זאת שאלה שנפוצה פה אבל בכל זאת..
יצא לי לפני די הרבה זמן לפגוש מישהו, אני מכירה את המשפחה שלו והוא אפילו למד אצל אבא שלי, ויש לי רגשות כלפיו שאני לא חושבת שהם ממש שטחיים. אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי ואני לא יודעת אם הוא לא יוצא כי אני יודעת שהוא הבחירה הנכונה או שאני סתם חושבת ממקום של יצר הרע.
הבעיה היא גם שאנחנו גרים במקום מאוד מאוד תורני, ולא יצא לי להתקל בסיטואציות כאלה הרבה פעמים, אז אני לא יודעת, ואני חושבת שגם הוא מזהה אותי ולא יודעת מה אמיתי פה
שלום צדיקה!
מה שלומך?
מבקשת סליחה גדולה על האיחור.
אני רוצה לומר שאני שמחה ששאלת. אולי היו שאלות דומות, אבל הפעם זו שאלה מהמקום האישי שלך- טוב מאוד ששאלת! זה לגמרי לכתחילה.
מקווה שעדיין רלוונטי ובע"ה אהיה לעזר. נתחיל?
🗣️ שיח פנימי
העלית בשאלה כל מיני עניינים, ובע"ה עוד מעט נתייחס אליהם...
אבל לפני שנתחיל נסי לחשוב עם עצמך- מדוע שלחתי את השאלה?
כוונתי היא, שכשאנחנו ניצבים מול סיטואציה מורכבת בשבילנו, כדאי לנו לפרק אותה לגורמים וזה יעזור לנו להבין אותה יותר טוב בעצמנו. מה הכי הפריע לנו? מה יושב על ליבנו? איזו נקודה הכי כואבת? וכדו'
אז נסי לחשוב- מה אני בעצם שואלת?
בכלל, אני חושבת שזו מיומנות חשובה בחיים, לנהל שיח פנימי עם עצמינו, ולנסות להבין מה עובר עלינו ולחוש מה זה מעורר בנו.
זה מפתח מודעות עצמית גבוהה, זה מבסס לנו היכרות עם מי שאנחנו.
וגם ברמה הפרקטית הבנת המצב על בוריו מוריד מהלחץ ועוזר לנו לעזור לעצמנו.
אז קחי את זה ככלי לחיים:)
ואחרי שניסית להגדיר לעצמך את השאלה- מה אני בעצם מנסה להשיג? אפשר להתחיל לקרוא...ניסיתי לחשוב על דברים שיכולים להפריע לך ולתת להם מענה.
👱🏼♂️ לא יוצא לי מהראש
הכל בסדר, זה נורמלי. זה לא חטא ולא יצר הרע, אלו רגשות טבעיים שעולים לכל נער/ה בגילך. אמרת בעצמך- תראי כמה שאלות שולחים על זה (:
ויותר מזה, כשהוא מתיישם בזמן ובאופן הנכון זה הרגש שמקיים את העולם.
ועכשיו השאלה היא איך מתמודדים.
על החלק של הדמיון אי אפשר לשלוט באופן ישיר. אי אפשר לומר למוח להפסיק לחשוב.
(אם תרצי להרחיב, הרמב"ם מדבר על זה בתחילת שמונה פרקים...מוזמנת)
איך בכל זאת אפשר להתמודד עם מחשבות לא רצוניות?
⭕ אמצעי נקודתי:
הדיפת המחשבות. בכל פעם שאת מוצאת את עצמך מפליגה במחוזות הדמיון, תתנערי, אני לא רוצה לחשוב על זה, ותתחילי להתעסק במשהו אחר.
💫 אמצעי לטווח הארוך:
עבודה עקיפה. כשדברים מסויימים עולים על סדר היום שלנו ומעסיקים אותנו, אז דברים אחרים נדחקים הצידה. לכן אני מציעה לך למלא את החיים שלך בדברים שמעניינים אותך ושאת אוהבת.
להיפגש עם חברות, ללמוד, להתנדב, להשקיע בתורה, להשקיע בבית, לפתח תחביבים או חלומות שלא יצאו לפועל, וכן על זו הדרך...
כשהחיים מלאים ממילא יש פחות מקום לתחושת חוסר. ועם הזמן אני מאמינה שהרגש והמחשבות שטורדות ישתחררו.
חוץ מזה אני רוצה לומר, לדעתי האישית, שאת יכולה לקבל אותה ויכולה שלא, בלי לחץ. ה' ימציא לך את זיווגך בזמן המתאים.
תשקיעי בעצמך. בפיתוח האישיות שלך, העולם האמוני, המחשבתי ובבניין המידות שלך. זה ה-זמן.
חושבני שזה הסדר הנכון והטוב של העולם. לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים.
כאמור, ניסיתי להביא על כיוון מסויים שאליו חושבני שכדאי ללכת. יש עוד עניינים קשורים שאליהם לא התייחסתי. אז אם לא הבנתי מה מבוקשך או שהיית רוצה להקיף את הנושא על ענייניו השונים (לדוגמא: זוגיות בגיל צעיר, בחירת בן זוג, שליטה על רגש לא רצוני וכד'..)
את מוזמנת להיכנס לאתר, מצרפת מספרי תשובות רלוונטיות. וחוצמיזה יכולה בכלל לשוטט ולקרוא:)
,1524, 528- התמודדות עם רגשות לא רצוניים
630,757-זוגיות בגיל צעיר
653, 512- בחירת בן זוג וזוגיות בכלל
בהצלחה רבה! תבורכי בכל הטוב.
ה' איתך.