ש.
יש לי חניכה (כיתה ד) שגדלה בבית לא פשוט.
עם אמא בלבד, שמגנה עליה מאוד.
היא יודעת שיש לה אחים והורים אבל הם מעולם לא נפגשו.
לא בדיוק הבנו את הסיפור עצמו, אבל בגדול לא פשוט..
יש לי 2 שאלות-
איך מתייחסים לזה בטאקט? להתעלם מהסיפור ולהתנהל כרגיל? לא להזכיר משהו שקשור למשפחה? באמת שאין לי מושגג בדברים האלה..
והשאלה השניה- אני ב"ה גדלתי בבית טוב. אפילו בועה. איך לעזאזל אני אמורה לעזור למישהי שעברה פי 10 ממני ומבינה בדברים שבחיים לא הכרתי? מי שם אותי להיות שםם.
ת.
שלום וברכה שואלת יקרה!
אפתח בהזדהות עם המקרה שלך, אני בעצמי הדרכתי בסניף שרוב החניכים באים מבית לא פשוט.
אין ספק כי השאלות שלך ממש במקום, הן לגמרי הגיוניות ולגיטימיות לכל אחד. אבל במיוחד למישהי שעוד לא נחשפה לסיפורים כאלו ולמפגש קרוב עם אנשים שבאים מבתים מורכבים..
אני מקווה שבעקבות ההתנסות שלי בנושא, אוכל בע"ה לדייק במילים ובעצות שלי כדי שתוכלי לעבור את ההתמודדות הזאת אל מול החניכה בצורה המיטבית.
אופן ההתנהלות שלך צריכה להיות תלויה בכמה דברים:
❔ כמה זמן אתן במערכת יחסים של מדריכה-חניכה?
אם כבר תקופה ארוכה, והיא עדיין לא פתחה בפנייך שום דבר בעניין, יכולות להיות מגוון של סיבות לכך, אבל אני חושבת שה2 העיקריות הן-
1.אין לה רצון שתדעי או שהיא לא מרגישה צורך לשתף אותך במצב המשפחתי שלה (אולי היא לא מעוניינת שתדעי..)
2.היא בעצמה לא יודעת איך לפתוח את הנושא הזה בפנייך, מתוך בושה או פחד מהתגובה שלך..
❔דבר שני, אם את כבר הרבה זמן מדריכה שלה, תשאלי את עצמך האם יש ביניכן קירבה? ז"א האם את מרגישה שהיא חניכה שאת יכולה לומר שאת מכירה אותה, שיצא לך לדבר איתה כמה פעמים..?
אם לא, זה הזמן.
ואיך תעשי את זה? 🤷🏼♀️
אני מתארת לעצמי שלילדה כ"כ צעירה יש הרבה מבוכה סביב הנושא הזה, ולכן לא יהיה לה קל לפתוח אותו בפנייך.
💡אז קודם כל, הייתי בונה את מערכת היחסים שלכן, בצורה כזו שהיא תתחיל לסמוך עלייך, תכיר אותך יותר, תבנה את הביטחון והאמון שלה בך. בין אם זה יתבטא בסתם התעניינות מצדך בשלומה, בליזום השתתפות שלה במהלך ההדרכות שאת מעבירה ועוד כל מה שעולה על רוחך..
💡הייתי ממליצה להתחיל שיחות אישיות עם כל החניכות שלך.
אומנם המטרה שלך היא לברר על חניכה אחת ספציפית, אבל תסכימי איתי שזה בהחלט לא יזיק לשמוע ולדבר גם עם שאר החניכות. בנוסף לכך, אם היא תראה שאת מעוניינת לדבר עם כולן, היא לא תרגיש חריגה, ובכך המבוכה יכולה לרדת...
מי יודע, אולי עצם ה"דרישה" שלך לשיחה איתה כמו עם כל שער החניכות, והידיעה שלה שהיא לא היחידה שאת רוצה לדבר איתה, זה מה שיתרום לה לפתוח את הלב שלה אלייך ולספר לך את העבר-הווה המשפחתי שלה.
אז מה יקרה בשיחה? איך לפתוח אותה ומה לומר? 🗣️
המלצה שלי לפתוח בשאילת שאלות כלליות שתקבעי מראש, אותן תשאלי את כולן בלי יוצאת מן הכלל (חברות מספרות אחת לשנייה דברים, ואת בטח לא רוצה שיהיה עוגמת נפש סביב הנושא של השיחות האישיות בין החניכות שלך..) לאחר מכן, ברור מאליו שהשיחה תתגלגל למקומות שונים אצל כל חניכה וחניכה..
עם החניכה שעליה אנחנו מדברות, תנהלי שיחה כרגיל ותשימי לב אם היא מזכירה משהו מהנושא המשפחתי שלה. אם כן, תעברי למצב הכי רגיש שלך. תחשבי כמה שניות לפני שאת מוציאה כל מילה רק כדי שחס וחלילה לא יצא מצב שהילדה תיפגע. במיוחד כי ב"ה לא נקלעת למצב כזה עדיין, צריך משנה זהירות במילים שאת משתמשת בהם. תהיי פתוחה וקשובה למה שהיא אומרת.
במידה והיא מספרת לך ומשתפת אותך, תראי הזדהות איתה, אם היא שואלת אותך שאלה שאת לא בטוחה איך לענות עליה, אל תילחצי ותעני לה בפזיזות, גם לומר לה שתחזרי אליה עם תשובה אחרי השיחה-זה בסדר גמור! העיקר שתהיי בטוחה במה שאת אומרת, הנושא מספיק רגיש גם ככה.
לבסוף- תבהירי לה, שאת, בתור המדריכה שלה, תמיד תמיד כאן לצידה בכל דבר שרק תצטרך. שלא תחשוש לפנות אלייך בשום נושא שהוא, ובנושא הזה בפרט. תבטיחי לה שאת שומרת את זה ביניכן ושזה עניין שמור שלכן. שהיא לגמרי יכולה לסמוך עלייך!
אם השיחה מגיעה לסופה, והחניכה לא הזכירה שום דבר -
🔅הייתי בסוף השיחה מזכירה לי שהיא יכולה לפנות אלייך בכל נושא שהוא, שתרגיש בנוח שהיא יכולה לסמוך עלייך ולדבר איתך חופשי..
🔅לא הייתי ממליצה לך להתעסק עוד בנושא הזה. מבחינתך זה אמור להיות סגור. אומנם כן כדאי לך להיות רגישה בנושאים שאת מעבירה בהן את ההדרכה, ולשים לב שאין עניין שיכול לעורר אצלה סערה רגשית פנימית. אבל מעבר לכך- להתנהג אליה כמו חניכה רגילה מבית רגיל.
בשאלתך השנייה כתבת "מי שם אותי להיות שם?" אז התשובה די ברורה לא?
הקב"ה לא סתם זימן אותך להדריך בסניף הספציפי הזה, בשבט הספציפי הזה, עם החניכה הספציפית הזו! זו כנראה הסיטואציה המדוייקת לך, המתאימה לך וליכולות והכלים שטמונים בתוכך.
הייתי לוקחת את הידיעה הזו, ומנתבת אותה להאדיר ולהעצים את תקופת ההדרכה שלך! כמובן שחשובה ההתייחסות לכל החניכות באותה מידה, אך אם באמת החניכה משתפת אותך בקושי יש לך כאן פוטנציאל אדיר לשמח חניכה שסוחבת תיק לא פשוט ועוד בגיל כמו שלה.. בטוחה שתעשי זאת בעדינות, ושפשוט תדאגי לשמח אותה. לגרום לה שהסניף והשבט יהיה הבית השני שלה, בית יותר יציב, תקין ושמח! בית כזה שאולי אפילו קצת ידחיק את המחשבות הדאגות והתחושות שעולות לה מהבית האמיתי והמורכב שלה... בית שישכיח לה קצת מהכאב (שבטוח מצוי בתוכה, בין אם הרבה או קצת) ויתן לה אושר פנימי אמיתי.
🔅עצה אחרונה שעולה לי היא- לדבר עם הקומונרית- כמובן שלא להזכיר את שמה של החניכה מתוך כבוד אליה ולמשפחתה. אך כן להתייעץ איתה ולשאול אותה האם היא כבר פגשה בעבר התמודדות כזו עם חניכה? האם יש עוד חניכים כאלו בסניף ואיך מתנהגים כלפיהם? אני בטוחה שגם הקומונרית תדע לתת לך עצות מצוינות!
מאחלת לך בע"ה הרבה הצלחה!
תסמכי על הכוחות שלך, על הקב"ה שניתב את דרכך למקום בו את נמצאת כרגע.
תתפללי שהמילים שלך יהיו מדוייקות, שמעשייך יהיו לשם שמים ולשם שמחת הילדה.
הדר 😊