1 דקות קריאה
06 May

ש. כבר המון זמן, אני מתקשה ממש בעניין שמירת הברית.. ואין לי מושג באיזה דרך להצליח להגבר על זה.. וניסיתי המון דרכים. אני גם מרגיש שכל הנפילות האלו מרחיקות אותי מהקב"ה ויותר קשה לי בתפילות ובלימוד תורה. אשמח אם תוכלו לסייע לי בנושא הזה 🙏


ת. ראשית דע שזה נושא מורכב ואתגר גדול בדורנו, אתה לא לבד בסירה הזו.


חשוב מאוד לא להילחץ מהיצר, היצר הוא לא דבר רע.בגיל הזה, היצר משתולל בתוכנו, הוא מנסה לפרוץ החוצה מאיתנו במטרה לעשות את מטרתו החיובית בעולם, להביא את הדור הבא, זה לא דבר שלילי, אבל ככל שהדבר חשוב כך הוא מאתגר ולכן חשוב לשים לב.


"ההתעסקות ביצר גורמת ליצר"

כלומר אם אגיד לך לא לחשוב על  פיל הורוד בחדר, ככל הנראה זה הדבר היחידי שתחשוב עליו.

ככל שתרבה לחשוב על הבעיה כך תתקע בה יותר.

חשוב להתקדם ולא להתקע במה שהיה.


 חז"ל מסבירים את משמעות הדחף המיני, וקוראים לו “היסוד”. ולא סתם הוא נקרא ככה אלא בגלל שבו טמונה כל החיות שלנו. לא רק הופעת חיים ודור המשך, אלא חיותינו שלנו.

כוח היסוד הוא הכוח שניתן לנו כדי ליצור בעולם, להביא את דור ההמשך, לולא היצר לא היינו פה זהו הכוח ליצור לא רק את העתיד, אלא גם ליצור הווה מלא משמעות ועשייה עכשווית,.

כיוון וטמון בנו הכח הגדול הזה שקרוי "יסוד"-הוא מגיע יחד עם אחריות גדולה, ובגללה אנחנו ומתחילים לדמיין אנשים שאוהבים אותנו,שמעריכים אותנו, שמחבקים אותנו (לא פיזית), אנחנו רוצים להרגיש כמה אנחנו מיוחדים, אך באמת מה שאנחנו הכי רוצים, גם אם לא באופן מודע, זה להרגיש את הכוחות שיש בנו ולחוות את החיים באופן עוצמתי.


יש ימים שאנחנו מרגשים לא שייכים, מרגישים שאיבדנו את החיבור לעצמו, אנו מרגישים חלשים,  זה הזמן שהדחף המיני פועל בעוצמה הגדולה ביותר.

הרגעים הללו של חוסר חיבור עצמי קיימים במקומות רבים למעשה הם יכולים להופיע בכל מקום

,פעמים רבות זה בכלל חוסר משמעות בחיים אך לפעמים זה גם יכול להיות סתם תחושת שעמום וחוסר מעש. 

המשותף לכל הרגעים הללו הוא שברגעים אלה אנחנו מרגישים לבד, לא ממוצים. בנוסף אנחנו מנסים להפוך להיות המשהו האמיתי האולטימטיבי, כמו בקוגן או פוקימון שמשתדרג, לחוש במיוחדות ובעוצמה שיש בחיים שלנו,  זה הזמן שאנחנו רוצים לפצות על תחושת החוסר , ואנו בוחרים לברוח לדחף שמיד "מחבר" אותנו חזרה.

 וזו דרך נוחה מאוד מספיק לחשוב מחשבה אחת קטנה וכבר אנו מרגישים הנאה ותחושה שהפנטזיה כבר מתממשת ואנחנו מרגישים שוב חיים וששוב עלינו על הגל.

כיוון שזו הדרך הנוחה ביותר מבלי לשים לב, "פגם הברית" הופך עבורנו להרגל. בכל פעם שאנחנו מרגישים את התחושה הפנימית החוזרת של אובדן החיבור,אנו בוחרים לברוח בדרך הזו.

 

אולם כשהרגע זה חולף, נשארות רק תחושות התסכול והפספוס. תחושות אלו היו שם עוד קודם אלא בעוצמה פחותה וכעת הן הרבה יותר גדולות כמו התמכרות לדברים רבים בחיים. בנוסף ההנאה שנשארת ברמת הפנטזיה נטו. הרי גם אם נדמיין שיש לנו פרארי זה לא אומר שעוד שניה תהיה לנו אחת כזו, הפנטזיה המינית היא הפנטזיה היחידה שברגעים בהם אנחנו חושבים עליה היא כבר במובן מסוים "קיימת" . הגוף שלנו מגיב בצורה שמאפשרת לנו להרגיש שאנחנו חלק מהפנטזיה. 

שהפנטזיה הזאת כמעט קרובה למימוש. 

 והסיבה לכך (לתחושת הפספוס) היא משום שאת חווית החיבור ויצירת החיים שרצינו ליצור, לא רק שלא יצרנו "במעשה" אלא אף התרחקנו ממנה כעת עוד יותר. 

זה דומה קצת לשתיית משקה חריף בחורף כשקר, אומנם אנחנו מתחממים לזמן קצר אך העורקים מתרחבים ולאחר סיום השפעת המשקה החריף, נרגיש קור גדול.


חשוב שנבין דבר נוסף, בגלל תחושת המרחק הגדולה שנוצרת בנו ונובעת מהיצר הרע, אנחנו מרגישים טמאים מכדי לעמוד ולהתפלל מול ה', ללמוד מהתורה הקדושה, זה לא נכון! חטאנו נפלנו זה כן, אבל כל תחושת הטומאה לא אמיתית! ה' אוהב הכל אחד, תמיד! לא משנה כמה פעמים הוא חוטא 

כל התחושה השלילית היא תוצר של הריחוק מהמטרה שהייתה לנו לפני החטא, הדרך היחידה להרפא לאחר הנפילה היא להתחבר לה' ואת הדרך הזו מנסה היצר למנוע. 


 

מספר רעיונות פרקטיים

1.ללמוד תורה, התורה מחייה את האדם, ובונה אותו היא הכח, התורה תמלא אותך וכך מלבד ההתעסקות בקודש גם לא תגיע לרגעי השעמום/ריקנות .


2. תשבח את עצמך, (כן כן לשבח זו לא "גאווה" מיותרת), על כל יום שאתה מצליח.

בנוסף תציב לעצמך יעד, תתחרה בעצמך, 

 שבוע, ואז שבועיים וכן הלאה, 

אל תשכח , זה באמת חשוב "איבר קטן לו לאדם מרעיבו שבע, משביעו רעב".


3.לא להתעסק בטעות, היא מחלישה, המטרה היא לחזק את עצמנו (ולכן הגיעו שני הטיפים הראשונים), להיות מוכנים לא להתייאש. ולכן הטיפ הרבעי הוא לא אידאל 😄

4.נקרא לזה "גלישת גלים" להתכונן ליצר מראש,כמו שגולש עולה בדיוק ברגע הנכון על כל חדש, ולפני הוא מחכה לו ומכין את הכל מראש

חשוב להבהיר זה פתרון רק ברגע הנסיון עצמו ולא התהליך הקבוע 

נחלק ל3 חלקים

א.לצפות מרחוק

ב. העליה

ג.גלישה


א.לצפות מרחוק-הכל נובע ממחשבה אחת קטנה,בימים שאתה מרגיש קצת בודד,או משועמם תדע שאלו ימי סיכון, "אם פגע בך מנוול זה מושכהו לבית המדרש"

אם יותר קשה לך ללמוד למרות שזה בעדיפות עליונה, תתחיל לחשוב על דברים שמעניינים אותך תעסיק את המחשבה, ספר,סדרה,משחק, חידה.


ב. העליה- זה רגע קריטי אם לא תעלה נכון על הגל אתה תיפול, אתה מרגיש שהדחף מגיע, אל תהיה לבד במקום שתוכל ליפול, לך לדבר עם חבר על דברים אחרים! תצא לריצה, כל דבר כדי להתרחק מהחטא.


ג.גלישה-אל תוריד עירנות לשניה, אתה עלול ליפול, הגל נראה נהדר ומפתה, נותן לך תחושה שיהיה כיף ליפול לתוכו,  אך זכור יש לך מטרה! אתה גומר את הגלישה עד הסוף


בהצלחה

איתן שור

קישורים ואנשי מקצוע

הרב יוני לביא איש יקר שישמח לעזור

-+972 54-670-2313


יצחק תומר- מטפל התמכרויות (מהסוג הזה) 0525214436

אתר עצת נפש-יש גם מוקד טלפוני אנונימי

https://www.atzat-nefesh.org/


אתר "לדעת להאמין"- https://www.knowingfaith.co.il/%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94/%D7%99%D7%A6%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%95%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.