איך יודעים מה הגבול בין היופי החיצוני שנובע מיופי וטיפוח אך גם מאישיות מיוחדת ויפה מפנים שמקרינה החוצה לבין יופי שחצני שנובע מריקנות פנימית?
שלום צדיקה 💕
השאלה שלך היא שאלה שממש מעוררת השראה, ואפשר לראות מתוכה שאת בחורה שיודעת לשים את הפנימיות בתור העיקר, אשרייך!
זאת שאלה טובה, וחשובה.
לפני שננסה להבין מה ההבדל בין הדברים, בואי ננסה קצת להבין מה זה יופי חיצוני שנובע מאישיות יפה, ומה זה יופי חיצוני שנובע מריקנות.
פנים וחוץ 💫
הקב"ה ברא כל דבר בעולם עם פנימיות וחיצוניות. נפש וגוף. לא נרחיב בזה יותר מידי, אבל אפשר להתעמק בזה המון.
הפנים זה הדבר האמיתי- הרוח של האדם, הנשמה, הניצוץ האלוקי שטבוע בו. אבל כדי שהוא יוכל להתקיים ולצאת מהכוח אל הפועל, צריך גם גוף. הגוף הוא כאן כדי לבטא את הנשמה, כדי להוציא את האישיות המיוחדת של האדם לפועל ולהביא אותו לידי ביטוי.
יופי 💄
דמייני שאת נכנסת לאולם גדול, ורואה שכל הפרטים נמצאים בדיוק במקום שלהם, המפיות מתאימות בדיוק למפה שעל השולחן, הכל מסודר ואין פרט שלא נמצא במקום שמתאים לו, יש הרמוניה בין כל הפרטים, אז תהיה הרגשה של נחת, של דבר יפה. 😇
ההרמוניה של הפרטים היא שיוצרת את תחושת ההתרשמות והיופי.
אבל אם אמרנו שהעיקר הוא הפנים, אז האם יש בכלל מקום ליופי ביהדות? 🤔
התשובה היא בוודאי שכן!
בגמרא כתוב שהכלים שמשמשים אותנו למצוות צריכות להיות יפים. יש הידור בזה שהחנוכיה תהיה יפה, הסוכה תהיה יפה, השופר יהיה יפה, ועוד ועוד.
כתוב גם שאיש לא יקדש אישה עד שיראה אותה ויאהב גם את היופי שלה.
באמת אנחנו רואים שיש חשיבות ליופי ביהדות.
שני סוגים של יופי
כמו שכתבת, יש שני סוגים שונים של יופי. יש יופי שנובע מאישיות מיוחדת שקורנת החוצה, ויש יופי שנובע מריקנות.
יופי, כמו שאמרנו, זה בעצם הרמוניה.
אדם שמבין ויודע שהפנים זה העיקר, והחוץ נועד כדי לגלות את היופי וההרמוניה הפנימית, זה אדם שידע לשים את הגבול שאת מדברת עליו.
היופי האמיתי, מתחיל מבפנים. אדם שמתבונן בתוכו פנימה, ומתקן את המידות, יוצר הרמוניה פנימית. כל מידה נמצאת במקום המדויק לה, והיופי הפנימי הזה בסופו של דבר יקרין החוצה, בצורה הרמונית ויפה.
אדם שלא מתעסק בפנימיות, ורואה את הגוף בתור העיקר, זה אדם שהיופי שלו ממוקד בגוף, בהחצנה, בניסיון לבלוט ולהבליט. הרבה פעמים ההתעסקות ביופי חיצוני לבד נובע מרצון לחפות על חוסר ההיכרות עם הכוחות הפנימיים שלי, ואולי גם איזשהו פחד מלהתבונן פנימה ולגלות חולשות.
שקר והבל היופי
באשת חיל כתוב- "שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל".
איך זה מסתדר? הרי אמרנו שהיהדות כן רואה חשיבות ביופי וחן, ועוד מספרים על האימהות הקדושות, על יוסף הצדיק ועל אסתר המלכה שהיו יפי תואר ומלאים בחן, אז למה באשת חיל היופי מוגדר כשקר והבל?
החן והיופי הם שקר, כאשר הם עומדים לבד. החיצוניות לבדה היא זמנית וחולפת, ולכן מי ששם את המבט שלו רק על היופי החיצוני, באמת מתעסק בשקרים והבלים. אבל- "אישה יראת ה'", כלומר אישה שיודעת שהיופי האמיתי הוא יראת ה', שהיא מבטאת את הפנימיות של האדם- "היא תתהלל", ויש מפרשים שהיא תתהלל בחן וביופי! כי כששמים את המיקוד והמבט פנימה, זה ממילא ממלא את האדם והוא מקרין החוצה יופי טהור ואמיתי, ואז בוודאי שיש מקום לחן וליופי, כי הם נמצאים במקום הנכון והמדויק.
עוד נקודה חשובה- אני חושבת שמעבר לרעיון היפה של לדעת לשים את הפנים בתור העיקר, חשוב לזכור שההלכה מדריכה אותנו לפרטי פרטים בדרך הזאת. כל הלכות צניעות, שמירת נגיעה, ועוד, יכולים לעזור לנו לזכור את הגבול הנכון בין הפנים לחוץ, ולדעת איפה בדיוק צריך לשים את הגבול כדי לזכור תמיד מה המקום של הגוף ומה המקום של הנפש.
אני רוצה להבהיר, הכוונה שלי כאן היא לא חלילה שצריך לזלזל בגוף.
בסופו של דבר, ברגע שיודעים שהעיקר הוא הפנימיות, והגוף הוא הכלי לפנימיות, אז ההשקעה והטיפוח של היופי הוא מבורך!
אנחנו שואפים ל"נפש בריאה בגוף בריא". צריך להשקיע באישיות, וצריך להשקיע גם בטיפוח של הגוף. אבל לזכור שהגוף הוא זה שמשרת את הנשמה, ולא להיפך.
מאחלת לך שתמיד תדעי לראות את הפנימיות בתור העיקר, להתמלא ביופי פנימי ולהקרין אותו החוצה, להאיר את העולם ביופי המיוחד שלך ✨
מקווה שעזרתי, מוזמנת להמשיך לשאול
איילת