ש.
עד כמה העונש בעבודת השם צריך לקחת משקל בחיים? על כל מעידה של אדם הוא צריך לחשוב על העונש?
ת.
שלום, איזו שאלה נפלאה.
עבודת ה' שלנו היא לא דבר שטחי ורדוד וכדי לחזק אותה חשוב לברר אותה כל הזמן ולהתעסק בה. לפני שאגיע אל העונש, אקדים קודם כל על עצם המושג עבודת ה'.
הפסוק המבטא יותר מכל את הקונפליקט הוא "עבדו את ה' בשמחה". מצד אחד זו עבדות, מצד שני היא בשמחה! איך יכול להיות עבד שמח? עבד שמח הוא כזה שהאדון שלו מתייחס אליו בצורה טובה, מתווה לו דרך מצד אחד, ומצד שני רק רוצה להיטיב לו.
ילד שאמו לוקחת אותו לרופא שיניים, אמנם הוא בוכה ולא מבין למה אמא שלו לוקחת אותו למקום שמכאיבים לו, אבל כשיגדל הוא ילך לשם בעצמו כשיצטרך. ההורים שלנו אוהבים אותנו תמיד. בכל מצב. הם יותר גדולים מאיתנו וראו יותר דברים בחיים. הם מבינים את העולם הזה טוב יותר מאיתנו.
לכן, אם אנחנו עושים משהו שהם יודעים שלא מוביל למקום טוב, הם מזיזים אותנו לדרך הנכונה. לפעמים זה בדמות עונש כזה, ולפעמים בדרך אחרת.
הקב"ה הוא "אבינו מלכנו". מצד אחד הוא אבינו, אבא אוהב שרוצה בטובתנו, אבל הוא גם מלכינו. "אנו בניך ואתה אבינו, אנו עמך ואתה מלכינו". אנחנו עבדי ה' אבל בשמחה! אנחנו שמחים להיות עבדים של מלך מלכי המלכים שהוא גם אבינו. אבא שלנו. אז נכון, לפעמים יש לנו חור בשן ואבא צריך לקחת אותנו לרופא שיניים. לפעמים אנחנו טועים בדרך ואבא צריך להעניש אותנו. אבל זה מאהבה! הוא רוצה בטובתנו. בורא עולם יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב לנו. הרבה יותר מאבא שיודע מה טוב לבן שלו. לכן הוא גם מעניש. מה נחשוב על הורים שהילד שלהם עושה מה שבא לו ומשתולל והם לא עושים כלום? הורים צריכים גם לתת גבולות ולא רק לאפשר כל הזמן.
אז לשאלתך, כמה משקל צריך לתת לעונש? לא יותר מידי וגם לא מעט. אם זה עוזר לך לא לחטוא, אז זה בסדר לחשוב על העונש. כמובן שיש דרגות גם בזה. יש גם את יראת הרוממות שהיא גבוהה יותר - מרוב התבוננות בגדולת ה' אנחנו מתביישים לעשות כנגד רצונו. אבל לא צריך לקפוץ גבוה. בהדרגה. ואחרי החטא, חוזרים בתשובה ונגמר העניין. (גם בתשובה יש דרגות כמובן, אבל זה כבר לשאלה אחרת).
שנזכה כולנו לעבוד את ה' מתוך שמחה, מתוך אהבה גדולה, בהבנה שהקב"ה אוהב אותנו ולכן גם מעניש כשצריך. אשרינו שזכינו להיות חלק מבניו של ה' ועבדיו. מחויבות - אבל מרוממת ומדהימה.
בהצלחה רבה!
ישראל.