ש.
למה כל כך אכפת לנו ממראה חיצוני (שלנו או של אחרים)? והאם זה צריך להיות ככה?
ת.
שלום,
השאלה הזו היא המפתח להבין יותר את העולם התרבותי שאנחנו חיים בו היום, ולכן זו שאלה נפלאה מאד ותודה ששאלת. המראה החיצוני שלנו הוא חשוב וגם בהלכה יש לו התייחסות. תלמיד חכם חייב ללכת בבגדים מכובדים שיכבדו אותו ואת התורה שלו. שיהיה נקי, מסודר ומכובד. גם אדם שהוא לא תלמיד חכם צריך להיות מעורב עם הבריות ולכן אם המראה החיצוני שלו לא מטופח ומוזנח - אנשים רק יתרחקו. חוץ מזה, כשאדם עוסק במראה החיצוני שלו - גם ההרגשה האישית שלו טובה יותר. הוא יותר מאמין בעצמו, יותר אוהב את עצמו (כן, זה חשוב) והוא גם יותר רענן ומצוברח לטובה.
אבל, כל העיסוק בחיצוניות שהוא כמובן חשוב מאד, הוא רק חלק אחד במשוואה. החיצוניות מבטאת את הפנימיות של האדם. לכן תלמיד חכם שפנימיותו היא תורה - צריך ללכת גם בצורה חיצונית בצורה שמכבדת את התורה שבו. אדם שעליו נאמר "לא טוב היות האדם לבדו" והוא זקוק לחברה, צריך ללכת באופן ראוי כך שחברים ירצו להיות סביבו, וכמובן שכדי להרגיש טוב יותר עם עצמך - המראה החיצוני תורם וזה מעולה.
מה שקורה היום זה ניתוק בין החוץ לפנים. או במילים אחרות - סגידה לחוץ ואי תשומת לב לפנים. התרבות של היום היא תרבות של חיצוניות. אנשים עושים דברים רק בגלל שאנשים אחרים שהם מעריצים עושים ככה. מתלבשים בצורה מסוימת כי ככה הם ראו בפרסומות או אצל סלב כלשהו, מדברים בסלנג כי ככה מקובל בחברה, ומתנהגים על פי לחץ חברתי כמעט כל הזמן. עיסוק כזה הוא כבר בעייתי כי הוא מפספס את העיקר. הוא עוסק בדרך ולא במהות. הוא מגזים את ההסתכלות החיצונית ולא מעניין אותו כמעט בכלל מה יש בפנים. מה מתאים באמת. מה אני ברצינות רוצה.
האם פריט הלבוש או האיפור שקניתי בגלל שראיתי אותו בפרסומת על אחת הנשים שבשלטי החוצות הוא באמת מתאים ויפה לי, או שאני קונה או משתמשת בו רק בגלל חקיינות חיצונית? האם מה שאני לובש ומתפאר בו תואם את הפנימיות שלי ואני מזדהה איתו, ומי שיראה אותי יכבד אותי בגלל מה שאני דרך אותו פריט לבוש חיצוני, או שהבגד הזה בעצם בוגד בי? (שמת לב שזה שבגד אותיות בוגד גם כן?) אלה שאלות שחשוב לשאול את עצמינו לפני שאנחנו מתעסקים במראה החיצוני שלנו.
לסיכום: להתעסק במראה החיצוני שלנו זה חשוב מאד ובהחלט צריך לעשות את זה. בשביל לכבד את מה שאנחנו מייצגים, כדי שיהיה נעים להסתובב לידנו וכדי שנרגיש טוב יותר עם עצמינו. אבל צריך לשים לב לא להגזים, ולא לנתק את העיסוק החיצוני מהעיסוק הפנימי. לזכור שהחיצוניות היא דרך לבטא את מה אנחנו באמת, ולא כל מה שאנחנו רואים על פרסומת או אצל מישהו אחר - הוא טוב ומתאים גם לנו.
בהצלחה רבה!
ישראל