ש. קודם כל תודה לכם שתדעו שאתם עושים עבודת קודש😊ההורים שלי רבים המון שזה כבר יוצא מפרופורציות, הם תמיד רבו אבל פעם כשהם רבו הייתי יוצא מהבית, הולך לחבר.. בגלל הקורונה והסגר אין לי לאן ללכת, אני מתחיל לפתח סוג של חרדה מכל ריב קטן בבית ואני לא יודע מה לעשות בן __
ת.שלום לך ! ☺ מה שלומך ?תודה רבה על השאלה המשמעותית ששאלת ! מקווים שנצליח לגעת בנקודות המרכזיות שעולות משאלתך (:
נתחיל בזה, שהרבה פעמים, פחדים שעולים לנו נובעים ממקום בו אנחנו מרגישים חוסר שליטה ביכולת שלנו לנתב את מצב העניינים. אנחנו מרגישים ש"נקלענו" למצב מסוים, ונרצה או לא- אין ממש מה לעשות עם זה. 🤷🏻♀️
אבל אולי אפשר להסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת- מעמיקה ונעימה יותר. 🔎הסתכלות שמבינה, שהכוח לנתב את הצורה בה החיים שלך מנוהלים- היא בידיים שלך. אולי הנסיבות הסביבתיות לא נתונות בידך, אבל ההתמודדות והצורה שבה אפשר לקחת את הדברים- נתונה בידיך בלבד. 🙌🏻
אתה לא חייב להיות כלוא במקום קשה שכזה, בו שני האנשים שאתה בוודאי אוהב כ"כ, מתווכחים זה עם זה.ההחלטה היא שלך. כשאנחנו מרגישים אחריות על החיים שלנו, זה כבר הרבה יותר מרגיע (:
אבל בכל זאת, מה ניתן לעשות במצב כזה? 🤔📌 קודם כל, לנסות לדבר איתם. לשקף להורים שלך את התחושות שלך, את מה שאתה מרגיש וממילא- לאלה תוצאות זה גורם. לא מתוך מקום שמפנה אצבע מאשימה כלפיהם, אלא מתוך מקום אמיתי ואוהב- שמשתף מהמקום שלך. שזה קשה לך.רוב (אם לא כל) ההורים לא מנסים לגרום לילדים שלהם תחושה לא נעימה. עצם העלאת המודעות לעניין, והשיקוף מול ההורים מהחוויה האישית שלך, יכולה לעזור להם לראות את התמונה הרחבה, וממילא ליצור סביבה נעימה יותר 😇
📌 לפתח תחביבים או עיסוקים שהם מעבר למציאות העכשווית.לפעמים כשהמציאות מאתגרת, נעים וטוב להכניס לחיים שלנו מימד נוסף- שיכול לתת לנו כיוון אחר, ראייה שונה ונפח שונה למציאות החיים היומיומית שלנו.זה יכול להיות במישור האמוני- הרחבת האופקים בלימוד, קריאת ספרים והעמקה בתחום הכל כך רחב הזה 📖👈🏻 עצם ההעמקה יכול לתת לך עוגן משמעותי וטוב בהתמודדות שלך ⚓זה יכול להיות בפיתוח תחביב שתמיד חלמת עליו- לנגן, לקרוא, לשמוע מוזיקה 🎶או אפילו במחשבות על העתיד שלך- איך אתה רואה אותו, איך תרצה לפתח אותו ומה לעשות בו, דווקא מתוך חווית העולם שלך. 💭כל אלו יכולים מאד לעזור (:
📌 לשתף אדם קרוב בהתמודדות שלך.לא לחינם נאמר- "דאגה בלב איש ישחנה" (משלי). עצם השיתוף, הדיבור ופתיחת הדברים- יכולה להקל מאד על הדאגה שנמצאת בלב 💓זה יכול להיות מול חבר טוב, אח, קרוב משפחה, איש/ אשת צוות במסגרת החינוכית או כל אחד שאתה מרגיש קרוב אליו. הרגשת התמיכה והשותפות מצד חיצוני, יכולים לתת תחושה טובה ואמיתית.👈🏻 חשוב לנו להגיד, לפעמים ההמנעות מהכנסת גורם חיצוני למרחב האישי שלנו, היא פשוט כי אנחנו קצת.. מתביישים. 😶אנחנו רוצים לחזק אותך- שאין לך במה להתבייש. האשמה אינה עליך- ולהפך, דווקא מהמקום שאתה מתאר, נשמע שיש הרבה מה להעריך בדרך שלך.
📌 לא לוותר על המנגנונים שעוזרים לך כבר עכשיו.כתבת בשאלתך, שלפני הקורונה היית נוהג ללכת לחבר קרוב. אומנם בגלל המצב הדבר פחות מתאפשר, אך עצם היציאה מהבית- שנמצא שעוזרת לך בהתמודדות, לא צריכה להתבטל. למרות ההנחיות, יציאה מהבית לפעילות גופנית- מותרת (: במקרה הזה, הליכה קלה יכולה להיות פתרון נהדר.👈🏻 על זו הדרך לגבי כל דרכי ההתמודדות שלך. אל תוותר עליהן, כי כנראה שהן משמעותיות וטובות לך 🙂
🗒️ לסיכום, אנחנו רוצים לחזק אותך מאד בדרך שלך ולהגיד שאנחנו מאד מאמינים בך !תזכור להוריד מעליך את רגשות האשמה והאחריות להתנהלות בבית- הם לא עליך. ולצד זה, ההחלטה כיצד לנהוג במקרה הזה- היא שלך לגמרי ונתונה בידך 💪🏻
נשמח תמיד להמשיך לעזור !משיב נפש