שאני עושה אז הוא גם משפיע על ההחלטות שלי גם אם לא מגיע לי עונש.. ובכללי הבחירות שלי הם לא רק שלי, הם של כל כך הרבה אנשים אחרים כי אני משפיעה במודע וגם בתת מודע על אנשים..
אני יודעת שזה דברים שלא כ"כ אפשר להבין כי זה לא ממש נתפש לנו בשכל דרכי ה' אבל אם בכל זאת נתנו שמות לאיך החיים הולכים אז אמור להיות גם הגיון בפנים.
מקווה שאני מובנת:)
ת.
שלום!
דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שאני מתפעל מהיכולת שלך לראות את יד ה' בתהליכי היומיום.
דבר שני, השאלה עצמה שלך מאוד מעניינת ונידונה בין חכמי העבר, מהי בדיוק ההשגחה הפרטית, ובתשובה לזה היו מספר דעות שונות.
השגחה כללית-
לפי הרמב"ם ועוד דעות (רבינו ניסים, חכם יהודי מלפני 700 שנה בערך, אומר דעה זו בצורה החריפה ביותר) בכלל אין השגחה לכל ברייה אלא השגחה כללית לעולם, השגחה שהתהליכים עובדים כפי שהם אמורים לעבוד.
במגילת אסתר מרדכי אומר לאסתר שגם אם היא לא תלך עדיין תהיה הצלה ליהודים, אבל היא ומשפחתה יאבדו, כלומר עדיין יש השגחה, פשוט לא על כל אדם בנפרד, לא כל אחד חייב להיות חלק מהחשבון הכללי של הקב"ה כי כמו שאמרת, יש בחירה חופשית, אבל עם ישראל לא יכול להיעלם בגלל שהוא מושגח. כך התהליכים בעולם, כל אחד יכול לבחור אם הוא חלק מהתהליך או לא חלק מהתהליך, אבל התהליך בין כה ובין כה יתקיים, לדוגמא הציונות, גם אם הרצל לא היה בוחר להציע להניע את גלגלי הציונות, בכל זאת היה מישהו שהיה עושה את זה ושיבת עם ישראל לארצו היתה מתממשת. האדם הפרטי יכול פשוט לבחור לא להיות חלק מהתהליך ולבחור לא להיות חלק מההשגחה על התהליכים.
הכל בידי שמים-
בעלי החסידות, ובראשם הבעש"ט הקדוש, מסבירים שהכל מושגח, כל הבריאה, גם הנמלים וגם העלים, כל דבר מקבל מחסדו של הקב"ה תמיד.הסבר זה דומה לדבריך על אותו אדם שאיחר לפגישה, על כל אדם אכן יש השגחה.
ולשאלתך, איך אפשר לדעת שההשגחה של אדם מסוים לא פוגעת באדם אחר, ההסבר לכך הוא פשוט, ההשגחה מסונכרנת, הבריאה כולה היא תזמון של אינסוף גורמים שמשפיעים על אינסוף גורמים, ואת כל הדבר הזה מנהל בתבונה הקב"ה, הכל מסונכרן, הכל מתוזמן.
ניקח מקרה מומצא ואני לא יודע אם אכן זה מה שקרה ולעולם לא נדע. נניח ויש תהליך מסוים שהקב"ה רוצה להעביר בבריאה, אז הקב"ה מתחיל בוירוס מיוחד שמשתולל בסין, במקביל מישהו במדינה אחרת מקבל השראה לרעיון לסוג חיסונים חדש, ובסוף כל זה מתנקז לכך שמדינת ישראל מובילה בחיסונים לוירוס הקורונה ומתקדמים בעוד צעד לעבר הגאולה, הכל חלק מהתזמון, הכל פרטים מושגחים.
לכל אדם יש דרך שונה בעולם, והיא מושגחת, אך ידוע לנו ש"אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה" כלומר, אף אדם לא לוקח אפילו קמצוץ מההשגחה שהוא מקבל.
הידיעה והבחירה-
דבר זה נראה לעיתים סותר את הבחירה החופשית כמו שהזכרת, וזה אכן קשה, קשה עד כדי כך שכאשר הרמב"ם שאל את זה וענה תשובה הראב"ד (אחד מגדולי הדור בדורו של הרמב"ם) אמר לו שהתשובה שלו היא בכלל לא תשובה.
ההסבר שמניח את דעתי הוא שהמשמעות של הידיעה של הקב"ה פשוט לא רלוונטית לבחירה שלנו, אנחנו לא יודעים מה המשמעות של ידיעה אצל הקב"ה בגלל שהוא מעל הזמן, הוא שולט בזמן ולכן אין לו משמעות למושג הזמן, בשונה ממנו שמתנהלים לפי חוקי הזמן.
אם נשווה את זה לפער בין הדברים שאת כנערה גדולה מסוגלת להבין לעומת דברים שילד בן שש מסוגל להבין, את מסוגלת להבין מערכות יחסים שונות, לעומת ילד קטן שעוד לא מסוגל להבין, בגלל שהיכולת הזו לא התפתחה אצלו, כך גם היחס ביננו לבין הקב"ה, אנחנו לא יכולים להבין את מושג "הידיעה" אצלו ולכן לא נוכל להבין את הפער בין הידיעה שלו לבחירה שלנו.אנחנו פשוט לא יודעים מה זה אומר שהוא יודע הכל, ולכן לנצח לא נדע בדיוק איך הבחירה מסתדרת עם הידיעה, בגלל שזה לא אמור להיות מובן בשכלנו.
בברכת "ובחרת בחיים",
אריאל.