ש.
שלום לכם!
יש לי בעיה קצת מוזרה, לא בטוחה אם זה רק אני או שיש עוד אנשים שגם מרגישים ככה...
אני אוהבת להיות לבד. אני פשוט אוהבת להיות עם עצמי. בדרך כלל פשוט אין לי כח לאנשים, אני עושה כמעט הכל לבד ותמיד שאני יוצאת עם חברות אני פשוט לא נהנית מזה.
האם זאת בעיה? כי לאחרונה אני מתחילה לחשוב על איך אני אסתדר עם הבן זוג שלי או אפילו עכשיו בסניף עם הצוות.
ת.
שלום,
יואוו! איך אני מזדהה עם השאלה שלך. גם אני כמוך, הרבה מאד אוהב להיות עם עצמי, ורוב הדברים שאני עושה, אני עושה עם עצמי ובלי חברים. אשתדל לענות לך ולהציע נקודת מבט על המצב הזה:
קודם כל, התשובה היא לא. זה לא בעיה לרצות להיות עם עצמך. זה כיף שאת אוהבת להיות עם עצמך. יש אנשים שאם את משאירה אותם שנייה לבד עם עצמם - הם מתחרפנים. האפשרות הזו לעשות דברים לבד ולהיות עם עצמך היא חשובה וטובה וטוב וכיף שיש לך אותה.
את יודעת, יש אנשים שכשהם לבד, הם יצירתיים, פוריים, קוראים, כותבים, מנגנים, לומדים, ויש אנשים...ש...חיים. אם את מרגישה שלהיות לבד מבחינתך זה גם להיות יותר חיה, ותוססת, ויוצרת, אז קחי בערבון מוגבל את מה שכתוב בפסקה הבאה.
אבל אם את מרגישה, שבעצם, חלק מהלבד הזה, הוא בגלל חששות. מה יגידו, איך אני נראית, החברות מעריכות אותי או לא, אני לא אוהבת להיות כל הזמן תחת תשומת לב של אחרים, אז הייתי מציע לך עוד משהו.
תמשיכי לעשות דברים עם עצמך כמו שאת יודעת ואוהבת לעשות. ובנוסף, לאט לאט, נסי לקבוע משהו עם חברה אחת שלך. משהו לעשות יחד. לדבר, ללמוד למבחן מסוים, ללכת לקניות או להכין פעולה. זה לא חייב להיות המון זמן, אבל משהו קטן שבו את לא לבד אלא עושה משהו במשותף עם חברה שאת אוהבת ונוח לך בחברתה. את לא חייבת ללכת למקומות שלא נוח לך בהם, אבל נסי ליצור לך מקומות בהם כן יהיה לך נוח. אולי לצאת עם חברות פחות כיף לך אבל להזמין אותן אלייך הביתה יהיה לך קל יותר? תיזמי מפגשים שאת תהנדסי לך לפי מה שנוח וטוב לך. וכמובן שתשמרי על הזמנים בהם את לבד, אבל בנוסף.
ועוד הצעה - בזמנים בהם את לבד, נסי להפוך אותם לזמנים משמעותיים יותר. בנוסף לדברים שאת עושה בכל מקרה, אני ממליץ על לשבת ולחשוב על המחשבות שלך. מה עובר לך בראש, מה חשוב לך, מה עבר עלייך היום - מה שימח אותך היום ומה היה לך כיף. אפשר אפילו לכתוב את זה על דף. זה ממש מסדר את המחשבות, מרגיע הרבה פעמים והופך את הזמן הזה למשמעותי יותר.
אני חושב שאם תפנימי שלהיות לבד זה מעולה וטוב, ויחד עם זאת תנסי ליצור לעצמך שיח עם חברות שנוח לך איתן כמו שהצעתי קודם, זה יעזור לך גם בעתיד ואפילו עכשיו בצוות. זה ינפץ לך הרבה מחשבות ואולי פחדים ואי נעימויות שאת בעיקר מדמיינת (בצדק או שלא בצדק) שיכולים לקרות.
אני מאמין ובטוח שבעז"ה כשיגיע הזמן המתאים, הקב"ה יזמן לך את האיש שלך, ואני בטוח שיהיה לכם את הכי טוב ביחד. כל דבר בעיתו ובזמנו. תתפללי על זה!
דבר אחרון חביב - דעי שלשתף ולבקש עזרה זו לא בושה, זו גאווה! "חרדה חברתית" נפוצה היום ואפשר לטפל בה. אני מכיר את הנושא מקרוב ואם את חושבת שיש מצב שזה קשור אליך, את יכולה לשתף את ההורים שלך בזה שקשה לך בחברת אנשים וביצירת קשרים, ויש היום הרבה מאד סוגים של מסלולים שיכולים לעזור לך ולהכווין אותך בדרך הנכונה. רק תגידי להם - ואני בטוח שהם ממש ישמחו שביקשת והם יעזרו לך למצוא את הטיפול או המסלול הנכון והמתאים לך ביותר.
בהצלחה רבה!
ישראל