ש.
יש כל מיני תחומים שמאוד חשוב לי שתהיה בהם התמדה -כושר, עבודת ה', פיתוח תחביבים, לימוד יומי וכו' לפעמים אני מצליח ומרגיש טוב וסיפוק אבל המון פעמים אני נופל בזה ומפספס השאלה שלי היא איך לשמור על ההתמדה לא רק לטווח קצר אלא לדרך חיים?
תודה רבה!
בן 15
ת.
שלום לך!
וואו, איזה שאלה!
קודם כל אני רוצה לומר שזו שאלה של בגרות אמיתית: ההבנה שהחיים מורכבים מהתמדה עיקשת, עקבית ומתמסרת למגוון המטרות בכדי להגשים אותן. אז קודם כל – שכוייח עצום על הרצון.
אנסה לתת בעיקר טיפים ליישום והטמעה של הרגלי התמדה, וגם לתת קריאת כיוון רעיונית בכלל ול'נפילות' בפרט. חשוב מאוד שתברור לעצמך ממה שכתוב את מה שמתאים לך, ושלא תנסה לאמץ את מה שלא מתאים.
אני כותבת את הדברים הללו כמתמודדת עם העניין הזה, ולא בתור 'זקן סיני חכם'. בסופו של דבר – ההתמודדות שלך בהווה עם ההתמדה והניצול המיטבי של הזמן היא זו שמבססת את ההתמודדות שלך בעניין הזה גם בעתיד. ואחרי כל ההקדמות – הדבר הכי חשוב מכל הטיפים זה לא משנה מה – לקום ולעשות. אפשר לייעל, ולדבר על זה ולהתבחבש בזה עד אין קץ, ההמלצה שלי זה להתחיל עכשיו, הרגע – לפחות בתחום אחד שאתה רוצה להתמיד בו.
קדימה, מתחילים!
1. חברותא או מיתותא🤝🏼
העצה הכי משמעותית, בעיני, היא – להוסיף חבר. בכל תחום שאתה רוצה להתמיד בו – שיהיה לך שותף. השותפות עם החבר מייצרת מחייבות מסוימת אחד לשני, ולכן קל יותר לצלוח את הקולות שאומרים 'מחר', 'כשיהיה לי כוח', 'כשיבוא לי'... החבר מחכה, ולכן 'אין ברירה' אלא לקום ולעשות יחד איתו.
2. מסגרות🔲
לייצר 'מסגרות' של זמן ושל מקום שמחייבות אותך. לדוגמה – פיתוח של תחביב מסוים יהיה בכל שבוע ביום ובשעה מסוימים, או עצם ההליכה למקום מסוים מייצרת את הדבר. דוגמה קצת בנאלית – אבל השהות של אדם בבית הכנסת יותר מחייבת אותו להתפלל מאשר ההישארות במיטה עד חצות היום ועד בכלל...קישור ההתמדה למקום מסויים יכול לסייע להתמדה.
טיפ למסגרות – 'הצמדה': לרוב, קשה לנו לקבוע לעצמנו את המסגרת, כי אנחנו נוטים להמשיך בתעסוקה אחרת\ למרוח את הזמן. לכן ההמלצה לי היא 'להצמיד' את מסגרת הזמן שאתה רוצה להקדיש - לזמן שהוא כבר 'קבוע' יותר בסדר היום שלך.לדוגמה – אם אתה רוצה להתמיד באימון של גיטרה, אתה 'מצמיד' את האימון לתפילת ערבית, לפניה או לאחריה. ככה אתה הופך את הנגינה לחלק מן הזמן הקבוע, ואתה לא צריך 'להתאמץ' במעבר מחוסר פעילות, לפעילות שדורשת התגברות על הבטלה.
3. שלב - שלב
לא ביום אחד מצליחים להתמיד בהכל. נסה לתעדף (לבחור מה עדיף יותר) את הרצונות שלך, ותתחיל לאט לאט. בכל פרק זמן מסוים (נניח, שבועיים) תוסיף התמדה חדשה, וכשתראה שהיא מספיק יציבה וכבר חלק טבעי מסדר היום שלך, תוסיף התמדה נוספת.
4. ניהול זמן נכון⏳
זמן הוא המשאב הכי יקר שיש, וכדי לנצל אותו באופן מיטבי צריך לדעת לנהל אותו. חלק מיכולת ההתמדה היא ניהול הזמן באופן נכון, במטרה להספיק בע"ה את כל מה שרוצים. יש כאן הצעה לכמה כלים שעןזרים, בתקווה שיעזרו לנהל את הזמן בצורה טובה. אני באופן אישי משתמשת בכולם במידה משתנה, לרוב היכולת שלהם לעזור לשינוי מהותי קשורה לשימוש בכמה מהם.
א. יומן יומי\שבועי:📒
אפשר בתוך יומן שקונים, אפשר בפלאפון, ובכל צורה שנוחה לך... אפשר גם להכין לפני השינה לו"ז לכל יום שעוזר לך לראות מה אתה עושה ביום למחרת ומתי... זה עוזר לשמור על הריאליות, ולא לנסות להסתער על העולם ביום אחד. חשוב להשאיר זמנים למנוחה, זמנים למשפחה, חברים, ובאופן כללי להתחשב בסדר היום שהיה לך עד היום, ולא לגרוע ממנו דברים חיוניים.
ב. ישיבה עם עצמי🧘🏻♂️
להגדיר זמן שבועי (ברמת החמש דקות) לחשבון נפש על הזמן – מה הספקתי, מה לא, איפה אפשר לייעל וכו'.
ג. להתייחס למעגלים השונים של הזמן ולקבוע יעדים תקופתיים: שנתיים, חודשיים, שבועיים, יומיים.. ככה זה עוזר לתחושת ההצלחה, והצלחה גוררת הצלחה...
5. מה ברירת המחדל שלך?
לפני כמה שנים, ניסו בארץ לפצח את השאלה – מדוע שיעור תרומות האיברים בישראל נמוך (כ-10%) בעוד שיעור התרומות באירופה גבוהה מאוד (כ-90% )? לאחר זמן מה נמצאה התשובה: בישראל, באופן בסיסי, אין תרומת איברים – ומי שבכל זאת חפץ לתרום את איבריו צריך לחתום על כל מיני מסמכים, וטפסים בכדי שהאיברים ילכו לתרומה, ובאירופה – באופן בסיסי כולם תורמים איברים אלא אם כן האדם או משפחתו מתנגדת. כלומר – ברירת המחדל היא הקובעת מה יקרה ברוב הפעמים.אז מה לומדים מכאן? אם ברירת המחדל שלך תהיה העשייה וההתמדה במגוון התחומים, כנראה שיהיו נפילות, אין 100%, אבל בכל מקרה – ברירת המחדל שלך תהיה העשייה. ברור שמצב זה עדיף על פני הברירה של חוסר עשייה תמידי, ו'הבלחות' של רצונות חולפים מדי פעם.
6. קטע אחרון שלא התאפקתי מלהביא –
"עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון"מהו אותו השחוק של היום האחרון?והרי דווקא היום האחרון בד"כ אינו יום שמתבלט בשמחה ובצחוק.אז מה בעצם המשמעות של היום האחרון?בשביל להבין את תיאור ה"שחוק ליום אחרון" נסתכל על החלק הראשון של הפסוק – "עז והדר לבושה"-למה שהאדם בונה במשך כל ימי חייו.
האדם בונה ויוצר לעצמו מעין לבוש, מעין מבנה שתלוי במעשיו, מידותיו, מחשבותיו, עליותיו וירידותיו. וכאשר הלבוש מתואר בעז והדר, ניתן להבין כי האדם הצליח ליצור לעצמו לבוש מכובד, לבוש המורכב באמת מהדברים הטובים שהאדם הצליח לבנות בעצמו ע"י מעשיו ותיקון מידותיו, ולכן מובן כי אם לאדם יש לבוש כזה – אין לו מה לחשוש מהסוף מכיוון שהצליח להגיע למטרה ולמצות את עצמו. ולכן הוא שוחק כאשר הוא חושב על היום האחרון. הצחוק כאן מבטא את השמחה, את המוכנות לעמוד מול הסוף ולומר לעצמך: "אני עשיתי כל שביכולתי, ולכן אני לא חושש מהסוף. אני מוכן לעמוד מולו ולשחוק כיוון שאני יודע שאת שלי עשיתי.."
אני חושבת שמבט העל - לגבי התועלת והסיפוק הסופיים שצפונים בהתמדה, לגבי הרווח האישיותי, הנפשי והרוחני, יכול לעזור להתגברות על אתגרי היום - יום שבהתמדה.
בהצלחה רבה!
אמונה.